יום שלישי, 29 באוקטובר 2019

עורך דין מקרקעין

מצויים לקראת השלמתה של עסקת מקרקעין כזו או אחרת? זה הזמן לדעת הכול על שירותיו של עו"ד מקרקעין העוסק ומתמחה בתחום דיני המקרקעין.

יום שבת, 26 באוקטובר 2019

עובד שפוטר בגלל ניצול ימי מחלה יפוצה בעשרות אלפי שקלים


המעסיקה טענה כי נאלצה לפטר את העובד כיוון שבמשך שלושה חודשים ישב בבית "ואכל חינם". בית הדין לעבודה הוקיע את התנהלותה וקבע כי היא לא מתאימה לתקופתנו.

בית הדין לעבודה בחיפה מתח ביקורת חריפה על חברת שיווק סיטונאי שפיטרה נהג חלוקה משום שניצל 90 ימי מחלה שעמדו לרשותו לאחר ששבר את ידו, וחייב אותה בפיצויים של 50 אלף שקל על פיטורים שרירותיים ושימוע פגום. "התייחסות הנתבעת לעובד הנמצא בתקופת מחלה אינה מתאימה לתקופתנו, בה אנו מייחסים חשיבות לשלומו של העובד, וזאת בלשון המעטה", נכתב בפסק הדין. בנוסף, נפסקו לעובד עוד כ-90 אלף שקל עבור הפרשי שכר ופיצויי פיטורים, גמול שעות נוספות והפרשי פנסיה.

הנהג עבד בחברת "ח.ש. יהודה נכסים" כ-22.5 שנים עד שפוטר בפברואר 2016 עם שובו מחופשת המחלה. בתביעה שהגיש נגד החברה מספר חודשים לאחר מכן הוא טען כי פיטוריו היו שרירותיים וחסרי תום לב, וכי לא נערך לו שימוע.

החברה הודתה בתחילה כי פיטרה את התובע בגלל חופשת מחלה "לא הגונה" לדבריה, שבמהלכה "אכל בחינם" על חשבונה והשאיר אותה בלי עובד. אך בהמשך הגרסה שונתה ונטען כי התובע פיברק את הפציעה ועבד במקום אחר בזמן החופשה. עוד נטען כי טרם פיטוריו נערכה לתובע שיחת שימוע חוקית שהוקלטה.
אלא שהשופטת אילת שומרוני-ברנשטיין לא קיבלה את גרסתה המשתנה של המעסיקה וקבעה כי אין ספק שהסיבה היחידה לפיטורי התובע הייתה חופשת המחלה שלקח כדין ובאישור רפואי.

השופטת הבהירה כי החלטת הפיטורים לא הייתה הוגנת או סבירה. "התייחסות הנתבעת לעובד הנמצא בתקופת מחלה אינה מתאימה לתקופתנו, בה אנו מייחסים חשיבות לשלומו של העובד, וזאת בלשון המעטה", כתבה.

השופטת קבעה עוד כי הטענה שהעובד שיקר לגבי מצבו הועלתה באופן סתמי ולא גובתה בראיות וכי לא ייתכן שהנתבעת תדרוש מהתובע לחזור לעבודה לפני שהחלים, במיוחד כאשר נהיגה עם יד שבורה מסוכנת לציבור ולנהג עצמו.

ההחלטה נלקחה מראש
בהמשך, השופטת קיבלה את טענת התובע בדבר השימוע. השופטת ציינה כי את ההוכחה לשיחת השימוע סיפקה הנתבעת באמצעות תמלול ערוך ומגמתי שכלל רק חלק מהשיחה, אך גם בהנחה שהיה זה שימוע – ההליך היה פגום ובעייתי.

זאת, ראשית משום שהוא נערך למראית עין כשההחלטה על פיטורי התובע נלקחה מראש, עוד בזמן ששהה בחופשת מחלה, ועל כך מעידה העובדה שהנתבעת העסיקה עובד אחר תחתיו.
שנית, לפיטורים לא הייתה עילה מוצדקת והם נגועים בחוסר תום לב ובמניעים פסולים. שלישית, התובע לא קיבל הזמנה בכתב, הוא זומן לשיחה "מהיום להיום" ולא הוסבר לו מהם הנימוקים העומדים מאחורי השימוע – כנדרש בדין.

משכך נפסק כי התובע זכאי לפיצויים של 50 אלף שקל על פיטוריו הלא חוקיים ועל הפגמים בהליך השימוע.

