יום ראשון, 15 בספטמבר 2019

קבלן שתבע מאות אלפי שקלים ישלם לנתבעת 250,000 שקל

בעלת מגרש וקבלן חתמו על חוזה לבניית בית. הקבלן טען כי היא לא שילמה לו חלק מהכסף וגרמה לו לנזקים, אולם השופט שוכנע שהקבלן הוא שהפר את החוזה.

יום שני, 2 בספטמבר 2019

תלושי השכר פיקטיביים: העובד זכה ביותר מ-108 אלף שקל


לאחר שהמעסיק עצמו הודה ש"תמיד הוא קיבל ממני יותר ממה שדווח בתלושים", גורל התביעה כבר היה ברור. הפיצויים נפסקו עבור הפרשי פיצויי פיטורים, זכויות סוציאליות ודיווח שכר כוזב.


פסק דין של נשיא בית הדין העבודה בנצרת מירון שוורץ חשף לאחרונה התנהלות קלוקלת של חברה, שמסרה לעובד תלושי שכר פיקטיביים ביודעין והתכחשה לכך שפיטרה אותו אף שמסרה לו מכתב פיטורים. בעקבות זאת, עיקר תביעתו התקבלה ונפסקו לו פיצויים של כ-108 אלף שקל, בין היתר עבור הפרשי פיצויי פיטורים, זכויות סוציאליות, אי מסירת הודעה לעובד, דיווח כוזב והנפקת תלושי שכר שלא כדין.

בין השנים 2005-2012 עבד התובע בשותפות בשם "ממן יוסף וציון". ב-2012 הפכה השותפות לחברה בשם "ידי אומן עפולה ש.א.ן" והוא המשיך לעבוד בה עד 2015, אז לטענתו פוטר. להוכחת טיעון זה צירף התובע מכתב פיטורים שמכריז על הפסקת עבודתו עקב צמצומים החל ממאי 2015.

בתביעה שהגיש נגד החברה ואחד מבעליה הוא דרש בין היתר הפרשי פיצויי פיטורים ופיצוי על דיווח כוזב והנפקת תלושי שכר שלא כדין משום שלטענתו, השכר שהופיע בתלושים לא שיקף את השכר שקיבל בפועל.
מלבד זאת דרש התובע זכויות סוציאליות שונות, כמו הפרשות לפנסיה, דמי הבראה, פדיון חופשה, דמי חגים ועוד.

מטעם החברה נטען להתיישנות ככל הנוגע למועד שקדם ל-2009. מלבד זאת, נטען כי לא היה בסיס לתבוע באופן אישי את בעל החברה.

מעבר לזה, נטען כי התובע התפטר ולא פוטר ומכתב הפיטורים ניתן לו כדי שיוכל לקבל דמי אבטלה. לגבי התלושים, בעל החברה טען כי האמין שהם משקפים את התשלום אך בבד בבד ציין בעדותו כי "תמיד הוא קיבל ממני יותר ממה שדווח בתלושים".  בנוסף קבלה החברה על זכאותו של התובע לקבל ממנה פיצויים מעבר למה שכבר שולם לו.

לא יתקבל טיעון על מכתב פיקטיבי
נשיא בית הדין השופט מירון שוורץ דחה את התביעה האישית נגד בעל החברה והסכים כי ככל הנוגע לזכויות הסוציאליות, התביעה לתקופה שעד 2009 התיישנה.

עם זאת,  טיעוניו המרכזיים של התובע לגבי התנהלות החברה התקבלו, ובפרט הטענות על התלושים הפיקטיביים. השופט ציין כי לא הוגשו מטעם החברה רישומי נוכחות ואילו נתוני הכרטסת מעידים בבירור שהם לא משקפים את הסכומים שקיבל התובע בפועל.

מעל כל אלה השופט הזכיר שבעל החברה סתר עצמו בעדותו. בתוך כך צוין כי האופן שבו נרשמו השעות הנוספות, כשבחודשים מסוימים התשלום עבורן אפילו עלה על השכר החודשי, מעיד על חוסר האותנטיות של הרישום.

בנוסף, השופט קבע כי הוא מעדיף את גרסת התובע בדבר הפיטורים שנתמכת במכתב. ההלכה הפסוקה, הובהר, קובעת במפורש כי בית הדין לא ייתן יד לטיעון על מכתב פיטורים פיקטיבי וממילא לא הובאה כל ראיה או עדות שמוכיחה שהתובע התפטר.
באופן כללי השופט ציין כי לנוכח התנהלותה הקלוקלת של החברה, יש להעדיף את גרסתו של התובע בסוגיות השונות.

משכך נקבע כי החברה תשלם לתובע פיצויי פיטורים, הפרשות לפנסיה, פדיון חופשה, דמי הבראה, דמי חגים וכן תפצה אותו על אי מסירת הודעה על תנאי העבודה ועל דיווח כוזב והנפקת תלושי שכר שלא כדין. בסך הכל נפסקו לתובע 108,703 שקלים ויתווספו להם גם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין של 10,000 שקל.
עו"ד אלעד פורט עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פורסם באתר פסק דין

תלושי השכר פיקטיביים: העובד זכה ביותר מ-108 אלף שקל

לאחר שהמעסיק עצמו הודה ש"תמיד הוא קיבל ממני יותר ממה שדווח בתלושים", גורל התביעה כבר היה ברור. הפיצויים נפסקו עבור הפרשי פיצויי פיטורים, זכויות סוציאליות ודיווח שכר כוזב.