יום ראשון, 29 במאי 2022

לקט מאמרים בנושא דיני עבודה וחשב שכר




הודעה על תנאי עבודה והודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות


הודעה על תנאי עבודה ("הודעה לעובד") מעסיק חייב למסור לעובדים הודעה על תנאי עבודתם בכתב, לא יאוחר מ-30 ימים מיום תחילת העבודה, בטופס דוגמת זה. במידה ומעסיק מסר לעובד הסכם




ביטול הודעה מוקדמת


מעסיק שחזר בו מהודעה על פיטורים אין תוקף להודעה של מעסיק כי חזר בו מהודעה על פיטורים, אלא אם העובד הסכים לביטול הפיטורים. עובד שקיבל הודעה על כך שהמעסיק חזר





בקרת הוצאות שכר


הוצאות שכר עבור עסק הן אחת ההוצאות המשמעותיות ולכן, הוזלה של הוצאות השכר משמעותה עלייה משמעותית ברווחיות.






פנסיה – סוגיות שונות


מאמר זה ידון במספר סוגיות הקשורות לפנסיה.





שיעור פיצויי הפיטורים


כללי עובד זכאי לפיצויי פיטורים בסכום של שכר חודשי אחד לכל שנת עבודה אצל אותו המעסיק, או באותו מקום עבודה ולחלק יחסי של השכר




שיעור פיצויי הפיטורים


כללי עובד זכאי לפיצויי פיטורים בסכום של שכר חודשי אחד לכל שנת עבודה אצל אותו המעסיק, או באותו מקום עבודה ולחלק יחסי של השכר

יום שבת, 21 במאי 2022

לקט מאמרים בנושא דיני עבודה, זכויות עובדים וייפוי כח מתמשך

 מאמרים חדשים

הרמוניה משפחתית חשובה לכם? הכלי המשפטי שאתם חייבים להכיר

קרא עוד »  


תגיות תוכן
אובדן כושר עבודה (1)אימוץ בן ארצי (1)איסור אפליה (2)אכיפה (5)אכיפה אזרחית (1)אכיפה פלילית (1)אפליה (8)בודק שכר (4)בודק שכר מוסמך (6)ביגוד (1)בידוד (1)בידודו (1)ביטוח (1)ביטוח לאומי (8)ביטוח מנהלים (1)ביטוח פנסיוני (2)ביטוח תאונות אישיות (1)ביטוח תאונות עבודה (1)ביטול הודעה מוקדמת (1)ביטחונות מהעובד (1)בית משפט (2)בנקים (1)בקרת שכר (1)גבייה (1)גילום מס (1)גיל פרישה לנשים (1)גישור (1)גמול שעות נוספות (1)דו"ח נוכחות (1)דורשי עבודה (1)דיני חוזים (3)דיני מיסים (1)דיני מקרקעין (9)דיני נזיקין (20)דיני עבודה (54)דיני תעבורה (1)דכויות עובדים (1)דמי אבטלה (2)דמי ביגוד (1)דמי בידוד (1)דמי הבראה (1)דמי מחלה (2)דמי שכירות (1)

יום רביעי, 11 במאי 2022

מנכ"ל קיבל אירוע מוחי באמצע פגישה עסקית. יוכר כנפגע עבודה?

 

האיש התמוטט דקות ספורות לאחר שקיבל מסרון שמבשר על נזק כלכלי עצום שעתיד להיגרם לחברה. ביטוח לאומי טען שתפקידו כמנכ"ל כרוך מטבעו במתח ולחצים תמידיים, אבל ביה"ד לעבודה קבע שמדובר באירוע דרמטי וחריג ויש לבחון את הקשר הסיבתי בינו לבין השבץ.