בהמשך, השופטת בחנה טענות נוספות של התובע ומצאה כי התובע עבד 10 שעות ביום ולכן הוא זכאי לגמול עבודה בשעות נוספות בתוספת פיצויי הלנה, וכן להפרשי פנסיה והפרשי פיצויי פיטורים שלא שולמו לו במלואם. עם זאת, נדחו דרישותיו הלא מוכחות לפיצויים על ניכויי שכר לא חוקיים, תלושי שכר פיקטיביים, פדיון חופשה ודמי חגים ואי מסירת הודעה לעובד.

בסיכומו של דבר הנתבעת חויבה לשלם לתובע כ-141 אלף שקל בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין של 15,000 שקל.
עו"ד אלכסנדר ספינרד עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פורסם באתר פסק דין

עובד שפוטר בגלל ניצול ימי מחלה יפוצה בעשרות אלפי שקלים

המעסיקה טענה כי נאלצה לפטר את העובד כיוון שבמשך שלושה חודשים ישב בבית "ואכל חינם". בית הדין לעבודה הוקיע את התנהלותה וקבע כי היא לא מתאימה לתקופתנו.

יום שלישי, 22 באוקטובר 2019

נתקל בלבנה שקועה ונפצע – העירייה תשלם כ-60 אלף שקל


בית המשפט קבע כי העירייה לא דאגה למערך פיקוח מסודר על המדרכות בעיר וכי אדם שצועד ברחוב לא אמור להשפיל מבט לקרקע ולחפש אחר מפגעים.


בית משפט השלום בתל-אביב חייב לאחרונה את עיריית רמת גן לשלם כ-60 אלף שקל פיצויים והוצאות משפט לגבר (35) שנפל ונפגע ברגלו לאחר שנתקל בלבנה שקועה במדרכה. השופט שי משה מזרחי קבע כי מדובר במפגע לא סביר שהעירייה לא טיפלה בו בזמן, וכי הולכי רגל לא אמורים להשפיל את מבטם לקרקע מחשש לסכנות.

התאונה התרחשה במרץ 2016, כשהתובע סחב עגלה לצורכי העסק שהיה בבעלותו באותה תקופה. כתוצאה מהנפילה אובחן אצלו שבר ספירלי בכף הרגל וביטוח לאומי, שהכיר באירוע כתאונת עבודה, קבע לו תקופת אי- כושר בת 3 שבועות.

בתביעה שהגיש נגד העירייה וחברת הביטוח שלה "איילון" טען התובע כי העירייה התרשלה בתחזוקת הרחוב וכי כתוצאה מהתאונה הפך למוגבל. עם זאת, הוא לא צירף חוות דעת רפואית והסתמך על קביעת הביטוח הלאומי שלפיה נותר עם נכות קבועה של 10%.

העירייה ביקשה להטיל את האשמה על התובע כיוון שלא נזהר בדרכו, והגישה חוות רפואית מטעמה שלפיה התאונה לא גרמה לו נזק משמעותי והוא לא נותר עם נכות רפואית או עם מגבלה תפקודית כלשהי.

למרות הראיות הדלות
השופט שי משה מזרחי כתב בפסק הדין כי "לא כל אירוע נפילה של אדם ברחובה של עיר מעיד על רשלנות של הרשות המקומית בתחזוקת המרחב הציבורי וכרוך בהטלת חבות". עם זאת, וחרף העובדה שהתובע הסתמך רק על עדותו ולא הביא תמיכה מספקת לטענותיו, דווקא הראיות מטעם העירייה שכנעו את השופט כי הפעם יש מקום להטיל עליה אחריות בנזיקין לתאונה.

השופט הפנה לעדותו של מפקח התשתיות בעירייה שציין כי הלבנה הייתה שקועה באופן שיצר הפרשי גבהים של 2 סנטימטרים בינה לבין הלבנים האחרות, וכן לטענת העירייה כי השיבוש תוקן לאחר התאונה.
השופט קבע כי לבנה שקועה שיוצרת הפרשי דרכים היא מפגע בלתי סביר וכי לא הוכח בפניו שהעירייה מקיימת מערך פיקוח מספק כמתחייב בפקודת העיריות.

בנוסף, השופט לא מצא להטיל על התובע אשם תורם שכן הסכים עם טענת התובע כי אדם שצועד ברחוב לא צריך להשפיל את מבטו לעבר הקרקע מתוך ציפייה או חשש להיתקל במפגע.

