יום רביעי, 29 ביולי 2020

חל"ת - חופשה ללא תשלום - ברקוביץ אהרוני זיו עורכי דין



נושא חופשה ללא תשלום או חל"ת מוסדר ומעוגן בחוק הקובע כי גם בזמן החופשה נמשכים יחסי עובד – מעביד.
אמנם, לעובד לא מועבר תשלום במהלך החופשה, אך נשמר עיקרון חובת הנאמנות וחל איסור לפגיעה באינטרסים שלו. בפרק הזמן שנקבע לחל"ת, העובד אינו מחויב לעבוד והמעביד אינו מחויב בתשלום שכר עבודה.
מדובר במצב של השעיית חוזה העבודה, כאשר עם תום החופשה, המצב חוזר לנקודה בה הושעה חוזה העבודה וזאת מבחינת זכויות וחובות הצדדים.

המשמעויות של חל"ת והזכויות הנובעות מצעד זה

בעת חופשה ללא תשלום אין צבירת זכויות והיא אינה מצמיחה זכויות הנוגעות בצבירה של רציפות וותק. במקרה של פיטורים, קביעת סכום הפיצויים אינה כוללת ומביאה בחשבון את תקופת החופשה וזאת במידה והיא עולה על 14 יום לשנת העבודה.
זכויות שנצברו טרם יציאת העובד לחל"ת דוגמת ימי מחלה וחופשה נשמרות לזכות העובד עם החזרה שלו לעבודה. כמו כן, תקופת החופשה אינה קוטעת את רציפות העבודה המחושבת לצורך זכאות לקבלת פיצויי פיטורים. החוק קובע כי הוצאה לחל"ת לפרק זמן שאינו מוגדר וברור שהוא אינו קצר, דינה ומשמעותה הינם של פיטורים.
גם במקרים בהם עובד הוצא לחל"ת בלתי מוגבל והמעביד קרא לו לשוב לעבודה, הרי שאין מדובר בביטול פיטורים וזאת משום שהמעביד יכול לחזור בו מפיטורים רק במידה וקיבל את הסכמת העובד.
פסיקה נוספת בנושא קובעת כי הוצאה כפויה של עובד לחל"ת משמעותה פיטורים, שכן ברגע שלמעסיק אין עבודה לספק לעובד, הרי שהעובד זכאי לפיצויי פיטורין ולזכויות נוספות  הנובעות מעצם היותו מפוטר.
על פי תקנות הביטוח הלאומי, במקרים בהם מעביד הוציא עובד לחופשה ללא תשלום למשך חודש אחד לפחות ובתקופה זו העובד אינו מועסק במקום אחר, המעביד יהיה חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי וזאת למשך תקופה של עד שני חודשים רצופים בהם המבוטח היה בחל"ת.

ליווי וייעוץ משפטי בתחום דיני עבודה

משרד עורכי דין ברקוביץ, אהרוני, זיו מעניק שירותים משפטיים מקצועיים בתחום דיני עבודה, דיני נזיקין, מקרקעין ועוד וזאת על ידי צוות משפטנים בכיר ומנוסה.
אנו מקפידים להעניק מענה מקצועי איכותי ביחס אישי לכל לקוח וזאת מתוך מסירות ועל בסיס בקיאות משפטית וכלכלית עד להשגת התוצאה הרצויה מבחינת הלקוח.





חופשה ללא תשלום

נושא חופשה ללא תשלום או חל"ת מוסדר ומעוגן בחוק הקובע כי גם בזמן החופשה נמשכים יחסי עובד – מעביד.

יום שבת, 25 ביולי 2020

קרן השתלמות



קרן השתלמות היא סוג של אפיק חיסכון, שפטור ממס הכנסה בתנאים מסויימים. בחלק ממקומות העבודה חלה על המעסיקים חובה להפריש תשלומים לקרן השתלמות עבור העובדים.

מהי קרן השתלמות
קרן השתלמות נועדה במקור לממן לעובד השתלמויות, לימודים או כנסים מקצועיים. כיום משמשת קרן ההשתלמות בדרך כלל כאפיק חסכון, כיוון שהסכומים שנצברו בקרן פטורים ממס הכנסה בתנאים מסוימים

מי צריך להפריש תשלומים לקרן השתלמות
במקרים מסוימים חלה על המעסיקים חובה להפריש תשלומים לקרן השתלמות עבור העובדים.
החובה לבצע הפרשות לקרן השתלמות חלה אם כך נקבע בהסכם העבודה האישי של העובדים, או בהסכם קיבוצי החל על העובדים ועל המעסיקים, כגון: ההסכמים הקיבוציים החלים על עובדי השירות הציבורי, עובדי הוראה (מורים וגננות), עובדים המועסקים על ידי קבלני שירותים בתחום הניקיון ובתחומי השמירה והאבטחה.

