פוטרה בטיפולי פוריות – תפוצה ב-100,000 שקל

מנהלת משרד פוטרה במהלך סידרה שלישית של טיפולי פוריות. בית המשפט הבהיר כי החוק מקנה הגנה גם לעובדים שלא נעדרים מהעבודה בגין הטיפולים, ולא רק בתקופת הטיפולים הראשונה כפי שטען המעסיק

הסכם המכר בוטל לפני 7 שנים: איך יחושב ההחזר?

אחרי שהעסקה בוטלה הרוכש סירב לעזוב את הדירה בלי לקבל חזרה את מלוא התמורה, כשמהצד השני המוכרים דרשו לקזז דמי שכירות על התקופה שגר בה. מי צודק?

דחיית מועדים הקשורים להליך הטלת עיצום כספי וגבייתו

 

הוראה במסגרת תקנות שעת חירום (נגיף קורונה החדש)

במסגרת תקנות שעת חירום (נגיף קורונה החדש) (הארכת מועד ודחיית מועדים), התש"ף – 2020 מיום 25.3.2020, נקבעה הוראה לעניין דחיית מועדים הקשורים להליך הטלת עיצום כספי וגבייתו והחלים מיום 25.3.20 עד ליום 25.6.20 בשלושה חודשים מהמועד המקורי. כך למשל, אם מועד שלהלן אמור היה לחול ביום 1.4.2020, מועד זה יידחה ב- 3 חודשים ממועד זה ויחול ביום 1.7.2020.

שימו לב! בניגוד לפרסום בהודעה מיום 27.4.2020, התקופה הקובעת היא כאמור מיום 25.3.20 ל- 26.6.20 ולא 10.5.20-10.3.20, כפי שפורסם בטעות.

בהתאם לכך, המועדים המפורטים להלן אשר חלים בתקופה שמיום 25.3.20 ועד ליום 25.6.20 , יידחו ב-3 חודשים מהמועד המקורי:

1. המועד האחרון שבו רשאי הממונה לפי החוק להגברת האכיפה של דיני עבודה, תשע"ב-2011 (להלן – הממונה) למסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי.
2. המועד האחרון שבו רשאי מפר לטעון את טענותיו לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו.
3. המועד האחרון להחלטת הממונה בדבר הטלת עיצום כספי, או למסירת דרישת תשלום.
4. המועד האחרון שבו רשאי המפר לפנות לממונה בבקשה לביטול התראה מינהלית.
5. המועד האחרון לתשלום העיצום הכספי, ואם התשלום של העיצום הכספי חולק לתשלומים – לתשלום חלק ממנו.

יצוין כי בימים אלו מקודמת בכנסת הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (כהונות, סמכות, אישורים רגולטוריים ועיצומים כספיים) (הוראת שעה – נגיף קורונה החדש), התש"ף-2020, במסגרתה מוצע לקבוע הוראה מקבילה להוראת התקש"ח, בכל הנוגע לדחיית מועדים בהליכי עיצומים, שתוקפה יהא עד ליום 30.6.2020. כלומר, ככל שמועד המפורט בהצעה יחול עד ליום זה – הוא יידחה בשלושה חודשים. 

נכנסתם לבידוד? אלה הזכויות שלכם בעבודה

התאחדות התעשיינים גיבשה עם ההסתדרות ומשרד האוצר הסדר אשר צפוי לעבור בקרוב בחקיקה. אלו עיקריו

גיל הפרישה מהעבודה

 

קיימים שלושה מועדים שבהם עובדים יכולים או צריכים לפרוש מהעבודה עקב גילם. גיל פרישה הוא הגיל שבו עובדים זכאי לפרוש מעבודתם ולקבל קצבת פרישה (פנסיה).

גיל פרישה חובה הוא הגיל בו ניתן לחייב עובדים לפרוש מהעבודה. גיל פרישה מוקדמת הוא הגיל שבו עובדים יכולים, בתנאים מסויימים, לפרוש מעבודתם עוד לפני גיל הפרישה ולקבל קצבת פרישה.

גיל פרישה מהעבודה

עובדים המגיעים לגיל פרישה, זכאים לפרוש מעבודתם עקב גילם. כמו כן הם זכאים לקבל קצבת פרישה (פנסיה), בתנאי שהם זכאי לקצבה לפי חוק, הסכם קיבוצי, או הסכם העבודה.

גיל הפרישה לנשים הוא 62.

