יום שני, 24 בינואר 2022

על הקלות הבלתי נסבלת של מינוי אפוטרופוס לקשישים

 

פסק דין שניתן לאחרונה בעניינו של קשיש שבנו מונה לשמש לו כאפוטרופוס זמני ללא ידיעתו מחדד את הצורך בעריכת ייפוי כוח מתמשך כדי למנוע את הפגיעה הקשה בכבודם ובחירותם של בני הגיל השלישי.

פסק דין שניתן לאחרונה על ידי סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב שאול שוחט מאיר באור בעייתי, מפחיד אפילו, את הקלות הבלתי נסבלת שבה מוצאים עצמם קשישים תחת מינוי של אפוטרופוס לגופם ורכושם מבלי שקולם נשמע. בתוך כך הוא מחדד את הצורך בעריכת ייפוי כוח מתמשך – מסמך משפטי המאפשר לכל בגיר (מעל גיל 18) המבין את משמעותו ותוצאותיו, לקבוע כיצד ועל ידי מי יטופלו ענייניו בעתיד אם וכאשר לא יוכל לקבל החלטות באופן עצמאי, למשל עקב מחלת זקנה כמו דמנציה, מוגבלות נפשית או תאונה שבעקבותיה הנפגע שוהה בתרדמת.

פסק הדין עסק בערעור שהגיש קשיש בן 80 על החלטת בית המשפט למשפחה בתל אביב למנות מומחה לבחינת מצבו הקוגניטיבי והרפואי. ההחלטה ניתנה לאחר שהקשיש ביקש לבטל החלטה קודמת למינוי בנו כאפוטרופוס זמני על גופו ורכושו, שניתנה ללא ידיעתו.

השופט שוחט התערב בהחלטה באופן צנוע יחסית: הוא אמנם ביטל את מינוי המומחה אבל רק מאחר שההחלטה נשענה על בסיס הסכמתו של הקשיש למינוי אף שזו לא ניתנה. בצד זאת, הוא הבהיר כי בית המשפט יכול להורות מחדש על מינוי מומחה גם שלא בהסכמה כל עוד ינמק זאת כראוי.

סיטואציה קפקאית

מי שיקרא לעומק את פסק הדין לא יוכל שלא לתהות כיצד מצא עצמו אותו קשיש בסיטואציה קפקאית משהו, שחייבה אותו לשכור עורך דין ולפתוח בהליכים במטרה לקבל בחזרה את השליטה על חייו.

אז לפי פסק הדין, הפרשה החלה במאי האחרון כשבנו הגיש תביעה להתמנות כאפוטרופוס על גופו ורכושו, בטענה שאביו חולה בפרקינסון, מרותק לכיסא גלגלים, לוקה בדמנציה ומצוי מזה כשנתיים במצב פסיכוטי. לתביעה צורף מסמך תומך של רופאה פסיכיאטרית שבדיעבד הסתבר כי מעולם לא בדקה את האב.

למחרת היום מינה בית המשפט למשפחה את הבן כאפוטרופוס זמני לתקופה של שנה שלמה. ההחלטה ניתנה מבלי שקול האב נשמע, מבלי לקבל את עמדת היועץ המשפטי לממשלה ומבלי לקיים דיון. בית המשפט אפילו לא קבע דיון עתידי והסתפק בהזמנת תסקיר לעוד 8 חודשים.

רק בעקבות העובדה שעלה בידי האב לשכור עורך דין ולפנות בבקשה לביטול המינוי בצירוף חוות דעת מקצועית מבית חולים לבריאות הנפש לפיה נמצא כשיר ובריא בנפשו, נקבע דיון שבמסגרתו נפגש בית המשפט עם האב לראשונה.

בעקבות אותו דיון, ולאחר שבית המשפט למשפחה שמע באריכות את האב, הוא ניאות להחזיר לו שליטה חלקית על חייו. חלקית – משום שהמינוי לא בוטל אלא רק עוכב עד שמומחה יברר את מצבו, ובינתיים הוטלו מגבלות שאוסרות עליו לבצע פעולות ברכושו ובכספיו מעבר למימון צרכי מחייתו השוטפים.

כאמור, האב הגיש בקשת רשות לערער על החלטה זו ובית המשפט המחוזי התערב רק בהחלטה על מינוי המומחה, ובכל הנוגע לעצם המינוי של הבן כאפוטרופוס הסתפק במתיחת ביקורת כללית בלבד.

