עובד מאפייה יקבל פיצויים בסך כ-75,000 שקל

המאפייה ניסתה להתנער מאחריות על זכויותיו בטענה שהועסק על ידי קבלן משנה, אך עמדתה נדחתה.

עם זאת, מאחר שהוכח כי התובע גנב לחמים ומכר אותם ללקוחות, נקבע כי הוא זכאי רק ל-50% מפיצויי הפיטורים.  

בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב קיבל חלקית את תביעתו של עובד – לשעבר במאפייה, ופסק לזכותו פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות נוספות, בסך כ-75,000 שקל. יחד עם זאת, השופטת אופירה דגן-טוכמכר קבעה כי התובע זכאי רק לחצי מפיצויי הפיטורים, מאחר שביצע "מעשים חמורים".

ב-2004 החל התובע לעבוד במאפייה כסדרן לחמים. החל מ-2006 החל לעבוד אצל הנתבע (קבלן משנה) כאחראי על קו החלוקה שניהל. ב-2010 הוא נקלט בשנית במאפייה בתפקיד של "סדרנות סחורה". ב-2012 נערך לו גמר חשבון על ידי המאפייה, והוא שוב החל לקבל את שכרו מהנתבע.
באוגוסט 2015 הנתבע ערך לו שימוע. כשבוע לאחר מכן הוא פיטר את התובע לאחר שלא קיבל לדבריו הסברים מספקים ל"אי סדרים חמורים ביותר שנתגלו".

התובע הגיש תביעה לפיצויי פיטורים וכן לתשלומים בגין זכויות סוציאליות מסוימות בגין עבודתו אצל שני הנתבעים – הנתבע וכן המאפייה (הנתבעת הנוספת).

התובע טען כי החל מ-2006 הנתבעים היו "מעסיקים במשותף". לעומת זאת, הנתבעים טענו כי בתקופות השונות עבד אצל כל אחד מהם בנפרד, אולם השופטת קיבלה את עמדת התובע וקבעה כי בין הצדדים היתה מערכת יחסים משולשת, כאשר ברמן היא "המשתמש", הנתבע הוא קבלן משנה, וכי התובע כלל לא עבד כ"סדרן" אלא כעוזר נהג.

השופטת הבהירה כי התובע ביצע את אותה עבודה שביצעו עובדים (עוזרי נהג) אחרים של ברמן, וציינה כי "התנהלות תמוהה זו בה עובר עובד כחפץ מיד ליד, לא מלמדת על צורת העסקה אותנטית של 'קבלן חיצוני' אשר אחראי על עובדיו באופן מלא".

בתוך כך השופטת מתחה ביקורת על המאפייה, שלא טרחה לבדוק אם התובע מקבל את מלוא שכרו וזכויותיו בתקופת העסקתו הפורמלית אצל הנתבע.

ליקויים משני הצדדים
בנוגע לנסיבות סיום היחסים, התובע טען שפוטר מיידית ללא פיצויים. מנגד, הנתבע טען כי זכויותיו של התובע מקוזזות בגין גניבות ומעילות שביצע. לדברי הנתבע, באמצעות שיטות שונות יצר התובע "עודפי לחמים" כביכול, וניצל אותו כדי למכור אותם במזומן ולשלשל את הכספים לכיסו.
השופטת דגן-טוכמכר הסבירה כי שלילת פיצויי פיטורים נעשית רק במקרים קיצוניים, היות שהפיטורים עצמם כבר מהווים עונש בפני עצמו.

לגופו של עניין, השופטת ניתחה לפרטי פרטים את מהלך האירועים השונים, ובסופו של דבר שוכנעה כי הוא אכן השתמש בעודפי הלחמים, ומכר אותם במזומן לפחות לשני לקוחות, לאורך תקופה ארוכה.
השופטת ציינה כי התובע "גנב במסגרת עבודתו לחמים בהיקף רחב, וזאת למטרת מכירתם על ידו להתעשרות אישית".

בנסיבות אלה השופטת קבעה כי 50% מפיצויי הפיטורים להם זכאי התובע יישללו ממנו – סכום של כ-23,000 שקל. השופטת החליטה להפחית מחצית בלבד, בין היתר לאור הליקויים ברבים בהעסקתו של התובע.