בית הדין לעבודה בתל אביב הורה לאחרונה על מינוי מומחה רפואי שייבחן את הקשר בין מסרון שקיבל המנכ"ל באמצע פגישה עסקית לבין שבץ מוחי שחטף מספר דקות לאחר מכן. ביטוח לאומי סירב להכיר בהודעה כאירוע חריג שגרם לשבץ וטען שהמנכ"ל ממילא היה נתון למתח ולחצים מתוקף תפקידו. השופטת אסנת רובוביץ-ברכש קבעה שההודעה מהווה אירוע חריג ודרמטי בפני עצמו.

התובע (54) מכהן כמנכ"ל בחברת בת של קבוצת לובינסקי שעוסקת בשיווק מצברים. החברה שיווקה באופן בלעדי, במשך 55 שנים, את מצברי "וורטה" המיוצרים על ידי חברת ג'ונסון קונטרולס בגרמניה.

ביולי 2016 עודכן התובע כי חברת ג'ונסון חתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם חברת "שנפ" בישראל – המתחרה העיקרית של החברה שהוא מנהל.

התובע, שהבין כי המשמעות היא אובדן הבלעדיות מהיצרן ואפשרות ממשית להתרסקות כלכלית של החברה, החל לפעול במספר מישורים בניסיון להציל אותה ולמצוא פתרונות אלטרנטיביים.

בדצמבר 2017 נודע לתובע כי בעל התפקיד בחברת ג'ונסון שהיה האחראי העיקרי לשיתוף הפעולה החדש עם חברת שנפ עתיד לסיים את תפקידו. הדבר עורר אצל התובע אופטימיות ותקווה שהדבר יוביל לסיום ההתקשרות של ג'ונסון עם שנפ.

ימים ספורים לאחר מכן, במהלך פגישת עסקים בטורקיה, התובע קיבל הודעת טקסט ממקור יודע דבר שבישר לו כי אותו בעל תפקיד לא יעזוב את חברת ג'ונסון. התובע השיב כי מדובר ב"בשורה רעה מאוד".

דקות לאחר מכן הוא התמוטט והובהל לבית חולים מקומי ומשם הוטס לישראל להמשך טיפול רפואי.

במהלך 2018 נדחתה תביעתו בביטוח לאומי לתשלום דמי פגיעה.

בתביעה שהגיש לבית המשפט הוא טען שהודעת הטקסט שקיבל מהווה "אירוע חריג" שהביא לשבץ המוחי שקיבל, שכן התקווה שלו התנפצה בפתאומיות ולכן מדובר בתאונת עבודה.

הנתבע טען מנגד כי התובע היה שרוי בלחצים במשך תקופה ארוכה וממושכת במסגרת תפקידו ועקב יחסי המסחר החדשים בין ג'ונסון לשנפ, ולא מדובר באירוע מיוחד.

מהתרוממות לנפילה

השופטת רובוביץ-ברכש הסבירה שעל מנת להכיר בשבץ המוחי כתאונת עבודה יש להוכיח שהתרחש אירוע חריג, פיזי או נפשי, בסמוך לכך.

מעדויות התובע ונציגי החברה שהיו עימו בפגישת העסקית, היא התרשמה כי קבלת המסרון היוותה אירוע דרמטי, שכן התובע חש אכזבה גדולה ותקוותו לסיום ההתקשרות בין ג'ונסון לשנפ והחזרת הבלעדיות לחברה שלו התנפצה לרסיסים. בנוסף, סמיכות הזמנים בין קבלת ההודעה לבין התמוטטות התובע – עניין של דקות בודדות – תומכת במסקנה שיש קשר בין הדברים.

השופטת הסבירה כי אומנם התובע היה מצוי בתקופה לחוצה מאז הידיעה על ההתקשרות בין ג'ונסון לשנפ, אך היא שוכנעה כי המסרון שקיבל מהווה אירוע נפרד, מוגדר בזמן, וחריג.

מהתרוממות נפש שחש התובע נוכח האפשרות שההתקשרות בין ג'ונסון לשנפ תסתיים, הוא חווה נפילה גדולה עם קבלת המסרון שניפץ את תקוותיו של התובע.

