חופשה שנתית - הזכות לחופשה שנתית משותפת לכל העובדים השכירים במשק

הזכות לחופשה שנתית משותפת לכל העובדים השכירים במשק, אך לפעמים אתה כמנהל חייב לגרום לעובד שלך לממש את החופשה השנתית שלו.

לכל עובד מגיעים ימי חופשה שעליו לנצל

על פי החוק, כל עובד זכאי למספר ימי חופשה, בהתאם לוותק שלו ולהיקף המשרה שלו, שאותם עליו לנצל. בעבר, עובדים שלא רצו לממש את החופשה שלהם יכלו לאגור ימי חופשה ולצאת בבת אחת לתקופות ארוכות, לעיתים של חודש ויותר, מה שגרם להיעדרות חריגה מהעבודה. כיום החוק השתנה, ולכל שנה קלנדרית יש את ימי החופשה שנצברו עבורה בלבד. ועובדים שאינם מנצלים את ימי החופשה שלהם פשוט מאבדים אותם.

הוכח שהפוגה של כמה ימים תורמת ליותר פריון בעבודה

נהוג לחשוב שעובדים שלא מורידים את העיניים מהמחשב ונשארים בעבודה עד שעות הערב המאוחרות, הם עובדים מסורים וטובים. האמת היא, שמחקרים רבים הוכיחו בדיוק ההיפך: עובדים שלא לוקחים חופש הם עובדים שמאבדים את היצירתיות ואת חדוות העבודה שלהם, הם לא יעילים ביחס לכמויות האדירות של שעות שהם משקיעים, וגם לא תורמים מבחינה חברתית לארגון. בסקרים של השנים האחרונות התגלה שישראל, בה אנשים עובדים שעות ארוכות מאד, היא בין המקומות האחרונים מבחינת יעילות ויצרנות. במקומות הראשונים מככבות מדינות כמו שבדיה, שם עובדים עד השעה ארבע או חמש.

מה אנחנו למדים מזה? שעובדים צריכים אוויר וחופש בשביל לעבוד בחשק ובאופן יעיל. אחרת, זה מדובר בשעות נוספות ריקות שאתה משלם (גם אם לא כשעות נוספות, אז בחשמל, בארוחות למשרד, בעוד משמרת של המנקים, וכן הלאה.)

חופשה שנתית של המשרד

דרך נחמדה לאפשר לעובדים לנצל את החופשה השנתית או לפחות את חלקה, ועדיין להפיק ממנה תועלת לארגון, היא ליצור חופשה שנתית משרדית. לארגן נסיעה עבור כל העובדים למקום נופש כלשהו. חברות רבות נוהגות לעשות זאת, ומשלבות תוכן של הרצאות על החברה, ימי גיבוש המעולים לאווירה וליצירתיות של העובדים, הענקת פרסי עובד מצטיין ועוד. העובדים שמחים לנסוע על חשבון החברה, וזה כמעט תמיד מתבטא בגיבוש שמעלה את ערך העבודה ואת התוצאות.

 

חופשה שנתית

הזכות לחופשה שנתית משותפת לכל העובדים השכירים במשק, אך לפעמים אתה כמנהל חייב לגרום לעובד שלך לממש את החופשה השנתית שלו.

פיצויים גבוהים לאיש מכירות שלא קיבל עמלות ופוטר ללא שימוע

החברה מסרה לעובד מכתב פיטורים לאחר שדרש לקבל את טופס תנאי ההעסקה ואת העמלות להן הוא זכאי. בתום הליך משפטי היא חויבה לשלם לו יותר מ-182 אלף שקלים.

בית הדין לעבודה בירושלים חייב לאחרונה את חברת ייצור מוצרי הפלסטיק "קלבר תעשיות וסחר" לשלם כ-182 אלף שקלים פיצויים ושכר טרחת עורך דין לאיש מכירות שפוטר משום שביקש לקבל את סיכום תנאי ההעסקה שלו ואת העמלות להן הוא זכאי. כמחצית מהפיצוי נפסקה לו עבור העמלות והיתרה עבור אי-עריכת שימוע, עגמת הנפש שנגרמה לו עקב התכחשות החברה להתחייבויותיה, אי-מסירת תנאי העסקה, הפרשי פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות.

התובע (67) החל לעבוד בחברה ב-2013. לטענתו, בפברואר 2017 קיבל מכתב פיטורים לא צפוי, מבלי שנערך לו שימוע, רק משום שדרש את זכויותיו החוקיות. עוד הוא טען כי פיצויי הפיטורים שקיבל בסך 26,844 שקלים נמוכים ממה שהגיע לו בפועל, ובנוסף עתר לפיצויים על עגמת הנפש שנגרמה לו נוכח התנהלות החברה וזכויות סוציאליות שונות.