לאחר ניתוח מפורט של זכויות התובע נקבע כי הנתבעים ישלמו לו ביחד ולחוד, סכום כולל של כ-75,000 שקל בגין יתרת פיצויי פיטורים, פדיון חופשה והבראה, הפרשי תגמולי, אי הפרשה לקרן השלמות ופיצוי
בגין אי מתן הודעה לעובד.
בכל הקשור לתביעה הנגדית, השופטת לא מצאה שהנתבע זכאי לפיצוי נוסף מעבר לקביעה בדבר בדבר שלילת 50% מפיצויי הפיטורים להם היה זכאי התובע. כל צד יישא בהוצאות המשפט שלו.

• ב"כ התובע: עו"ד ר. בן צבי
• ב"כ הנתבע 1: עו"ד א. שאבי
• ב"כ הנתבעת 2: עו"ד ח. ברק דנציגר

עו"ד משה דנוך עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פורסם באתר פסק דין

עובד מאפייה יקבל פיצויים בסך כ-75,000 שקל

המאפייה ניסתה להתנער מאחריות על זכויותיו בטענה שהועסק על ידי קבלן משנה, אך עמדתה נדחתה.

המדינה לא שילמה פיצויי פיטורים – אף שהעובד חתום על סעיף 14

עובד רשות האוכלוסין טען שהוא זכאי לפיצויי פיטורים בשל התפטרותו מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה. בית הדין לעבודה קבע כי נסיבות סיום העבודה כלל לא משנות נוכח התחייבות המדינה בהסכם העבודה.

בית הדין לעבודה בבאר שבע חייב את משרד הפנים לשחרר לעובד רשות האוכלוסין וההגירה לשעבר את הכספים שהופרשו לקופת הפיצויים שלו בסכום של כ-20 אלף שקל ואף הוסיף על כך פיצויי הלנה של 4,000 שקל. סגן נשיא בית הדין צבי פרנקל כלל לא הכריע בוויכוח שניטש בין המשרד לבין העובד בנוגע לנסיבות סיום יחסי העבודה וקבע כי אין לכך כל חשיבות נוכח העובדה שהעובד חתם על סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים שמחייב את המעסיק לשחרר לו את כספי הפיצויים בין אם פוטר ובין אם התפטר.

התובע הועסק כפקח וממונה ביקורת הגבולות במנהל האוכלוסין בין השנים 2012-2015. לפי גרסתו בתביעה שהגיש נגד משרד הפנים לתשלום זכויות שונות, טען התובע כי נאלץ להתפטר לאחר שסמכויותיו נשללו ממנו בשל המלצה שלילית שקיבל מהמשטרה עקב עניין פלילי אישי. לטענתו, הדבר נעשה שלא כדין ולכו יש לראות בו כמי שהתפטר בדין פיטורים וזכאי לפיצויים.

המדינה טענה מנגד כי התובע התפטר על דעת עצמו, שכן הוא ידע שלפי הנהלים והכללים המנויים בתקש"יר המלצה שלילית של המשטרה שוללת ממנו סמכויות שונות. לטענתה, למרות שלילת הסמכויות התובע המשיך למלא תפקידים שמילא בעבר עד שסירב לבצע שתי משימות ללא שום סיבה, והתפטר.

בלי הסבר

אולם סגן הנשיא פרנקל קבע כי הסכם ההעסקה של התובע לא מותיר מקום לספק: משרד הפנים החתים אותו על סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים ובכך אישר כי הוא זכאי לכספים שמופרשים עבורו לקופת הפיצויים בין אם התפטר סתם ובין אם התפטר בדין מפוטר. "על כן, זכאי התובע למלוא כספי הפיצויים שהפרישה הנתבעת לזכותו ללא קשר לנסיבות סיום העסקתו", נכתב.

השופט הוסיף כי לנוכח העובדה שלא היה ספק כי המדינה צריכה לשחרר לו את כספי הפיצויים הרי שהעובדה כי לא שחרר אותם עד היום מצדיקה לחייב אותה גם בפיצוי הלנה.

השופט קבע כי "הנתבעת לא סיפקה כל הסבר מניח את הדעת להתנהלותה", וכי לא נראה שעיכוב התשלום נעשה בשל טעות כנה או מחלוקת אמיתית לגבי החוב.

לפיכך נקבע כי לשחרור קופת הפיצויים שנצברו בה כ-19,800 שקל יתווספו גם פיצויי הלנה של 4,000 שקל.