באשר לשיעור הנכות, השופט ציין כי הנכות שנקבעה לתובע בביטוח הלאומי לא מספקת לצורך התביעה והיה עליו להציג חוות דעת רפואית. עם זאת, מאחר שבמסגרת ההליך הצדדים הסכימו על נכות של 5% – זהו שיעור הנכות הרפואית והתפקודית שלפיו ייפסקו הפיצויים.

באשר להפסדי השכר השופט לא קיבל את טענת התובע כי הפך מוגבל וכי נגרמו לו הפסדי שכר בתקופה שבסמוך לתאונה אך עם זאת פסק לו 50,000 שקל כפיצוי גלובאלי על פגיעה מסוימת בכושר ההשתכרות. בנוסף לכך נפסקו לו פיצויים על הוצאות רפואיות ונסיעות, עזרה שייתכן שיזדקק לה בעתיד וכן פיצוי לא ממוני על כאב וסבל.

בסך הכל, ולאחר ניכוי התגמולים שקיבל מהביטוח הלאומי, חויבו העירייה וחברת הביטוח לשלם לתובע פיצויים של 47,300 שקל ועוד 11,912 שקל עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
  • ב"כ התובע: עו"ד קפלן
  • ב"כ הנתבעות: עו"ד רוטמן
עו"ד אסתר שלום עוסק/ת ב- נזיקין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פורסם באתר פסקדין

נתקל בלבנה שקועה ונפצע – העירייה תשלם כ-60 אלף שקל

בית המשפט קבע כי העירייה לא דאגה למערך פיקוח מסודר על המדרכות בעיר וכי אדם שצועד ברחוב לא אמור להשפיל מבט לקרקע ולחפש אחר מפגעים.

יום שני, 14 באוקטובר 2019

שכר עבודה


שכר העבודה של כל עובד שכיר במשק הישראלי מורכב מהתגמול הבסיסי אשר סוכם בין העובד למעסיק, כאשר על פי חוק שכר המינימום, שכר העבודה לא יופחת משכר המינימום הקבוע בחוק ומתעדכן מעת לעת.
כמו כן, שכר העבודה משלב בתוכו מרכיבי שכר נוספים כגון: דמי הבראה וזאת בנוסף למרכיבי שכר להם זכאי העובד מתוקף הימצאותם של צווי הרחבה והסכמים קיבוציים. כמו כן, שכר העבודה מורכב מתוספות להן זכאי העובד על פי החוק בהתאם להיקף משרתו.

מה חשוב לדעת על תלוש המשכורת?

על פי חוקי העבודה במדינת ישראל, כל מעסיק חייב בהנפקת תלוש שכר לעובדיו. תלוש זה, הידוע בשם תלוש משכורת, חייב להימסר לידי העובד במועד תשלום השכר, בין אם מדובר במסירה ידנית של תלוש שכר מודפס ובין באמצעות תלוש שכר מקוון המועבר לתיבת הדוא"ל של העובד. כך או אחרת, תלוש המשכורת מורכב משלושה חלקים שונים כלדקלמן:

חלק ראשון – מרכיבי השכר

בחלק הראשון של תלוש המשכורת חייבים להופיע פרטיו האישיים של המעביד והעובד, לרבות, שם, כתובת, מצב משפחתי וכדומה. בנוסף, חלק זה כולל את הגדרות הבסיס לחישוב השכר בהתאם למתכונת העבודה: שכר חודשי, שעתי או יומי. כמו כן, בחלק זה מופיעים מרכיבי השכר ואופן חישובם וזאת בצירוף מרכיבי שכר נוספים להם זכאי העובד כגון: דמי הבראה, דמי נסיעות, דמי אחזקת רכב, תוספות ייחודיות וכדומה.

חלק שני – ניכויי חובה

בחלק השני של תלוש המשכורת, חייבים להופיע ניכוי החובה אותם ניכה המעסיק משכר העבודה, לרבות, דמי מס הכנסה,דמי ביטוח לאומי ודמי הפרשה לחיסכון פנסיוני, וזאת לצד ניכויים נוספים כגון: ניקוי קופת תגמולים, ניכוי הלוואה ו/או מקדמה במידה והעובד נטל אותן מהמעסיק, תשלומים ארגוניים כגון ועד עובדים וניכויים אישיים נוספים.

חלק שלישי – מידע על סכומים מצטברים

בחלק השלישי של תלוש המשכורת, מופיע הסכום הסופי לתשלום לאחר קיזוז מרכיבי השכר עם הניכויים. כמו כן, חלק זה כולל בתוכו מידע אודות סכומים מצטברים של מרכיבי השכר המשמשים בין היתר לצרכי בדיקת חישוב מס הכנסה שנתי, מידע על ימי מחלה, ימי חופשה נצברים, יתרות הלוואה וכדומה.