לאור המסקנה שמדובר באירוע חריג הוחלט על מינוי מומחה רפואי שייבחן את הקשר הסיבתי בינו לבין האוטם המוחי שאירע לתובע.

  • ב"כ התובע: עו"ד מאיר אבירם ועו"ד איילה בלעיש
  • ב"כ הנתבע: עו"ד גלי בסון

עו"ד יהונתן מרסיאנו עוסק/ת ב- נזיקין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

פורסם באתר פסקדין

עבודה בחגים


 פסח ויום העצמאות מאחורינו, סוגיות אשר חוזרות על עצמן מדי חג לעניין דמי חגים/מתנות לחג/עבודה בחג וחול המועד ועוד.

במאמר זה נסקור את ההיבטים השונים הקשורים בחגים ודיני עבודה.

  • ראשית יש להבין אלו חגים מוזכרים בחוק לעניין שבתון ודמי חגים ואלה הם:

יהודים

מוסלמים

נוצרים

דרוזים

חג

ימי חג

חג

ימי חג

חג

ימי חג

חג

ימי חג

ראש השנה

2

עיד אל פיטר

3

חג המולד

2

עיד אלח'דר (אליהו הנביא)

1

יום כיפור

1

עיד אל אדחא (חג הקורבן)

4

ראשית השנה

1

חג הנביא שועייב (יתרו)

4

סוכות

1

הראשון במוחרם (ראש השנה האיסלאמי)

1

חג ההתגלות (אל-ג'טאס)

1

עיד אל אדחא (חג הקורבן)

4

שמחת תורה

1

חג הולדת הנביא מוחמד (מוולד א-נבי)

1

יום שישי לפני הפסחא (אלג'ומעה אלעז'ימה)

1

פסח

2

יום שני לפסחא

1

יום העצמאות

1

עליית ישו השמיימה (אל-ס'עוד)

1

שבועות

1

יום שני לשבועות (אלענסרה)

1

  • דמי חגים/ תשלום עבור ימי חג

מדובר בתשלום עבור 9 ימי חג בשנה בהתאם לדתו של העובד או על פי בחירתו.

עובדים שעתיים– זכאים לתשלום עבור ימי חג שבהם נעדרו מהעבודה, בתנאי שחגים אלה אינם חלים בשבת או ביום שישי (אם במקום העבודה מונהג שבוע עבודה בן 5 ימים), זאת בנוסף לימי החופשה השנתית להם הם זכאים.

על עובדים שעתיים לעמוד ב-3 תנאים על מנת להיות זכאים לדמי חגים:

קביעת התנאים נידונה בהליך :עע (ארצי) 21920-02-13‏ ‏ דיאמנט צעצועים בע"מ נ' ולנטינה פרנצב

  1. העובד השלים ותק של 3 חודשי עבודה לפחות.
  2. העובד אמור לעבוד ביום שחל בו החג אך לא עבד בשל החג, או שהועסק בחג בכורח ללא אפשרות בחירה.
  3. העובד עבד ביום שלפני החג וביום שאחריו, אלא אם כן נעדר בימים אלה בהסכמת המעסיק (למשל: היעדר שיבוץ, חופשה בהסכמת המעסיק, היעדרות בשל מנוחה שבועית, היעדרות לפי החלטת המעסיק)

עובדים חודשיים-אינם זכאים לדמי חגים, אלא מקבלים משכורת חודשית רגילה גם בחודש הכולל את ימי החג.

שווי דמי חגים (לעובדים שעתיים):

הפרשנות המקובלת בפרקטיקה היא כי שווי יום חג יהיה זהה לשווי יום עבודה (ללא דמי נסיעות), ולכך יש שתי דרכים בהן ניתן לחשב:

ממוצע שעות עבודה של 3 חודשים אחרונים לפני החג * תעריף שעתי נוכחי

או

ממוצע שעות יומי בשנה האחרונה (12 חודשים לפני החג) * תעריף שעתי נוכחי

הפסיקה טרם הכריעה בין שתי הנוסחאות ולכן בשלב זה יש לבחור דרך אחת ולהיות עקביים לגביה.