יתר רכיבי התביעה נדחו לאחר שנקבע כי התובע לא זכאי לתוספות שכר שונות, בין היתר עבור זמני נסיעה שעליהם חתם מראש כי לא יקבל תשלום או על עבודה משפטית שעה שהועסק בתפקיד מנהלי ולא משפטי. נוכח העובדה שחלק ניכר מהתביעה נדחה (התובע דרש פיצויים של 84 אלף שקל) המדינה לא חויבה בהוצאות.

• ב"כ התובע: עו"ד אלי לנדאו
• ב"כ הנתבעת: עורך דין שלומי ירדן, פרקליטות מחוז דרום – אזרחי

עו"ד גיל זיסר עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

פורסם באתר פסק דין

המדינה לא שילמה פיצויי פיטורים - אף שהעובד חתום על סעיף 14

עובד רשות האוכלוסין טען שהוא זכאי לפיצויי פיטורים בשל התפטרותו מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה. בית הדין לעבודה קבע כי נסיבות סיום העבודה כלל לא משנות נוכח התחייבות המדינה בהסכם העבודה.

הוועדה המקומית תפצה: עיכבה טופס 4 שלא כדין

בעלי הבניין טענו כי נדרשו להעביר חלק מהקרקע שבבעלותם לצרכי ציבור כתנאי לקבלת הטופס אף שלא היה זכר לדרישה כזו בהיתר הבנייה. בית המשפט קיבל את הטענה שמדובר בהתנהלות לא חוקית שהסבה להם נזק.

לא חוקי: ההחלטה על הפיטורים נלקחה עוד לפני השימוע

מנכ"לית, שפוטרה לאחר שהחברה נרכשה על ידי קבוצה גדולה, זכתה בפיצויים של כ-180 אלף שקל

בין היתר עקב פגמים בהליך השימוע ותשלום פיצויי פיטורים בחסר.

בית הדין לעבודה בתל-אביב קבע לאחרונה כי ההחלטה לפטר את מנכ"לית חברת "דרך המעבדה"  הייתה ידועה מראש עוד לפני שנערך לה שימוע, ולכן פיטוריה נעשו שלא כדין. למנכ"לית נפסקו כ-180 אלף שקל שכוללים גם השלמת פיצויי פיטורים ובונוס שנתי. לצד זאת, נדחתה טענתה כי החברה פגעה בשמה הטוב כשפנתה למעסיקה החדשה שלה בטענה להפרת תנאי איסור תחרות.

התובעת פוטרה כ-3 שנים לאחר שהחברה נרכשה על ידי חברה שבבעלות חברת האחזקות "כימוביל".
ב-2016 היא תבעה את "דרך המעבדה" בטענה שנערך לה שימוע למראית עין בלבד כיוון שההחלטה על פיטוריה נלקחה עוד לפני כן. התובעת ציינה כי כבר ביום שבו זומנה לשימוע היא נותקה מהמערכת הממוחשבת ומנכ"ל הקבוצה הודיע לה כי הוחלט לפטר אותה בשל שינויים ארגוניים בחברה. משכך לטענתה פיטוריה נעשו שלא כדין.

עוד היא תבעה להשלמת פיצויי פיטורים שכן קיבלה רק את הפיצויים שנצברו לה בקופות הגמל, ובנוסף טענה כי היא זכאית לבונוס שנתי.

מטעם דרך המעבדה נטען מנגד כי התובעת פוטרה משום שלא התאימה עוד לניהול החברה שצמחה וגדלה. עוד נטען כי הליך השימוע היה תקני וכי ההחלטה לפטר את התובעת נלקחה רק לאחר שטענותיה נשמעו בקשב רב ובנפש חפצה.

ניתוק התובעת מהמחשבים, כך נטען, נעשה מתוך חשש לחשיפת מידע סודי, שהתברר שלא היה לשווא נוכח העובדה שמיד עם פיטוריה עברה התובעת לחברה מתחרה.

בנוסף נטען כי התובעת לא זכאית להשלמת פיצויים משום שהיא חתומה על סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים שמזכה אותה רק בכספים שנצברו לה בקופות הפנסיה, וכי הבונוס ניתן לשיקול הדעת של ההנהלה, והיא לא הייתה שבעת רצון מהתובעת.