כנראה שהסיבה לכך היא שהחלטת בית המשפט למשפחה, עד כמה שהיא פוגענית כלפי האב, עולה בקנה אחד עם הוראות החוק שמעניקות לו סמכות רחבה לנקוט באמצעים זמניים לשמירת ענייניו של כל מי שהוא סבור כי אינו יכול לעשות זאת. כשמדובר בהחלטה זמנית, היא לא חוסה תחת הוראות החוק המחמירות יחסית בכל הנוגע למינוי אפוטרופוס קבוע (דבר שמחייב גם קיום דיון).

אלא שבמקרה זה המינוי הזמני נעשה לתקופה בלתי נתפסת של שנה, כשבית המשפט למשפחה סמך באופן "עיוור" למדי על הבן ולא העלה בדעתו כי ראוי לשמוע את האב טרם המינוי או בכלל.

ייפוי כוח מתמשך היה מונע את התוצאה הקשה

מדובר בהתנהלות שצריכה להטריד כל מי שהגיע לגבורות. שהרי אין לדעת כמה אחרים נפגעו מפרקטיקה דומה (ככלל החלטות בית המשפט למשפחה אסורות לפרסום והדיונים מתנהלים בדלתיים סגורות כך שגם אם מדובר בפרקטיקה נרחבת הדבר לא עולה לשיח הציבורי).

יש להניח שרוב הקשישים שהיו מוצאים את עצמם במצב דומה לאב בענייננו, היו משלימים עם רוע הגזירה ולא משקיעים את משאביהם המדולדלים בשכירת עורך דין ותקיפת ההחלטה. לכן, דווקא במקרה כזה, היה מצופה מבית המשפט המחוזי לומר בקול רם וברור כי המינוי של הבן כאפוטרופוס זמני לא היה מוצדק ולבטל אותו, ולא להסתפק בכך שהמינוי "הוקפא" כשהעננה כי יופעל בשנית עודנה מרחפת על ראש האב.

אציין כי תוצאה קשה זו הייתה נמנעת אילו האב היה עורך ייפוי כוח מתמשך, שכן  ייפוי כוח מתמשך שהופקד גובר על בקשה למינוי אפוטרופוס.

עוד חשוב להדגיש כי במסגרת ייפוי הכוח המתמשך אפשר להפקיד את קבלת ההחלטות בידי מיופה כוח – אדם אחד או יותר שהממנה סומך עליהם. ייפוי הכוח יכול לחול על ענייני רכוש לרבות נכסים, כספים והתחייבויות, וכן על עניינים רפואיים ואישיים הנוגעים לרווחתו של האדם ולצרכיו היומיומיים כגון מקום מגוריו, ענייניו הגופניים, הנפשיים והחברתיים, המוסד שבו יטופל במקרה ויהפוך לסיעודי וכיוצא בזה. בנוסף, ניתן לכלול בו הנחיות מקדימות למיופה הכוח וכן הוראות לפקיעת תוקפו.

עו"ד עדי חן מוסמכת לערוך ייפוי כוח מתמשך ועוסקת בדיני ירושות וצוואות

פורסם באתר פסק דין

זכויות נשים בהריון – הגבלת פיטורים והרעת תנאים

 

מעסיק אינו רשאי לפטר עובדת בהיריון, או לפגוע בהיקף המשרה או בהכנסה של עובדת בהריון, אשר עבדה אצלו או באותו מקום עבודה ששה חודשים לפחות, אלא אם ניתן היתר לפיטורים על ידי זרוע העבודה. זאת בין אם מדובר בעובדת קבועה, ארעית, או זמנית. 

אם עובדת בהיריון פוטרה בלא שניתן למעסיק היתר מזרוע העבודה, פיטוריה בטלים, בין אם המעסיק ידע על ההיריון ובין אם לאו, והעובדת זכאית לחזור לעבודתה.

כלל זה נכון גם לגבי אי חידוש חוזה עבודה, שהגיע לסיומו במהלך תקופת ההיריון.

עובדת המועסקת על ידי קבלן כח אדם

איסור הפיטורים חל על קבלן כח האדם, והמעסיק בפועל אינו רשאי לגרום לפיטורי העובדת, אלא אם ניתן היתר לפיטורים על ידי זרוע העבודה.  

על מנת לקבל היתר, נדרש להוכיח שהפיטורים אינם בקשר להיריון. לצורך קבלת ההיתר, הן על קבלן כח האדם והן על המעסיק בפועל לפנות בבקשה לזרוע העבודה ועליהם להוכיח שהפיטורים אינם בקשר להיריון.