  • עבודה בחג, בערב חג, ובחול המועד:

ערב חג

ככלל, נחשב כיום עבודה רגיל אשר אינו מזכה את העובדים בתוספת שכר. אולם, בהתאם לצווי הרחבה שעות העבודה יחושבו כדלקמן:

במקומות שבהם עובדים 6 ימים בשבוע- יום עבודה בערב חג יהיה עד 7 שעות. המשמעות היא שכל שעה מעבר לכך היא שעה נוספת.

במקומות שבהם עובדים 5 ימים בשבוע– יום עבודה בערב חג יהיה בן 8 שעות בתשלום של 9 שעות, או יום עבודה של 7 שעות בתשלום של 8 שעות.

עבודה בחג

ראשית, למעט מקומות עבודה ספציפיים, עובד רשאי לסרב לעבודה בחג.

שנית, עובד שעבד בחג זכאי לתוספת שכר של 50% במידה והתייצב לעבודה מבחירה.

בהתאם להחלטת בית הדין הארצי בה

ליך ע"ע 23333-09-16 סלים וליד נ' אדיר הבירה בע"מ כי עובד ששובץ לעבודה בחג ללא אפשרות בחירה יהיה זכאי לתשלום של 150% בגין עבודתו, ובנוסף לדמי חגים בגובה 100% (סה"כ תשלום בגובה 250%).

*הנטל להוכיח כי העבודה בחג הייתה מתוך רצון העובד הוא על המעסיק, לעניין זה יש לציין את ע"ע 38313-03-18  איל”ן איגוד ישראלי לילדים נפגעים – מיכאל מוחדינוב‏ בו נקבע כי העסקה מתוך כורח,  בהעדר ראיה לסתור, היא גם במצב שבו שיבוץ עובדים נעשה באמצעות סידור עבודה שנקבע על ידי המעסיק, וזאת גם אם לצורך שיבוץ סידור העבודה מתבקשים העובדים לשלוח מראש את בקשותיהם והעדפותיהם או שהם שולחים משמרות ספציפיות שבהן הם לא יכולים לעבוד.  דהיינו,  גם סידור עבודה בו המעסיק (או מי מטעמו) הוא זה שקובע אם העובד יעבוד בחג או לא, גם אם מתחשב המעסיק ברצון העובד, אינו קובע כי מדובר בעובד שהעדיף לעבוד בחג.

עבודה בחול המועד

ימי חול המועד נחשבים מבחינת החוק לימי עבודה רגילים. במקומות עבודה רבים (בעיקר ציבוריים) מונהג יום עבודה מקוצר בחול המועד, וכמו כן ישנם הסכמים קיבוציים בענפים שונים הקובעים גם כן יום עבודה מקוצר.

  • מתנה לחג

אין חובה מכוח החוק להעניק לעובדים מתנה בחגים, מתנות יכולות להינתן על ידי המעסיק:

  1. במסגרת "נוהג" במקום העבודה, דהיינו כשנהוג באותו מקום לתת מתנה לחג.
  2. כמוסכם בהסכם עבודה אישי, דהיינו התחייבות של המעסיק לתת לאותו עובד מתנה לחג.
  3. בענפים מסוימים במשק חל הסכם קיבוצי, או צו הרחבה, המחייב הענקת מתנה בחגים מסוימים. (לדוגמא: ענף הניקיון והשמירה)
  4. לפי שיקול דעתו ורצונו החופשי של המעסיק.

יום שבת, 7 במאי 2022

רכיבים פיקטיביים בתלושי שכר ומשמעותם


 לא כל רכיבי השכר של העובד יילקחו בחשבון לצורך הפקדות לגמל וחישוב פיצויים, רק חלק מסוים של רכיבי השכר יוגדר כשכר הקובע לצורך זה.