שכר עבודה

שכר העבודה של כל עובד שכיר במשק הישראלי מורכב מהתגמול הבסיסי אשר סוכם בין העובד למעסיק, כאשר על פי חוק שכר המינימום, שכר העבודה לא יופחת משכר המינימום הקבוע בחוק ומתעדכן מעת לעת.

יום רביעי, 9 באוקטובר 2019

יום ראשון, 6 באוקטובר 2019

כ-77 אלף שקל פיצויים לעובדת שלא הוחזרה לעבודה למרות ההיריון


רק אחרי שפוטרה גילתה העובדת על הבשורה וסיפרה על כך למעסיקה. במצב כזה החוק מחייב לקבל היתר מהממונה, אלא שאת המהלך הזה ביצעה המעסיקה כעבור יותר משנה.

בית הדין לעבודה בתל-אביב חייב לאחרונה את חברת "סקול מרקט" לשלם לעובדת פיצויים של כ-77 אלף שקל משום שהפרה את חוק עבודת נשים כשלא החזירה עובדת מפוטרת שהודיעה על היריון ואף לא פנתה בסמוך לקבלת היתר מהממונה.
חוק עבודת נשים קובע כי מעסיק שמפטר עובדת והיא מודיעה לו שבדיעבד גילתה שבמועד הפיטורים הייתה בהיריון חייב לבקש היתר מהממונה לפיטוריה ועד אז עליו להחזיר אותה לעבודה.
לפני כשנתיים הגיש עובדת "סקול מרקט" לשעבר תביעה לפיצויים על הפרת הוראת חוק זו. לטענתה, היא גילתה שבמועד פיטוריה בקיץ 2014 הייתה בהיריון אך כשדיווחה על כך למנהל החברה הוא לא היה מעוניין להחזיר אותה לעבודה ובמקום זאת הציע לה 10,000 שקל כפשרה, והיא סירבה.
היתר מהממונה הוא "נזכר" לבקש לטענתה רק כשנה לאחר מכן, ולאחר שהממונה החליטה שלא לאשר את הפיטורים הוא הציע לה לחזור לעבודה. אלא שבשלב הזה היא כבר מצאה מקום  עבודה אחר.
המעסיקה טענה כי התביעה הוגשה בחוסר תום לב שהרי לא ידעה במועד הפיטורים על ההיריון ואפילו הממונה קבע כי הם לא היו קשורים אליו.
מלבד זאת, נטען כי מספר ימים לאחר שהתובעת הודיעה על ההיריון המנהל הציע לה לחזור אך היא סירבה ודרשה פיצוי כספי.
לאחר שמשא ומתן בנושא כשל היא ניתקה קשר וכעבור כשנה שלחה לה מכתב התראה. בשלב הזה פנתה החברה לממונה למען הזהירות, ולאחר שהפיטורים לא אושרו הציעה לתובעת לחזור בשנית, אך היא שוב סירבה.
טמנה את הראש בחול
אלא שהשופטת יפית זלמנוביץ גיסין קבעה כי הנתבעת הפרה את הוראותיו הברורות של חוק עבודת נשים.
השופטת ציינה כי הוכח אמנם שמנהל הנתבעת הציע לתובעת לחזור אחרי ששוכנע שבאמת הייתה בהיריון אלא שבעניין זה היא מעדיפה את גרסת התובעת שלפיה ההצעה לא הייתה כנה ונעשתה מטעמים משפטיים גרידא.
השופטת הוסיפה עוד כי הנתבעת המשיכה בהתנהלות הקלוקלת שכן לאחר שהמשא ומתן נכשל היא "בחרה לנהוג כבת יענה ולטמון את הראש בחול" במקום למהר ולהגיש בקשה לממונה.  בנסיבות אלה, הפנייה לממונה אחרי קבלת מכתב ההתראה וההצעה החוזרת שניתנה לתובעת יותר משנה לאחר הפיטורים לא יכולה לסייע לה, קבעה.
לבסוף, השופטת ציינה כי העובדה שהממונה קבעה שהתובעת לא פוטרה בגלל ההיריון לא משנה דבר, כיוון שהחוק קובע בבירור שאי אפשר לפטר עובדת הרה ללא היתר, ולא משנה מה הסיבה העומדת מאחורי הפיטורים.
בנסיבות אלה נפסק כי העובדת זכאים לפיצוי בגובה 150% מהשכר שהפסידה עד תום חופשת הלידה, בקיזוז השכר שקיבלה באותה תקופה מעבודות אחרות. בנוסף, היא זכתה בפיצוי לא ממוני בגובה 10,000 שקל וכן בפיצויים על הפסדי דמי הבראה, כספי פנסיה ופיצויי פיטורים.
בסך הכל נפסקו לתובעת 61,605.5 שקלים בנוסף ל-15,000 שקל עבור הוצאות משפט.
עו"ד חן ספקטור עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פורסם באתר פסקדין