נוסח לא תקין
השופטת אסנת רובוביץ-ברכש שוכנעה כי התובעת פוטרה מטעם ענייני עקב סימני השאלה שעלו לגבי ההתאמה שלה להמשיך לנהל את החברה שגדלה והתפתחה לאחר הרכישה.

עם זאת, השופטת קיבלה את הטענה שההחלטה נלקחה עוד לפני השימוע, כפי שעלה מתמלול השיחה. העובדה שהתובעת נותרה ממערכת המחשוב עוד בעת הזימון לשימוע מחזקת מסקנה זו, נקבע. השופטת הוסיפה כי פגם נוסף בפיטורים הוא כי הזימון לשימוע לא היה מפורט דיו.

כמו כן  נקבע כי התובעת זכאית להפרשי פיצויי פיטורים על רוב תקופת עבודתה משום שהסכם העבודה שלה לא נוסח בהתאם לתנאי סעיף 14 לחוק. השופטת ציינה כי על הנוסח המלא של הסעיף חתמה התובעת רק ב-2014 ועל כן המעסיקה חייבת לה הפרשי פיצויי פיטורים עד מועד זה.

גם התביעה לבונוס השנתי התקבלה משום שלא הוכחה טענת הנתבעת כי לא הייתה שבעת רצון מעבודת התובעת, בין היתר נוכח העובדה שהציע לה להמשיך לעבוד כיועצת חיצונית.

עם זאת, השופטת דחתה את טענת התובעת כי החברה פגעה בשמה הטוב כשיצרה קשר עם המעסיקה החדשה שלה. השופטת הבהירה כי התובעת חתומה על תניית אי תחרות והנתבעת הייתה רשאית לעדכן את החברה החדשה שהיא מחויבת שלא לגלות סודות מסחריים.

בסיכומו של דבר נפסקו לתובעת כ-180 אלף שקל שכוללים פיצוי על פיטורים שלא כדין, בונוס שנתי, השלמת פיצויי פיטורים, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

• ב"כ התובעת: עו"ד משה בן דת
• ב"כ הנתבעת: טומי מנור ונעה פלר-ממן, עורכי דין לענייני עבודה

עו"ד גל מזרחי נחום עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

פורסם באתר פסק דין

לא חוקי: ההחלטה על הפיטורים נלקחה עוד לפני השימוע

מנכ"לית, שפוטרה לאחר שהחברה נרכשה על ידי קבוצה גדולה, זכתה בפיצויים של כ-180 אלף שקל

עורך דין משפט גבייה

כשקיים קושי רב בגביית חובות

יש סיבות רבות שמראות עד כמה יכולה גביית חובות להיות עניין לא פשוט בכלל הן עבור עסק קטן והן עבור גורמים אחרים במשק הישראלי.

בין אם מדובר על רצון של מישהו להתחמק מחוב בהיקף מסוים ובין אם מדובר על שכחה אמיתית של מישהו לגבי החוב שלו או על כל סיבה אחרת, הרי שלא מדובר במהלך קל ונעים בד"כ.

במהלך עבודתו רואה עורך דין משפט גבייה כיצד הוא נתקל במגוון רחב של מקרים בהם קשה להשיג חוב מסוים. חשוב להבין כי בין אם מדובר על חוב פרטי, אם נגדיר זאת כך, ובין אם מדובר על חוב למוסד או לארגון, הקושי תמיד קיים גם אם מדובר על הוצאה לפועל וגם אם מדובר על מהלכים רלוונטיים אחרים.

היכולות של עורך דין משפט גבייה

כל מי שחייבים לו כספים בהיקפים רציניים רוצה לעשות את הכול על מנת לקבל את החוב שלו. כך אנו רואים כיצד מבינים היום רבים שיש מי שיכול לטפל בחוב טוב יותר מאשר הם עושים זאת. גביית חובות יעילה יותר נוצרת בזכות התהליך שיכול ליצור עורך דין שמתמחה בכך ומציג גם תוצאות חיוביות רבות.

שילוב של היכרות מעמיקה עם עולם החובות בישראל, אם נגדיר זאת כך, ניסיון רב עם סוגי חייבים שונים בישראל, מיומנות גבוהה בהיבט של גביית חובות, וכמובן גם סבלנות רבה, הוא זה שמראה עד כמה יש הפרש גדול בין יכולתו של אדם להשיג את הכספים שחייבים לו ובין מי שזהו תחום עיסוקו ולשם כך הוא פנוי.