עובדה זאת הולידה את תופעת הרכיבים הפיקטיביים, דהיינו, רכיבים אשר במהותם מהווים שכר עבודה לכל דבר (ובכלל זה חייבים בהפקדות לגמל ופיצויים) אולם ניתן להם שם שעלול לתעתע.  

רכיבי שכר קובע נקבעו בתקנה 1 לתקנות פיצויי פיטורים ואלה הם:

  • שכר יסוד
  • תוספת ותק
  • תוספת יוקר המחיה
  • תוספת משפחה
  • תוספת מחלקתית או תוספת מקצועית

נדגיש, כי מהותו של הרכיב היא שתקבע אם מדובר ברכיב שכר קובע ולא השם ניתן לו ע"י מעסיק. יש לבחון האם תוספת השכר שעל הפרק, הינה תוספת שכר "פיקטיבית" אשר רק נראית לכאורה כתוספת שכר, או שמא מדובר בחלק משכר היסוד.

למעסיקים ישנו אינטרס ברור, הגדרת רכיב כ"תוספת שכר" ולא כשכר עבודה יכולה לצמצם את עלות המעסיק; הפקדות לגמל ופיצויי פיטורים אשר מוטלים עליו. מדובר באינטרס הפוך מזה של העובד, שעבורו ככל ששכר היסוד גבוה יותר כך תגדלנה ההפקדות וכן הפיצויים.

דוגמא נפוצה היא ברכיב שעות נוספות גלובליות:

ככלל, שעות נוספות אינן מהוות רכיב שכר קובע ואין חובה להפריש בגינן לגמל ולחשבן בתוך פיצויי הפיטורים.

בפועל, ישנן צורות העסקה אשר כוללות רכיב קבוע של שעות נוספות גלובליות, בסכום קבוע, אשר ניתן לעובד ללא התייחסות לביצוע שעות נוספות בפועל, כולן או חלקן.

כך למשל, עובד שבתלוש השכר שלו מופיע:

שכר יסוד: 12,000 ₪

שעות נוספות גלובליות: 2,000 ₪.

עובד שמקבל רכיב שע"נ גלובלי ועבד שעות נוספות בפועל- במקרה זה מדובר בתוספת שכר אמיתית, ובמצב זה רכיב שע"נ גלובלי לא יחושב חלק מהשכר הקובע, והוא יעמוד על 12,000 ₪ לפי הדוגמא לעיל.

עובד שמקבל רכיב שע"נ גלובלי ולא עבד שעות נוספות בפועל- במצב זה ברור שמדובר ברכיב פיקטיבי אשר מהווה למעשה שכר עבודה ולא תוספת, מצב זה יעמיד את השכר הקובע על 14,000 ₪ לפי הדוגמא לעיל.

לסיכום, אלא אם הוחלט אחרת במסגרת הסכם עבודה אישי, תוספת שכר המותנית בתנאי או בגורם מיוחד היא אינה חלק משכר היסוד ואינה נכללת בשכר הקובע לצורך חישוב פיצויי פיטורים והפרשות לפנסיה, אולם יש לבחון כל מקרה לגופו.  

יום ראשון, 1 במאי 2022

עובדים בחגים


 זכויות העובדים בחגים הנהוגים בדתם, בהתאם לרשימות החגים השונים:

רשימות החגים

עבודה בערב חג

  • במקומות שבהם עובדים 6 ימים בשבוע, יום עבודה בערב חג יהיה עד 7 שעות. המשמעות היא שכל שעה מעבר לכך היא שעה נוספת.
  • במקומות שבהם עובדים 5 ימים בשבוע, יום עבודה בערב חג יהיה בן 8 שעות בתשלום של 9 שעות, או יום עבודה של 7 שעות בתשלום של 8 שעות (צו ההרחבה משנת 2000 קובע, כי המעסיק ונציגות העובדים יקבעו באיזו חלופה לבחור).
  • בענפים מסוימים נקבעו כללים מיוחדים בהסכמים קיבוציים וצווי הרחבה, לדוגמה:
    • בענף הפלסטיקה – בערב יום הכיפורים ובערב יום ראשון של סוכות, יעבדו 6 שעות ביום, בתשלום של 8 שעות.
    • בענף המתכת, החשמל והאלקטרוניקה –
      • במקומות עבודה עם עד 20 עובדים יעבדו 7 שעות בתשלום של יום עבודה מלא בערבי חגים, ובערב יום כיפור וערב פסח (בחג הראשון) יעבדו 5 שעות, בתשלום של יום עבודה מלא.
      • במקומות עבודה עם למעלה מ-20 עובדים יעבדו 7 שעות בתשלום של 8 שעות בערבי חגים, ובערב יום כיפור וערב פסח (בחג הראשון) יעבדו 6 שעות, בתשלום של 8 שעות.
    • בענף הניקיון והתחזוקה – עובדים שהמעסיק שלהם חבר באיגוד הכל ארצי של מפעלי הניקיון בישראל בלבד יעבדו בערב החג באופן הבא: ערב שביעי של פסח, ראש השנה, סוכות ושמחת תורה – 6 שעות בתשלום של 8, כאשר העבודה צריכה להסתיים 3 שעות לפחות לפני כניסת החג; ערב יום כיפור וערב פסח – 5 שעות בתשלום של 8 שעות, כאשר העבודה צריכה להסתיים 3 שעות לפחות לפני כניסת החג. שאר עובדי הניקיון יעבדו בערב החג באופן שפורט למעלה לגבי כלל העובדים במשק. למידע נוסף ראו ימי עבודה מקוצרים בתשלום מלא לעובדי חברות ניקיון ותחזוקה.
    • בענף המלונאות בערב יום העצמאות עובדים 7 שעות בתשלום של 8 שעות, ובשאר ערבי החגים עובדים 6 שעות בתשלום של 8 שעות.
  • אם במקום עבודה מסוים עבדו לאורך שנים 4 או 5 שעות בערבי חג (תמורת שכר של לפחות 4 או 5שעות בהתאמה או תמורת שכר גבוה יותר), זכות זו הופכת במרוצת הזמן לנוהג ולתנאי בחוזה העבודה האישי של כל עובד באותו מקום. נוהג זה מחייב את המעסיק להמשיך ולפעול בדרך זו.
  • עובדים שאינם יהודים שבחרו בחגים של דתם – בערב חג שאינו יהודי אורך יום עבודה של עובדים המציינים את אותו חג ואינם עובדים בו לא יעלה על 7 שעות (ואם יש הסכם כלשהו או נוהג במקום העבודה שלפיו יום העבודה קצר יותר יש לנהוג לפי אותו הסכם או נוהג). עבור עובדים שאמורים לעבוד באותו חג, ערב החג יהיה יום עבודה רגיל.
  • להרחבה בנושא אורך יום עבודה ראו יום עבודה ושבוע עבודה.
  • עבודה בערב חג בשעות שלאחר כניסת החג, תיחשב כעבודה במהלך החג.

זכאות לסרב לעבוד בחג

עבודה בחג

 
דוגמה
  • עובד החל את עבודתו בערב חג בשעה 10:00 בבוקר וסיים אותה בשעה 18:30.
  • החג נכנס בשעה בשעה 17:30.
  • עבור השעה האחרונה של עבודתו (שחלה בתוך החג) זכאי העובד לגמול עבור העסקה בחג.

