יום רביעי, 30 ביוני 2021

פגיעה שהתרחשה בבית הוכרה כתאונת עבודה

 

בל (ת"א) 4530-01-18 נילי ארונוביץ נ' המוסד לביטוח לאומי

אם עבודה מהבית הייתה עד לא מזמן מנת חלקת של מעטים, הרי שתקופת הקורונה הובילה לכך שרבים מן העובדים התנסו באופן ההעסקה הזה.

זאת ועוד, נראה ש"טרנד" העבודה מהבית כאן כדי להישאר וששוק התעסוקה יאמץ את מודל ההעסקה הזה אשר לו יתרונות רבים.

והנה, לפתחו של בית הדין לעבודה הגיעה סוגייה חדשה בדבר תאונת עבודה אשר התרחשה בזמן עבודה מהבית, אמנם סוגיה זו נידונה בעבר, אולם בעידן שאחרי הקורונה נדמה שתופעה זו הולך לגדול.

נקבע, כי ההכרעה אם מדובר בתאונת עבודה תיעשה נוכח נסיבותיו הספציפיות של המקרה ועצם קיומו של הקשר הסיבתי בין התאונה לבין עיסוקו של המבוטח כלשונו.

נקבע כי העובדת הרימה את נטל הראיה וכן הוכיחה את קיומו של הקשר הסיבתי התאונה (החלקה ונפילה שגרמה לחבלה) לעיסוק העובדת, ובכך נקבע כי העובדת זכאית להכרת בתאונתה כתאונת עבודה וכתוצאה מכך לדמי פגיעה.

יום ראשון, 27 ביוני 2021

עבודה בלילה

 

עבודת לילה היא עבודה ששתי שעות ממנה לפחות, הן בתחום השעות שבין 22:00 ובין 6:00. בחקיקה ישנן הנחיות והגבלות בנוגע לעבודת לילה של עובדים מסויימים, כגון עובדי משמרות, נשים ובני נוער.

עבודה במשמרות

 

יום שבת, 19 ביוני 2021

אב לשניים הותיר צוואה ותצהיר מתנה. מה גובר?

 

בצוואה נכתב כי שני הבנים יירשו את הרכוש בחלקים שווים. בתצהיר נכתב כי כל אחד מהם יקבל חלק אחר של בניין. בסכסוך בין אלמנת אחד האחים לבין האח השני הכריע בית המשפט כי התצהיר גובר

בית המשפט המחוזי בנצרת דחה לאחרונה ערעור שהגישה אישה על פסק דין של בית המשפט למשפחה. בפסק הדין התקבלה תביעת אחיו של בעלה המנוח שביקש להצהיר כי הקומה הראשונה בבניין שהותיר אביו, כולל הקרקע שצמודה אליה, שייכת לו על פי תצהיר מתנה שהותיר האב. בפסק הדין ובערעור נדחתה טענת האלמנה כי הצוואה של האב גוברת ויש לחלק את הבניין שווה בשווה ביניהם.

לאב המנוח הייתה חלקה ובה בניין בן שתי דירות אחת מעל השנייה וחצר. כיום אחד מבניו של האב גר בקומה הראשונה ואלמנת הבן השני גרה בקומה השנייה. 

האב ערך צוואה ב-1974 בה ציווה את רכושו בחלקים שווים לשני בניו. שנתיים לאחר מכן הוא ערך בפני עורך דין מסמך בו הצהיר כי הוא נותן במתנה לאחד הבנים (שבהמשך נפטר) את הדירה בקומה העליונה כולל גג המבנה ששטחו 127.6 מ״ר. את הדירה הנמצאת בקומת הקרקע, הכוללת את שטח האדמה בגודל של 731.63 מ״ר, נתן לבנו השני. 

בהמשך האב יזם את רישום הבניין כבית משותף באופן שהדירות, כולל השטחים שהוצמדו להם בתצהיר, נרשמו כחלקות משנה נפרדות. 

האב נפטר ב-1983 וכשנה לאחר מכן נרשמה צוואתו בטאבו באופן ששני הבנים נרשמו כבעלים בחלקים שווים בשתי תתי החלקות. עם פטירת אחד האחים נרשמה אלמנתו במקומו. 

כשביקש האח להסדיר את הרישום על פי תצהיר המתנה הוא נתקל בסירוב האלמנה שסברה כי הצוואה גוברת לעניין חלוקת הזכויות.

בנסיבות אלה הגיש האח תביעה נגד אלמנת אחיו. בפסק הדין בית המשפט למשפחה אימץ את טענת האח לפיה עסקת המתנה תקפה לגבי הדירות והמוצמד אליהן מכוח חזקה, שימוש ורישום הבית המשותף. 

בערעור טענה האלמנה כי יש לקבוע שהבעלות בשתי תתי החלקות משותפת לשני הצדדים באופן המקיים את צוואת המנוח. 

היא טענה שמאז עריכת תצהיר המתנה חלפו 40 שנה כך שעילת התביעה לפיו התיישנה.