חשוב לציין:

  • רואים כפיטורים של עובדת בהיריון גם הפסקת זמנית של ההעסקה על ידי קבלן כח האדם.
  • ההיתר מזרוע העבודה אמנם לא נדרש כאשר מדובר בפיטורי עובדת בהריון שעבדה פחות מששה חודשים אצל אותו מעסיק או מקום עבודה. עם זאת, עובדת שפוטרה בהיותה בהיריון יכולה לפנות לבית הדין לעבודה בבקשה לקבלת סעד, בהסתמך על הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, האוסר על מעסיק להפלות בין עובדיו, בין היתר, מחמת היריון.

יום רביעי, 19 בינואר 2022

ייפוי כוח מתמשך הוא חשוב גם כשנדרש אישור בית משפט

 


חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע הוראות מיוחדות בנוגע לפעולות מסוימות שחלקן יכולות להיות הרות גורל עבור הממנה, כמו מכירת דירה למשל. חלק מהפעולות צריכות להיות מצוינות במפורש בייפוי הכוח ולחלק גם נדרש אישור מקדים מבית המשפט

זהו סיפורה של ב', אלמנה בת 65 משכונה מבוססת באזור הצפון. ב' אובחנה לאחרונה כחולה במחלת האלצהיימר וכחלק מהתמודדותה עם האבחנה היא החליטה לחשוב קדימה ולתכנן מה יקרה ביום בו מצבה הבריאותי יחמיר והיא לא תוכל עוד להביע את רצונה ולהחליט בעצמה על ענייניה. ב' היא אישה עצמאית ודעתנית, ואינה מעוניינת שאחרים יקבעו עבורה את גורלה.

למרות החששות ממגפת הקורונה והסגר, ב' מבקשת להכין ייפוי כוח מתמשך . הוסבר לה שניתן לעשות זאת בתקופה הנוכחית גם מרחוק ללא מפגש פנים מול פנים, באמצעות שיחת וידאו. העיקר, שתקבל את כל ההסברים ותוכל לשאול שאלות, להביע את רצונה בבירור ולחתום בפני עורך דין מוסמך שיחזה בחתימה מרחוק.

ב' מעלה מייד עניין שמאוד חשוב לה. היא רוצה שאם יהיה צורך בעתיד, ניתן יהיה למכור את דירתה הנוכחית ולרכוש במקומה דירה קרובה למקום מגורי הבן שמטפל בה, או להשתמש בכספים למסגרת טיפולית אחרת שתתאים עבורה.

היא מבינה ויודעת שדירה לא מוכרים ביום אחד, וגם איתור דירה אחרת כמו שהייתה רוצה הוא תהליך שיכול לקחת זמן. מדובר בפעולות שעדיף לבצע בזמן הנכון ובמחיר הנכון ולא תחת לחץ, ו-ב' רוצה לוודא שרצונותיה יתממשו גם אם מצבה הבריאותי לא יאפשר לה בעתיד לבצע את הפעולות הללו בעצמה.

ב' אינה שונה מרבים אחרים, שדירת המגורים מהווה עבורם ביטחון כלכלי לעתיד וחשוב להם לוודא היכן יגורו בזקנתם או אם חלילה בריאותם תדרדר.

לאחר שקיבלה ייעוץ משפטי, ב' הבינה שעל מנת שמיופה הכוח יוכל לבצע עבורה עסקה במקרקעין ולמכור את הדירה, יהיה עליו לקבל אישור מקדים לכך מבית המשפט, כפי שקובע ס' 32ו(ד) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.

בנקודה זו, באה לידי ביטוי החשיבות שבהכנת ייפוי הכוח מתמשך, שבו הקפידה ב' לרשום את רצונותיה והנחיותיה באופן ברור וחד משמעי על פי הייעוץ שקיבלה.

על חשיבות גילוי הדעת והרצון, במיוחד בעסקת מקרקעין, ניתן ללמוד ממקרה שנידון על ידי בית המשפט העליון בע"א 2399/18. במקרה זה, בית המשפט העליון הורה בצעד חריג על ביטול פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה, שאישר הסכם למכירת דירתו של חסוי. התברר כי בטרם אישור ההסכם, בית המשפט לא הכיר את עמדתו של בעל הדירה, שיוצג על ידי אפוטרופוס לאחר שנפגע בתאונת דרכים. בדיעבד נודע, שכבר במועד אישור ההסכם למכירת הדירה, החסוי התנגד למכירה. בית המשפט העליון התרשם שהמכירה לא הייתה לטובת החסוי, וביטל את פסק הדין ואת העסקה.