עובדים יומיים או שעתיים

  • עובד שעתי או יומי שעבד בחג זכאי לתשלום של 150% משכרו היומי עבור שעות עבודתו בחג, וכן לשעות מנוחה (מנוחת פיצוי) במקום שעות החג שבהן עבד במספר ובזמן שנקבעו בהיתר שלפיו הועבד.
  • עובדים יומיים או שעתיים שהועסקו בחג שלא מתוך בחירה –
    • על-פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודהעובד שעתי או יומי שהועסק בחג שלא מתוך בחירה אלא מתוך כורח, זכאי לתשלום שכר עבור שעות עבודתו בחג (בשיעור של לפחות 150% משכרו הרגיל) ובנוסף זכאי לדמי חגים בשיעור 100% משכרו (אם מלכתחילה היה זכאי לדמי חגים) . סך כל התגמול שהעובד זכאי לו יהיה בשיעור 250% משכרו הרגיל בגין שעות עבודתו בחג (150% עבור שעות עבודתו במהלך החג ובנוסף 100% נוספים כדמי חגים). בנוסף יהיה זכאי לשעות מנוחה (מנוחת פיצוי) במקום השעות שבהן עבד בחג.
    • בע”ע (ארצי) 38313-03-18 חזר בית הדין הארצי על הלכה זו וקבע כי לפי צו ההרחבה הכללי לדמי חגים, דמי חגים ישולמו בנוסף לתמורת יום העבודה לעובד שעתי שעבודתו בחגים היתה מתוך כורח ולא מתוך בחירה (כלומר התגמול לעובד יהיה בשיעור 250% שכרו הרגיל) . החזקה היא כי בהעדר ראיה לסתור, העבודה בחגים היא מתוך כורח ולא מתוך בחירה של העובד. גם במצב בו שיבוץ העבודה נעשה על ידי המעסיק בהתחשב בבקשותיהם והעדפותיהם של העובדים, יש לראות בהעסקת עובד בחג ככורח לצורך הזכאות לדמי חגים , שכן המעסיק הוא זה שקובע את סידור העבודה ומסכים לו . החזקה לפיה העבודה בחג הנה מתוך כורח לא תחול אם המעסיק יוכיח שמדובר בסידור עבודה המקבל את בקשות העובדים כלשונם, ללא שיקול דעת של המעסיק, או שהבחירה לעבוד בחג היתה בחירה מוחלטת של העובד.
    • הלכה זו לא חלה על עובדים בענף השמירה, שכן בהסכם הקיבוצי בענף השמירה ישנו הסדר ספציפי מפורש שעל פיו עובד שעבד בחג, זכאי לגמול עבודה בחג בשיעור של 50% תוספת לשכרו הרגיל בלבדו הוא אינו זכאי בנוסף לדמי חגים.
 
שימו לב
אם המחלוקת בין המעסיק לעובד תגיע לבית הדין לעבודה, הנטל להוכיח כי כי העבודה בחג הייתה מתוך רצון של העובד ולא מתוך כורח, יוטל על המעסיק, כלומר: המעסיק הוא שצריך להוכיח כי העובד הועסק מרצונו, ואם לא יצליח להוכיח זאת, ייחשב העובד כמי שהוכרח לעבוד באותו יום.
  • החוק לא קובע כי מנוחת הפיצוי תהיה בתשלום. עם זאת, קיימים ענפים שבהם נקבע כי יינתן תשלום לעובדים גם עבור ימים או שעות של מנוחת הפיצוי.
 
דוגמה
  • עובדים בענף המלונאות המועסקים בחג, זכאים ליום מנוחה בתשלום בנוסף לגמול עבור עבודתם בחג (על יום מנוחה זו הם יקבלו שכר רגיל למרות שנעדרו מהעבודה). הזכאות ליום מנוחה כפיצוי ניתנת גם אם החג חל בשבת.
  • עובדי חברות שמירה ואבטחה וכן עובדי חברות ניקיון ותחזוקה המועסקים בחג זכאים ליום מנוחה בנוסף לגמול עבור עבודתם בחג, אך הם לא יקבלו שכר עבור יום מנוחה זה.