החובה להפריש תשלומים לקרן השתלמות חלה גם לגבי עובדים המועסקים בגוף ציבורי (כגון: במשרד ממשלתי) באמצעות קבלן כח אדם, בגוף ציבורי (כגון: במשרד ממשלתי), שבו חלה על המעסיקים חובה להפריש תשלומים לקרן השתלמות עבור עובדיהם.

לדוגמא: בהסכמי עבודה קיבוציים כלליים בענף הניקיון והתחזוקה וכן בענף השמירה והאבטחה, נקבע כי הפרשת המעסיקים לקרן ההשתלמות הינה בשיעור של 7.5% משכר העובדים, והפרשת העובדים לקרן הינה בשיעור של 2.5% משכרם. החובה להעביר הפרשות לקרן ההשתלמות בענף משק זה, חלה בתום שני חודשי עבודה, גם עבור התקופה שמיום תחילת העבודה.

המועד להעברת ההפרשות לקרן ההשתלמות
על המעסיקים להעביר את ההפרשות לקרן ההשתלמות, תוך 21 יום מהיום שבו רואים את השכר שבקשר אליו נדרש להעביר את הסכום לקרן, כשכר מולן
החובה להעביר את ההפרשות במועד חלה גם על חלקם של המעסיקים וגם על הסכום שנוכה משכר העובדים.




יום שבת, 18 ביולי 2020

שימוע פיטורים



מערכת היחסים בין המעסיק והעובד לא תמיד נעה על מי מנוחות. לעתים קורה שהיחסים עולים על שרטון ובמקרים כאלו על המעסיק לא אחת לסיים את ההתקשרות עם העובד.
כדי להבטיח הליך תקין החוק קובע שלא ניתן לפטר עובד בלי לתת לו הזדמנות להשמיע את טענותיו נגד הכוונה לפטר אותו.

הזכות לשימוע ניתנת באופן אוטומטי על ידי המעסיק לכל עובד. פיטורי עובד ללא הליך שימוע פיטורים או בהליך לקוי מספק עילה לתביעה נגד המעסיק בבית הדין לעבודה שבה ניתן לבקש לבטל את פיטורי העובד או לתבוע מהמעסיק פיצוי הדין הליך לא תקין.

מה מחויב המעסיק?

כדי להבטיח הליך תקין והוגן על המעסיק להקפיד על ביצועו לפי חוק. יש לתת לעובד הודעה בכתב זמן סביר לפני השימוע כשי לאפשר לו להתכונן. על המעסיק להציג בפני העובד את הנימוקים המלאים להחלטה לפטרו ולאפשר לעובד לעיין במידע ובמסמכים שעליהם מסתמך המעסיק. במסגרת זו על המעסיק להצביע על הפרות משמעת שביצע העובד וליין אירועים מסוימים ומועדם כדי לאפשר לעובד להתייחס אליהם.
בשימוע על המעסיק לתת לעובד הזדמנות להשמיע את טענותיו, אשר המעסיק מצידו מחויב לשמוע את טענות העובד בלב פתוח ובנפש חפצה תוך התייחסות רצינית. לכן אסור עליו להגיע לשימוע עם החלטה ברורה מראש. מסיבה זו מינוי חליף לעובד לפני השימוע או זמן קצר לאחריו עלולים להעיד על אי ביצוע תקין של הליך השימוע.

על המעסיק לתעד את שיחת השימוע באמצעות פרוטוקול ולכלול בו את התייחסות העובד לטענות המעסיק. העובד יעיין בפרוטוקול ואם אישר את אמיתות הדברים הוא יחתום עליו בציון התאריך והמקום שבו התנהל השימוע. יש לתת לעובד עותק מפרוטוקול השימוע.

זכות לייצוג
זכויות העובד מקנות לו בכפוף להעדפותיו זכות להיות מיוצג על-ידי עורך דין או נציג ועד העובדים, אם קיים כזה בשימוע. לאחר ביצוע השימוע ימסור המעסיק לעובד הודעה ברורה לגבי ההחלטה שהתקבלה.

שימוע פיטורים – זכות העובד ולא חובתו
עובד שבחר לא להתייצב לשימוע מוותר למעשה על הזכות להעלות טענותיו בפני מעסיקו. זה לא מהווה הסכמה לפיטורין וכמובן לא הופך את ההחלטה לפטר את העובד להתפטרות של העובד. זו גם אינה עבירה פלילית היות שהעובד רשאי לוותר על זכותו לטיעון. התחמקות מהשימוע וניסיונות לדחות אותו לעומת זאת מהווים התנהלות שלא בתום לב.


שימוע פיטורים

מערכת היחסים בין המעסיק והעובד לא תמיד נעה על מי מנוחות. לעתים קורה שהיחסים עולים על שרטון ובמקרים כאלו על המעסיק לא אחת לסיים את ההתקשרות עם העובד.