בחוק נקבע כי לגבי נשים שנולדו מחודש מרץ 1944 ועד לחודש ינואר 1955, גיל הפרישה יעלה בהדרגה, מגיל 60 לגיל 62 בהתאם לתאריך הלידה. בטבלה הבאה מפורטת העלייה המדורגת של גיל פרישה לנשים, בהתאם לתאריך הלידה:

 

תאריך לידה	גיל הפרישה
עד 03/1944	60
04/1944 – 08/1944	60 + 4 חודשים
09/1944 – 04/1945	60 + 8 חודשים
05/1945 – 12/1945	61
01/1946 – 08/1946	61 + 4 חודשים
09/1946 – 04/1947	61 + 8 חודשים
05/1947 – 02/1956	62 (גיל הפרישה כיום)

גיל הפרישה לגברים הוא 67.

בחוק נקבע, כי, גיל הפרישה לגבי גברים שנולדו בתקופה שמחודש מרץ 1939 ועד לחודש אפריל 1942, יעלה בהדרגה, מגיל 65 לגיל 67, בהתאם לתאריך הלידה. לפירוט העלייה המדורגת של גיל פרישה לגבר, בהתאם לתאריך הלידה.בטבלה הבאה מפורטת העלייה המדורגת של גיל פרישה לגברים, בהתאם לתאריך הלידה:

 

תאריך הלידה	גיל הפרישה
עד 3/1939	65
4/1939 – 8/1939	65 + 4 חודשים
9/1939- 4/1940	65 + 8 חודשים
5/1940 – 12/1940	66
1/1941 – 8/1941	66 + 4 חודשים
9/1941 – 4/1942	66 + 8 חודשים
5/1942 ואילך	67

הזכות לביטוח פנסיוני

 

משנת 2008 ואילך, חלה חובה לבטח את כלל העובדים במשק בביטוח פנסיוני. ההפרשות לביטוח פנסיוני מחושבות כשיעור משכרם של העובדים, וממומנות בחלקן על ידי המעסיק ובחלקן על ידי העובדים.

משנת 2008 ואילך, חלה חובה לבטח את כלל העובדים במשק בביטוח פנסיוני, כלומר, להפריש שיעור מסוים משכר העובדים, ולהעבירו לגוף פנסיוני שהעובדים בחרו בו. ההפרשות לגוף הפנסיוני ממומנות בחלקן על ידי המעסיק ובחלקן על ידי העובדים. החובה חלה גם כאשר מדובר בעובדים זרים. 

החובה לבטח את כלל העובדים במשק בביטוח פנסיוני, חלה על עובדים שאין לגביו הסדר מיטיב, והיא מעוגנת בהוראות "צו הרחבה לפנסיה חובה" שהוצא על ידי שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים והיא חלה על עובדים: 

• צו הרחבה לפנסיית חובה (נוסח משולב) (2011)
• צו הרחבה בדבר הגדלת הפרשות לביטוח פנסיוני במשק (2016) 

מהו הסדר מיטיב?

במקרים מסוימים חל על העובדים "הסדר מיטיב", כלומר הסדר פנסיוני שתנאיו, מבחינת העובדים, טובים יותר מתנאי ההסדר שבצו ההרחבה הכללי. ​

הסדר מיטיב יכול להיות מעוגן בהסכם קיבוצי, בצו הרחבה או בהסכם העבודה האישי.

בכל מקרה, גם בנסיבות בהן חל הסדר מיטיב, המעסיק חייב להפריש עבור רכיב הפיצויים שיעור שאינו נמוך מהשיעור הקבוע ב"צו ההרחבה לפנסיה חובה". 

על מי חל הסדר מיטיב?

הסדר מיטיב חל על עובדים, שבמועד הקובע (כלומר 1.1.2008) או במועד תחילת העבודה אצל המעסיק, לפי המאוחר, היה קיים לגביהם הסדר מיוחד מכח הסכם קיבוצי, צו הרחבה, הסכם אישי, מנהג או נוהג החל במקום העבודה. כלומר, הסדר לפיו המעסיק חייב לבטח את העובדים בביטוח פנסיוני, במקרים כגון אלה:

• ההסדר כולל הפרשות לביטוח פנסיוני ושיעור ההפרשות, לרבות לקרן פנסיה, עומד לכל הפחות על 18.5% מהשכר החל מ-1.1.2017.
• רשימה המקרים המלאה שבהם חל הסדר מיטיב, בסעיף 6 ל"צו הרחבה לפנסיית חובה (נוסח משולב)- 2011".