מכך אנו למדים שביטוי לרצונו ולהעדפתו של הממנה גם במסגרת ייפוי הכוח המתמשך הוא עניין חשוב, והוא יכול לשמש כראיה ביום מן הימים בפני בית המשפט, שאינו מכיר את האנשים והנסיבות. ביטוי מתועד בייפוי הכוח של רצון הממנה, בהיותו בדעה צלולה ולאחר שקיבל ייעוץ משפטי, יכול בנסיבות המתאימות לסייע לבית המשפט לקבל החלטות בבואו לדון בבקשת מיופה הכוח לפעולה משפטית עבור הממנה, שנדרש לה אישור.

ב' החליטה למנות את בנה האמצעי כמיופה הכוח שלה בכל הנושאים: בעניינים האישיים, בענייני בריאות ובענייני רכוש. הוא מכיר אותה ויודע מה היא מעדיפה והיא סומכת עליו. הוא גם זה שמלווה אותה בימים אלה. בנה הבכור חי בקנדה והבן הצעיר פחות מתאים לדעתה לקבל על עצמו את האחריות לדאוג לה.

ב' מעוניינת בשקט נפשי ורוצה להקל על הבן התומך בה על מנת שיוכל לסייע לה בקלות בעתיד. היא לא מעוניינת שאחרים יישאו בנטל הכלכלי הכרוך במגוריה ובטיפול בה. "הבן שלי יודע הכי טוב מה אני רוצה ומעדיפה, אני סומכת עליו שיעשה את כל מה שצריך בשבילי" כך היא חזרה וציינה ודאגה לרשום הנחיות מתאימות בייפוי הכוח המתמשך שערכה.

עו"ד מאיה וייס-טמיר, בעלת משרד שמתמחה בתכנון זכויות משפטיות לעתיד ומוסמכת לערוך ייפוי כוח מתמשך מטעם האפוטרופוס הכללי

פורסם באתר פסק דין

יום ראשון, 2 בינואר 2022

ייפוי כוח מתמשך: התנהלות הבנקים משאירה את מהפכת האפוטרופסות על הנייר

 

לכל אדם יש אפשרות לחתום על ייפוי כוח מתמשך ולהסמיך אדם אחר שיפעל בשמו במקרים בהם הוא לא יהיה כשיר לכך. מיופי הכוח נתקלים בקשיים והתנגדויות מצד בנקים באופן שמסכל את כוונת המחוקק. מה אפשר לעשות? 

ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי קריטי בארגז ניהול הסיכונים הפרטי והמשפחתי שלנו, והוא משמש אותנו כ"צוואה בחיים", במצב בו נאבד את כשירותנו הקוגניטיבית כתוצאה ממחלה או מתאונה, ולא נוכל לקבל החלטות בעצמנו. חוק הכשרות המשפטית קובע כי מיופה הכוח מוסמך לקבל בשם הממנה כל החלטה ולבצע בשמו כל פעולה. אבל המציאות בשטח שונה.  

במסגרת עבודתנו השוטפת גילינו קשיים והתנגדויות מצד בנקים המגבילים את יכולתם של מיופי הכוח לפעול באמצעות ייפוי הכוח המתמשך. כך, כשנודע לבנק כי אחד מבעלי החשבון איבד את כשירותו המנטאלית, הוא עוצר מיד את הפעילות בחשבון ומונע ממיופה הכוח לפעול באופן עצמאי בחשבון, בין היתר תוך דרישה לקבל אישור לפני ביצוע פעולות ומניעת שימוש בכרטיסי אשראי ופנקסי צ׳קים.

תפיסת עולם זו של הבנקים ארכאית ומתבססת על המצב החוקי הקודם בעולם האפוטרופסות. בעבר התייחסו לאדם שאיננו כשיר לטפל בענייניו כאדם "חסוי" שצריך להגן עליו ועל האינטרסים שלו. ההשגחה נעשתה על ידי האפוטרופוס הכללי בלבד והבנקים צייתו להוראות האפוטרופוס שמונה על ידי בית המשפט. במקרים בהם הבנק לא ציית או לא פיקח על חשבון החסוי באופן שגרם לו נזק כלכלי, הוא היה חשוף לתביעה.