המעסיקה טענה בתגובה כי התובע זומן לפגישה עם המנהל בעקבות חוסר שביעות מהישגיו אך לא ניצל את ההזדמנות שניתנה לו לאחריה, ומשכך זומן לפגישת שימוע שלאחריה פוטר כדין. עוד נטען כי התובע קיבל את מלוא השכר והזכויות שהגיעו לו, וכי לא היה זכאי לעמלות משום שלא הגיע ליעדים. כדי להוכיח את טענתה צירפה המעסיקה העתק מטופס סיכום תנאי העסקה שלכאורה נחתם על-ידי התובע.
התובע הבהיר כי הפגישות היו פגישות עבודה רגילות, שלא נרמז לו בהן דבר על פיטורים. הוא אף הכחיש כי חתם על הטופס, וביקש מהחברה את המסמך המקורי כדי לשלוח אותו לבדיקה גרפולוגית אך היא לא המציאה אותו.

המכירות דווקא גדלו
השופטת שרה שדיאור קבעה כי עדותו של מנהל החברה הייתה "מתחמקת ומתחכמת" ולא ניתן לתת בה אמון כלל.

השופטת הבהירה כי לאורך ההליך החברה הציגה בפניה שלוש גרסאות שונות לגבי תנאי ההעסקה של התובע, באופן שאינו מאפשר לקבל אף אחת מהן, מה גם שהטופס שהוגש אינו אמין. מהצד השני עדות התובע הותירה רושם חיובי ומהימן והשופטת קיבלה את גרסתו למתווה העמלות. בהתאם לכך, נפסקו לו 84,725 שקלים עבור עמלות לשנים 2014-2016.

גם בסוגיית השימוע העדיפה השופטת את גרסת התובע. "התובע הציג גרסה סדורה ואמינה לפיה פוטר מבלי שהודע לו מראש כי נשקלת אפשרות לפטרו, מבלי שנמסרו לו הנימוקים והטענות כלפיו, מבלי שניתן לו זמן סביר להיערך לשימוע, מבלי שהוזמן לשימוע, מבלי שהתקיים שימוע בעניינו, ומבלי שניתן לו פרוטוקול לאחר קיום שימוע", נכתב.
השופטת הוסיפה כי טענת החברה שהתובע פוטר בשל אכזבה מנתוני המכירות שלו לא עולה בקנה אחד עם הנתונים שמעידים על גידול בהיקף המכירות. לעומת זאת, גרסת התובע שלפיה פוטר לאחר שביקש לקבל סיכום תנאי עבודה ועמלות הייתה אמינה ולא נסתרה. משכך, חויבה החברה בפיצויים של 50 אלף שקל על פיטורים ללא שימוע.

עוד כי באופן חריג זכאי התובע לפיצויים מתונים על עגמת הנפש שנגרמה לו עקב התנהלות החברה, שלא מילאה אחר התחייבויותיה מתחילת העסקתו.
בסיכומו של דבר זכה התובע בפיצויים של 157,397 שקלים שכללו גם השלמת פיצויי פיטורים, הפרשות לפנסיה, לגמל ודמי חופשה ואי מסירת הודעה על תנאי העסקה. לסכום זה הוסיפה השופטת 25 אלף שקלים עבור שכר טרחת עורך דין.