כ-77 אלף שקל פיצויים לעובדת שלא הוחזרה לעבודה למרות ההיריון

רק אחרי שפוטרה גילתה העובדת על הבשורה וסיפרה על כך למעסיקה. במצב כזה החוק מחייב לקבל היתר מהממונה, אלא שאת המהלך הזה ביצעה המעסיקה כעבור יותר משנה.

יום שלישי, 1 באוקטובר 2019

דיני עבודה


דיני עבודה הינו תחום משפטי המקיף בתחומו את כל החוקים אשר חוקקו בישראל במטרה להסדיר את יחסי העבודה וביניהם: חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק פיצוי פיטורין, חוק הסכמים קיבוציים, חוק עבודת נשים, חוק חופשה שנתית, חוק העסקת בני נוער, חוק שכר מינימום ורשימה נוספת של חוקים הקובעים את חובותיהם וזכויותיהם של ציבור העובדים והמעסיקים.

תחום משפטי זה, נידון במסגרת ערכאות נפרדות באמצעות מערכת ייחודית של בתי דין (בתי דין לעבודה) אשר הוקמה בישראל בשנת 1969 מכוח חוק בית הדין לעבודה. מערכת זו, עוסקת בענייני שפיטה בתחומי משפט העבודה והביטחון הסוציאלי, לרבות, סכסוכי עבודה, עבירות פליליות בתחום דיני העבודה, יחסי עבודה בין ארגוני עובדים למעסיקים ונושאים נוספים המצויים בסמכות בתי הדין לעבודה.

חוקי מגן בתחום דיני העבודה

חוקי המגן בתחום דיני העבודה הינם חוקים אשר נועדו להגן על הזכויות הקוגנטיות של העובדים שהם למעשה זכויות עליהן העובדים אינם יכולים לוותר גם לא במסגרת הסכמים קיבוציים ו/או קיומם של חוזה עבודה אישיים.

חוקים אלו מחייבים למעשה את המעביד להעמיד לרשות עובדיו את תנאי העבודה המינימאליים המופיעים בחוק, כאשר בין יתר הנושאים המוסדרים באמצעות חוקי המגן ניתן למצוא נושאים כגון: אורך יום ושבוע העבודה, הזכות לחופשה, שכר מינימום, הזכות לקבלת דמי מחלה ונושאים נוספים שנועדו לשמור על בריאות העובד וביטחונו האישי במהלך יום העבודה ושהותו במקום העבודה.

חוק הגנת שכר

חוק הגנת שכר (תשי"ח 1958)  הינו אחד מהחוקים המרכזיים ביותר בתחום דיני העבודה ומטרתו להסדיר את הכללים לגבי מועד תשלום השכר, לרבות, דרך התשלום לעובד, המועד האחרון לתשלום שכר, ניכויי שכר, הלנת שכר ועוד. חוק זה קובע כי כל עיכוב בשכר העובד מהווה עבירה פלילית ומאפשר הטלת קנסות כספיים על המעביד.

חשוב לציין ששכר העבודה מורכב בעיקרו מהתגמול שהוסכם בין העובד למעסיק וזאת לצד מרכיבי שכר קבועים בחוק כגון: דמי הבראה. כמו כן, שכר העבודה מורכב מתוקף צווי הרחבה והסכמים קיבוציים ומתוספות שונות להן זכאים העובדים על פי חוק בהתאם להיקף המשרה, וותק העובד ומצבו האישי של העובד.

דיני עבודה

דיני עבודה הינו תחום משפטי המקיף בתחומו את כל החוקים אשר חוקקו בישראל במטרה להסדיר את יחסי העבודה וביניהם: חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק פיצוי פיטורין, חוק הסכמים קיבוציים, חוק עבודת נשים, חוק חופשה שנתית, חוק העסקת בני נוער, חוק שכר מינימום ורשימה נוספת של חוקים הקובעים את חובותיהם וזכויותיהם של ציבור העובדים והמעסיקים.