במישור המהותי היא עמדה על כך שהיה מקום לקבוע שעסקת המתנה אינה יכולה להיות בתוקף לנוכח הוראות חוק המקרקעין שלפיהן לא ניתן לבצע עסקה בחלק מסוים ממקרקעין.   

האח ביקש לא להתערב בפסק הדין והבהיר כי מדובר במתנה מוגמרת שהוציאה מתכולת נכסי העיזבון את החלקה. 

לא חזר בו

השופטת תמר נסים שי דחתה את הערעור. היא ציינה בין היתר כי עוד בחיי האב נרשמו הדירות שהוענקו לבנים כיחידות נפרדות, באופן המתיישב עם המתנה שנתן. אין גם מחלוקת שהצדדים פעלו על פי המתנה. כל אחד מהבנים גר בדירה שיוחדה לו ועסקת המתנה אף דווחה לרשויות המס. 

היא הוסיפה כי אף שהדירות לא נרשמו על שם הבנים ונותרו רשומות על שם האב, המערערת לא טענה וממילא לא הוכיחה כי המנוח חזר בו מהמתנה שנתן. 

השופטת הדגישה כי הואיל והמנוח לא חזר בו מהתחייבותו לתת את המתנה, גם יורשיו אינם רשאים לעשות כן. 

כמו כן, בעקבות המתנה המקרקעין והמבנה נגרעו ממצבת נכסיו של האב העומדים לחלוקה בהתאם לצוואה.

גם טענת ההתיישנות נדחתה לאחר שנקבע כי המחלוקות ביחס לשימוש בדירות נולדו לאחרונה.  

האלמנה חויבה בהוצאות בסך 20,000 שקל. 

השופטים שאהר אטרש וערפאת טאהא הצטרפו לתוצאה.

  • ב״כ המערערת: עו״ד זידאן טאטור
  • ב״כ המשיב:  עו"ד מג'די עאבד ואח'

עו"ד יחזקאל חרלף עוסק/ת ב- ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

פורסם באתר פסק דין

יום שני, 14 ביוני 2021

פגיעה בעבודה יכולה להצטבר במשך שנים. מתי מגיע פיצוי?

 

עובדים שלא מודעים לזכויותיהם מפסידים עשרות ולפעמים מאות אלפי שקלים שמגיעים להם בשל פגיעה עקב תנאי עבודתם. מהן מחלות מקצוע ופגיעות מיקרוטראומה? מדריך

עובדים רבים אינם מודעים לכך שמגיע להם פיצוי על פגיעה הקשורה לעבודתם, גם אם זו לא תאונת עבודה. בעוד שתאונת עבודה מוגדרת כאירוע פתאומי, בלתי צפוי ובלתי מתוכנן, שגרם לעובד לפגיעה פיזית או נפשית, יש פגיעות שמתגלות רק אחרי שנים של עבודה זאת עקב מחלות מקצוע או פגיעות בעבודה מסוג מיקרוטראומה. 

תורת המיקרוטראומה נוצרה בפסיקה והיא עוסקת במצב בו העובד ניזוק כתוצאה ממספר פגיעות זעירות, אשר כל אחת מהן, בנפרד, גרמה לנזק זעיר יחסית, שלא ניתן לאבחון, אך הצטברותן של כל הפגיעות יחדיו גרמה לנזק ממשי אשר פוגע בכושר עבודת של הניזוק-הנפגע.

ניתן למנות מספר רב של מחלות מקצוע או פגיעות בעבודה מסוג מיקרוטראומה וכל מקרה נבחן לגופו. ברשימה זו נמנה ליקויים מרכזיים שהוכרו על ידי ביטוח לאומי או בית הדין לעבודה כפגיעת עבודה. 

תסמונת התעלה הקרפלית – CTS ו/או לכידה אולנרית:

רדימות ונימולים באצבעות, כאבים במרפקים ו/או בשורשי כפות הידיים, חולשה בידיים וירידה בתחושה באצבעות.

מתסמונות האלה סובלים בעיקר עובדי כפיים שעבודתם מצריכה שימוש מאומץ בכפות הידיים. למשל, עבודות נגרות, עבודות מסגרות, עבודות אלומיניום, עבודות מכונאות רכב, חשמל רכב, פחחות רכב, עובדי בניין, עובדי חשמל, אינסטלטורים, רצפים, ברזלנים-עובדי ברזל בניין, מפעילי כלים כבדים כמו מחפרונים, יעה זחלי, שופלים, מכבשים וכן עובדים שעבודתם כרוכה בתנועות חוזרניות או עם מכשירים רוטטים וכן עקב עבודות הקלדה מרובה (אנשי מחשבים, מזכירות וקלדניות). 

פגיעות אורתופדיות

מדובר למשל במחלות כתפיים הנגרמות עקב עבודה עם מאמץ רב על הכתפיים והידיים, בין אם הן מעל גובה השכם או מאמץ במשיכות, השחלות וכדומה.

בעיות אורטופדיות נוספות הן בעיות ברכיים (מחלת הרצפים) או בעיות גב (מחלת הסבלים והאנשים שרוב עבודתם כרוכה בהרמת משאות כבדים).