חיסכון גדול בהיבטים רבים

נראה כי מאוד לא קשה להבין עד כמה שירות מקצועי לגבי חובות בהיקפים שונים יכול לחסוך לא מעט לכל מי שחייבים לו כספים. אם מדובר על סכומי כסף נכבדים, הרי שבזכות עבודה מקצועית מאוד של עורך דין משפט גבייה יכולים הטלפון והפגישות שהוא עושה להביא לתוצאה מצוינת בטווח זמן סביר.

כך, עבור הנושים מדובר על חיסכון רק הן בזמן שגם כך אין להם והן בכאב ראש שכלול בשיחות חוזרות ונשנות עם חייבים עקשנים למשל. אם כן, למרות ששירות זה בסופו של דבר עולה כסף, הוא מגדיל את הסיכוי לקבלת הכספים וחוסך מאמץ רב, כך שהוא בהחלט כדאי ומראה עד כמה יש לחשוב עליו ברצינות.

עורך דין משפט הוצאה לפועל

שנטל החובות מכביד חשוב לבצע מהלך רציני

מצבים שונים יכולים להביא אנשים לכך שהם חייבים לא מעט כסף לנושים שונים.

לעתים מדובר על אדם פרטי שהסתבך בחובות בשל סיבה כזו או אחרת ולעתים מדובר על מי שפתח עסק וכשל וכעת מחכים לו נושים רבים. במקרים כאלועורך דין משפט הוצאה לפועל יכול בהחלט להיות הכתובת הנכונה שאליה צריך להגיע.

בל נשכח כי מדובר בתקופה לחוצה עבור כל אדם שלא רק שהוא חייב כספים רבים ואולי גם מקבל התראות שונות מההוצאה לפועל של מדינת ישראל, הרי שהוא גם לא תמיד יודע כיצד להתנהל הן מול נושיו השונים והן מול גופים ופקידים שפונים אליו תדירות על מנת שייטפל בחובותיו וישלם למי שמגיע לו.

השינוי שיכול ליצור עורך דין משפט הוצאה לפועל

אין ספק שכל מי שמגיע למצב שבו הוא חייב כספים רבים ושבו הוא מקבל מסמכים ופניות שיכולים לסבך אותו עוד יותר, ישמח לראות שיש אור בקצה המנהרה, אם נגדיר זאת בצורה מעט קיצונית, ולהבין שבזכות עורך דין שמתמחה בתחום של הוצאה לפועל הוא בהחלט יכול לשנות את המצב בצורה חיובית.

פנייה למי שעוסק בתחום זה ומציג ניסיון רב עם לא מעט חייבים מראה כיצד ניתן לרכז את החובות, לבחון היטב את היקפם, לבדוק אלה מהלכים ניתן לעשות כדי להחזירם בצורה נוחה יותר, ולבנות דרך שתאפשר לחייב הן להחזיר חובות, אך גם הן לחיות ברמת חיים סבירה ומכובדת עד לסיום התהליך הלא נעים.

שילוב חשוב בין ידע לניסיון

פרמטרים שונים מראים עד כמה כל מספק שירות הופך להיות איש מקצוע רציני אם הוא עומד בהם. כך אנו רואים כיצד במקרה של עורך דין משפט הוצאה לפועל, אם הוא מציג ידע רב בתחום שבו הוא עוסק ואם יש לו ניסיון רב במקרים פשוטים ומורכבים כאחד, הרי שהוא בהחלט יכול להיחשב כעורך דין רציני.

עבור מי שמסובך בחובות ועבור מי שלא ממש מבין את ההתנהלות מול ההוצאה לפועל, עורך דין כזה הוא בהחלט קרן אור משפטית באפלה הכלכלית שבה הוא נמצא. בישראל של ימינו אנו בהחלט מזהים את הצורך של חייבים רבים להגיע כמה שיותר מהר אל מי שיכול לסייע להם משפטית במקרים של חובות לנושים שונים.

פיצוי של כ-107,000 שקל לבעלי דירה שגילו שהחנייה אינה שלהם

במשך כ-16 שנה בעלי דירה בנשר חשבו שיש להם חנייה צמודה, עד שבאה שכנה וטענה כי החנייה רשומה על שמה בטאבו.