מצב זה השתנה לחלוטין לפני כחמש שנים, עם תיקון מספר 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. התיקון, הקרוי בפי משפטנים "המהפכה החברתית משפטית בחוק האפוטרופסות", מאפשר היום לכל אדם, בעודו במצב קוגניטיבי תקין, לערוך ייפוי כוח מתמשך, בו הוא ממנה אדם אחר שיפעל על פי הנחיותיו. בדרך זו נמנעים למעשה מהליך של מינוי אפוטרופוס. באמצעות התיקון המחוקק יצר מנגנון חלופי יעיל להגנה ולטיפול בחסרי ישע, ללא צורך בבית המשפט, כשהאפוטרופוס הכללי הוא שמאשר את מינוי האדם אותו בחר הממנה מראש על מנת שיפעל בשמו ועל פי רצונו.

חסמים בירוקרטיים

על מנת להגשים תכלית זו מחובתה של המדינה להבטיח כי אותם אנשים שנטלו על עצמם את התפקיד החשוב, הרגיש והמחייב של מיופה הכוח המתמשך, יוכלו לפעול באופן מלא וחופשי, מבלי להיתקל בחסמים בירוקרטיים מצידם של גופים ומוסדות ובראשם הבנקים. בכך יתייתר  הצורך לעתור לבית המשפט ולבקש סעדים, או לקבל אישור נוסף למינוי שכבר ניתן על ידי האפוטרופוס הכללי.

למרבה הצער, כוונת המחוקק מסוכלת יום יום, והתיקון לחוק האפוטרופסות אינו מיושם הלכה למעשה. הבנקים אינם מכירים בייפוי הכוח המתמשך ובמשמעותו הברורה כפי שקבע המחוקק.

בדצמבר 2020 התקיים דיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט בראשותו של ח"כ יעקב אשר. בדיון התברר כי אכן קיימים קשיים ביישום ובהטמעה של ייפוי הכוח המתמשך, ואין נהלים והנחיות מחייבים של המפקח על הבנקים, דבר המונע באופן שרירותי ממיופי הכוח לפעול באופן מידי, ובזמן אמת, עבור הממנה.

כתוצאה מכך, ישנה אנדרלמוסיה בהתנהלות וחוסר התאמה משוועת בין בנק לבנק, בין סניף לסניף ובין פקיד לפקיד. הדבר גורם נזקים לבעל החשבון (הממנה) ופוגע קשות בהתנהלות מיופה הכוח וגורר אותו להליכים מיגעים ויקרים, כשהוא נאלץ להוציא כספים מכיסו האישי.

לקוחות שבויים

ייפוי הכוח המתמשך כידוע מסמיך את מיופה הכוח לפעול בשם האדם הממנה, גם בעניינים רפואיים. עניינים אלה מערבים לא אחת שאלות של חיים ומוות. כשם שרופא מחויב לציית להוראה במסגרת ייפוי כוח מתמשך ולמשל להימנע לדוגמה מחיבורו למערכת הנשמה מלאכותית (דבר שיביא בהכרח למצב של מוות), אין כל סיבה להשלים עם התנהלות בנק בניגוד להנחיות בעל החשבון.

המצב הנוכחי בו כספו של הלקוח שבוי בידי הבנקים איננו תקין ומחייב התערבות רגולטורית מיידית. מובן כי הבנק חייב בחובת זהירות עקרונית לטובת הלקוח ועליו להגן עליו מפני ניצול לרעה של כספו. ואולם, במצב בו הלקוח, בהיותו בדעה צלולה, מסמיך אדם אחר, לרוב בן משפחה שנאמן עליו, חובתו של הבנק לכבד את רצון הלקוח.

לסיכום, הבנקים חייבים, בראש ובראשונה, לקבוע נהלים והנחיות ברורים שיהיו ידועים מראש לקהל הלקוחות. בנוסף לכך, מומלץ לשדרג את מעמדו של אישור האפוטרופוס הכללי בקשר לכניסה לתוקף של ייפוי הכוח המתמשך, ולהעניק לאישור זה מעמד של החלטה שיפוטית, שניתן לאכוף אותה בין באמצעות לשכות ההוצאה לפועל ובין באמצעות בקשה למתן סעדים על פי פקודת ביזיון בית המשפט.

* עו"ד יואב צח-וכס עוסק בדיני אפוטרופסות, עו"ד אודי (אהוד) קרמר עוסק בייפוי כוח מתמשך

פורסם באתר פסק דין