טנטון

עבודה בתנאי רעש חזק לאורך זמן עלולה לגרום לצפצופים באוזניים וליקוי שמיעה.

תסמונת ראיית המחשב (CVS-computer vision syndrome)

יובש ניכר בעיניים ופגיעה בראייה עקב ישיבה ממושכת מול מסך מחשב.

מחלות עור

מחלות נפוצות בקרב עובדים עם חשיפה גבוהה לשמש.

מחלות קשות כמו פרקינסון או סרטן

כתוצאה מחשיפה לחומרים כימיים, דלקים ורעלים מסוכנים.

מחלות ריאה

סיליקוזיס היא סוג של מחלת ריאות אשר נגרמת עקב שאיפת חלקיקי אבק קטנטנים של סיליקה חופשית (צורן דו-חמצני) ואשר גורמת לתגובה דלקתית של רקמת הריאות וייתכן גם לשחפת ואף לסרטן ריאות.
מטבע הדברים, מחלת הסיליקוזיס עלולה להתרחש, בעיקר, בקרב עובדים אשר חשופים במסגרת עבודתם לאבק סיליקטים, כגון עובדי בניין, עובדי תעשיית עיבוד האבן והשיש, ובמיוחד בכל הקשור לעיבוד משטחי קווארץ מלאכותיים כגון אבן קיסר, תעשיית הזכוכית, כורי פחם, פועלי מחצבות, מנהרות, ומכרות, סתתים, עובדים בהתזת חול וכדומה.

המחלה איננה מופיעה מייד עם החשיפה לאבק הסיליקה, אלא היא מתפתחת בהדרגה בגוף במשך שנים רבות, בין 10 ל-30 שנה, בהתאם להיקף החשיפה של העובד לאבק הסיליקה.

תסמיניה הראשונים דומים לאלו של דלקת ריאות (בעיקר, קוצר נשימה, צפצופים ושיעול) והיא גורמת לירידה הדרגתית בתפקוד הריאות, אשר עלולה לפגוע באופן משמעותי בכושר התפקוד הפיזי של מי שלוקה בה.

למרבה הצער, גם בישראל חלה עליה משמעותית בשנים האחרונות בשכיחות המחלה בקרב עובדי התעשיות שחשופים לאבק הסיליקה.

עליה זו הביאה לחקיקת תקנות בטיחות בעבודה אשר נועדו להגן ככל הניתן על עובדים אלו מפני התפרצות המחלה.

תקנות אלו עוסקות בין היתר בהגבלות באשר לחשיפה המותרת לאבק מזיק, חובות המעסיק לגבי נקיטת אמצעי זהירות ואספקת ציוד מגן אישי לעובדים שחשופים לאבק מזיק.

בנוסף, נקבע תקן ישראלי לגבי לוחות אבן פולימרית למשטחי עבודה, אשר עוסק בין היתר באופן סימון לוחות אלו ובחובה לספק למזמין שלהן הוראות עיבוד, התקנה, שימוש ותחזוקה.

באילו נסיבות תוכר סיליקוזיס כפגיעת עבודה?

מחלת הסיליקוזיס מוכרת עקרונית על ידי המוסד לביטוח לאומי כפגיעת עבודה בשל מחלת מקצוע בקרב עובדים החשופים לאבק סיליקטים. לחילופין או בנוסף ניתן להכיר בסיליקוזיס כפגיעת עבודה בהתאם לתורת המיקרוטראומה.

במסגרת תדריך לרופאי נפגעי עבודה שפירסם המוסד לביטוח לאומי באוגוסט 2013 הובהר כי החלטת המוסד בתביעות של עובדים הנוגעות לאבק מזיק מושתתת על עקרונות שקובעת הוועדה הרפואית הארצית לאבק מזיק. 

כך למשל, הוועדה קבעה בין היתר כי יש להכיר בסרטן ריאה בעובדים החשופים לאבק סיליקה חופשית כמחלת מקצוע, רק אם קיימים ממצאים רנטגניים או פתולוגיים המתאימים לסיליקוזיס ושניתן לקשור את המחלה סיבתית, עובדתית ומשפטית לתנאי העבודה. 

במקרים רבים יש קושי להוכיח את הקשר בין המחלה לבין עבודתו של המבוטח. מבוטחים רבים נתקלים בסירוב מצד ביטוח לאומי להכיר בפגיעה שלהם, על בסיס טענה כי מדובר בתחלואה טבעית שאינה קשורה לעבודה.

בנסיבות אלה יש חשיבות להגשת התביעה בסמוך לגילוי המחלה ולליווי משפטי מקצועי שיגדיל את סיכויי ההצלחה.  

עו"ד אשרף סבאג עוסק בדיני נזיקין וביטוח ומתמחה בנזקי גוף, תאונות דרכים, תאונות עבודה, מחלות מקצוע, תביעות ביטוח לאומי, תאונות אישיות, ביטוח חיים ורשלנות רפואית.

פורסם באתר פסק דין