יום שלישי, 14 ביולי 2020

״מסר הרתעתי״: בעל חברה ישלם מכיסו פיצוי על אי הפרשה לפנסיה



בית הדין לעבודה ביצע ״הרמת מסך״ וחייב בעל חברת שמירה לפצות שני עובדים שתשלומים שנוכו משכרם לא הועברו לקרן הפנסיה. ״מדובר בהתנהלות פסולה שהתמשכה על פני חודשים רבים״, נכתב בפסק הדין

השופטת אופירה דגן-טוכמכר קיבלה לאחרונה תביעה שהגישו שני עובדים שהועסקו בחברת השמירה ״אי.איי.סי. אבטחה״. בתביעה נטען כי המעסיקה ניכתה משכרם הפרשות לפנסיה אך לא העבירה את הסכומים ליעדם. מאחר שהחברה נכנסה להליכי חדלות פירעון, התבררה התביעה נגד בעל המניות בלבד. השופטת ביצעה ״הרמת מסך״ והטילה על המנהל לפצות את העובדים מכיסו.

התובעים סיפרו שעבדו בחברה במהלך שנת 2015 לתקופה של כ-11 חודשים   
לטענתם, לאורך תקופת עבודתם לא הופרשו עבורם תשלומים לקרן פנסיה ולקרן השתלמות. עוד לדבריהם, משכרם נוכו תשלומים לפנסיה ולקרן השתלמות, אלא שהכספים לא הועברו ליעדם, אלא נותרו בידי החברה ומנהלה. בנוסף, לא שולמו להם דמי הבראה כדין.

הם סיפרו שעם סיום עבודתם פנו לקרן הפנסיה על מנת למשוך את הסכומים שהופקדו עבורם ואולם נמסר להם כי כלל לא הופקדו כספים ולמעשה לא נפתח להם חסכון כלשהו לא בקרן פנסיה ולא בקרן השתלמות.
התביעה הוגשה נגד החברה ונגד בעל המניות שלה. מאחר שהחברה נכנסה להליכי חדלות פירעון וההליכים נגדה הוקפאו, התבררה התביעה רק נגד בעל החברה

בעל החברה הכחיש את הדברים והוסיף כי כי לא עומדת לתובעים כל תביעה אישית נגדו. הוא הוסיף כי התובעים התפטרו בלא מתן הודעה מוקדמת ויש לקזז מכל סכום לו הם זכאים דמי הודעה מוקדמת.

המוציא והמביא בחברה
השופטת אופירה דגן-טוכמכר מבית הדין לעבודה בתל אביב כתבה כי עיון בתצהירי התובעים ובמסמכים שצורפו להם מעלה בבירור כי משכרם נוכו סכומים בגין הפרשות לקרן פנסיה ולקרן השתלמות. ואולם, הסכומים שנוכו לא הועברו ליעדים וממילא אף לא שולמו בגינם הפרשות מעבידם לקרן.
עוד היא קבעה כי התובעים היו זכאים בגין תקופת עבודתם לתשלום דמי הבראה, שלא בוצע.
השופטת הוסיפה כי התובעים העמידו תשתית מספיקה לצורך הרמת מסך תוך יחוס חובות החברה לבעל המניות

היא הסבירה בהקשר זה כי חוק החברות מאפשר בנסיבות מסוימות להטיל על בעלי-מניות או נושאי משרה אחריות אישית למעשיה של החברה.

זאת ועוד, בית הדין הארצי לעבודה עמד לא אחת על החומרה שאותה יש ליחס להתנהלות מעביד אשר מנכה משכר עובד תשלומים  לקרן פנסיה מבלי להעביא את הכספים ליעדם, תוך יצירת מראית עין בתלושים של הפרשות לפנסיה. בית הדין עמד על כך שמדובר ביצירת מצג שוא ובשליחת יד בכספי העובד, וראה בכך עילה מספקת לצורך הרמת מסך ההתאגדות.

הנתבע היה המוציא והמביא בחברה ולא הובאה כל ראיה לכך שהיתה בעיה טכנית או אחרת בהעברת הכספים ליעדם. כמו כן, מדובר בהתנהלות פסולה שהתמשכה על פני חודשים רבים.

עוד כתבה השופטת כי אמנם יש להניח שבעקבות פירוק החברה התובעים יוכלו לקבל את מרבית התשלומים מהביטוח הלאומי, ואולם אין בכך כדי לפתור את הנתבע מאחריות, ולו למען המסר ההרתעתי שבכך.
בסופו של דבר קבעה השופטת שעל הנתבע לפצות את התובעים בסך כולל של 23,648 שקל בתוספת הוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 2,000 שקל לכל אחד מהם
  • ב״כ התובעעו"ד א. גולן
  • ב״כ הנתבע: עו״ד סטיבן פארס
עו״ד אחז אגם עוסק/ת ב- דיני עבודה
**
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.