• ב"כ התובע: עו"ד ציון בהלול
• ב"כ הנתבעת: משה מאיר, עורך דין דיני עבודה

עו"ד סרגיי (דוד) מורין עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פורסם באתר פסק דין
הוא הוסיף כי שבעה חודשים לאחר מכן נפגע במהלך ירידה במדרגות במגרש כדור-רגל בעיר מגוריו לאחר שחש סחרחורת, איבד  את שיווי משקלו ונפל. כתוצאה מנפילה זו נגרם לו שבר פתוח של עצם השוק ברגל ימין. הוא טען כי הנפילה היא תוצאה ישירה של פגיעתו בתאונת העבודה.
הנתבעים כפרו בהתרחשות האירועים ובאחריותם לפצות את התובע. עוד הם טענו כי בכל מקרה, אין לחייב אותם בגין האירוע השני שכן הוא איננו קשור לתאונת העבודה.
השופטת עינב גולומב מבית משפט השלום בנצרת מינתה מומחים רפואיים בתחום האורתופדי והנוירולוגי לבחינת פגיעותיו של התובע והקשר בין תאונת העבודה לאירוע המאוחר יותר. המומחה הנוירולוגי קבע כי אין קשר בין התאונה השנייה לראשונה, בין היתר בשל היעדר תלונות על סחרחורות ואי יציבות במהלך אשפוזו של התובע לאחר התאונה הראשונה.
זיקה מהותית
ואולם, השופטת גולומב קיבלה את התביעה במלואה. היא הבהירה כי פתח לא מגודר בתקרה הוא מפגע בטיחותי ברור שעלול לגרום לנפילה, כפי שאכן אירע. לדבריה במקרה זה לא כוסה הפתח ממנו נפל התובע ולא ננקטו אמצעי זהירות אחרים למניעת הנפילה כך שמדובר בהתרשלות של הנתבעים כלפי התובע.
בניגוד למסקנת המומחה, השופטת קבעה שיש קשר סיבתי בין התאונה הראשונה לשנייה. לדבריה, מעיון במסמכים הרפואיים עולה כי בסמוך לתאונת העבודה התובע התלונן על כאבי ראש ומספר פעמים לאחר מכן על סחרחורות.
היא הוסיפה כי עדות התובע שלפיה הוא נפל באירוע השני לאחר שחש בסחרחורת ואיבד את שיווי משקלו לא נסתרה. זאת ועוד, נפילה בשל סחרחורת בעטיה של פגיעת ראש שנפגע עובד בעבודתו, היא חלק מתחום הסיכון הכרוך באי קיום אמצעי זהירות נאותים בעבודה בגובה. ״אף שמדובר בשני אירועים מובחנים שהם עצמם לא קשורים זה לזה, מתקיימת ביניהם זיקה מהותית נוכח מנגנון הפגיעה בתאונה השנייה״, כתבה.
בנסיבות אלה קבעה השופטת כי הנתבעים נושאים בחבות נזיקית כלפי התובע בגין מכלול נזקיו.
השופטת קבעה שהתובע סובל מנכות רפואית ותפקודית בשיעור של כ-38% כך שאומדן הנזק עומד על 1,200,000 שקל.
היא קבעה שמסכום זה יש להפחית את תגמולי הביטוח הלאומי, כ-680,000 שקל, ועל הנתבעים לשלם לתובע את ההפרש. עוד חויבו הנתבעים בהוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 23.4% מהפיצוי לתובע.

• שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

עו"ד ארנון מילר עוסק/ת ב- נזיקין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

פורסם באתר פסקדין

עורך דין תאונות עבודה

בכל שנה נפגעים עובדים רבים בתאונות

במדינת ישראל קיימים לא מעט מפעלים וישנם לא מעט מקומות עבודה בהם רמת הסיכון לגבי עובדים מסוימים מראה עד כמה כל אחד יכול להיות חשוף לתאונת עבודה.

כך, במהלך שגרת יומם של עובדים רבים בכל תחום שהוא, אנו מבינים כי יש לשמור על ערנות רבה כדי להימנע מתאונה שיכולה להקשות על חייו של העובד.

עורך דין תאונות עבודה

ברגע שקורית תאונה כזו, הרי שלעתים היא מציגה פציעה שטחית אך לעתים מדובר במכה אנושה שקשורה גם לאי יכולתו של העובד להמשיך להשתכר כבעבר. כאן עורך דין תאונות עבודה יכול להיכנס לתמונה, כמו שאומרים, על מנת להראות שלא תמיד צריך לחשוש לגבי ההכנסה לאחר שעוברים תאונה במקום העבודה.

השירות החשוב של עורך דין תאונות עבודה

בשנים האחרונות אנו רואים כיצד יותר ויותר אנשים שנפגעו במקום העבודה שלהם, מבינים עד כמה איש משפט רציני יכול לעזור להם לעבור תקופה מאוד קשה בצורה קלה הרבה יותר. בין אם מדובר בפגיעה במשרד כלשהו ובין אם מדובר בפגיעה במפעל ייצור, הרי שכך או כך, עו"ד מומחה יכול מאוד לסייע מקצועית.

מדובר על פנייה אל המבטחים שמחזיקים את הפוליסה של העובד, התדיינות מול גופים גדולים וחזקים מאוד כגון המוסד לביטוח לאומי וחברות ביטוח, קבלת כל חוות הדעת הרלוונטיות למקרה התאונה, וכמובן גם ליווי אישי של הנפגע מרגע תחילת התהליך ועד סופו כדי שמי שנפגע בעבודה לא ירגיש לבד.

התמודדות עצמאית יכולה להיות מתסכלת

לעתים אנו רואים כיצד יש אנשים שנפגעו במקום העבודה שלהם ואו שהם מתייחסים לכך בביטול וחושבים שבצורה אוטומטית הם יקבלו את כל זכויותיהם או שהם פשוט חושבים שהם יכולים להתנהל לבד מול גורמים גדולים מאוד שמחזיקים מספר רב של עורכי דין ושיש להם את כל הזמן שבעולם במקרים של התדיינות.

לעומת זאת, יש לא מעט אנשים שמבינים עד כמה הם לא יכולים לעמוד בהתנהלות כזאת, והם עושים כמה שיותר מהר פנייה אל עורך דין תאונות עבודה כדי להבין בדיוק מה מצבם לאחר התאונה, את מי בדיוק צריך לתבוע, כמה זמן יכולה להימשך תביעה כזו, איזה פיצוי ניתן לקבל, ועוד נתונים שקשורים לפגיעה שממנה סבלו בעבודה.