עובד במשכורת חודשית

  • עובד במשכורת חודשית שעבד בחג זכאי לתוספת של 50% מערך שכרו היומי עבור שעות עבודתו בחג ולמנוחת פיצוי בהתאם לאמור בהיתר העסקה בשבת.
  • מנוחת הפיצוי הינה בתשלום שכן אסור למעסיק לנכות משכרו החודשי של העובד את שעות ההיעדרות במהלך מנוחת הפיצוי.
  • גם במקרים שבהם החג חל בשבת זכאי העובד לתוספת של 50% בלבד משכר עבודתו עבור שעות העבודה בחג (בנוסף למשכורת החודשית הרגילה), כלומר אין כפל תשלום בגין עבודה בחג שחל בשבת.
  • אם חל על העובד במקום העבודה הסכם קיבוצי ענפי / הסכם קיבוצי מיוחד / צו הרחבה ענפי / חוזה עבודה אישי / נוהג – הקובע תמורה עבור עבודה בחג בשיעור גבוה יותר מהשיעור האמור שנקבע בחוק, תחול ההוראה המיטיבה עם העובד.

שעות נוספות

 
דוגמה
  • עובדת עבדה בשבוע מסוים 40 שעות בימים א’-ה’. שכרה של העובדת הוא 30 ₪ לשעה ביום רגיל.
  • יום שישי היה יום חג והעובדת עבדה ביום זה 6 שעות.
  • עבור 2 שעות העבודה הראשונות בחג (עד למכסה השבועית של 42 שעות שבועיות), העובדת תהיה זכאית ל-45 ₪ לשעה (150% מתוך 30 ₪).
  • עבור 2 שעות העבודה הנוספות בחג (מעבר ל-42 שעות שבועיות), העובדת תהיה זכאית ל-52.50 ₪ לשעה (175% מתוך 30 ₪).
  • עבור 2 שעות העבודה האחרונות בחג (השעה הנוספת השלישית והרביעית), העובדת תהיה זכאית ל-60 ₪ לשעה (200% מתוך שכר של 30 ₪).

עבודה במוצאי החג

  • עובדים המועסקים במוצאי חג זכאים לשכר רגיל, אולם אם עובד החל לעבוד במוצאי החג בטרם חלפו 36 שעות מאז סיים את עבודתו לפני החג, תיחשב העבודה במוצאי החג כעבודה ביום חג, המזכה את העובד בשכר בגובה 150%.
 
דוגמה
עובד סיים לעבוד בערב החג בשעה 13:00. אם מוצאי החג חל למחרת בשעה 20:00, והוא מתחיל לעבוד מיד במוצאי החג, הרי שכל עוד לא חלפו 36 שעות מאז הפקת עבודתו (בערב החג בשעה 13:00) הוא נחשב כמי שעובד בחג וזכאי לגמול עבור העסקה בחג. ולכן כל שעת עבודה במוצאי החג עד 01:00 אחר חצות, תזכה את העובד בגמול עבור העסקה בחג.

עבודה בחול המועד

  • בחוקי העבודה אין כל התייחסות לשעות העבודה בימי חול המועד. לפיכך, על פי החוקיש לראות בימי חול המועד, ימי עבודה רגילים לעניין שעות העבודה המותרות בהן.
  • ישנם הסכמים קיבוציים בהם נקבע יום עבודה מקוצר בימי חול המועד, ומפעל עליו חל הסכם שכזה, חייב לנהוג בהתאם לאמור בהסכם.
  • מקובל במקומות עבודה רבים, לעבוד בימים אלה מספר שעות נמוך מבימי עבודה רגילים. נוהג זה מחייב את המעסיק להמשיך ולפעול בדרך זו.

חופשה בערב חג ובחול המועד

  • יום חופשה בערב חג או בחול המועד דינו כיום חופשה מלאחוק חופשה שנתית מתייחס לימי חופשה מלאים, ואינו עוסק בחלקי יום חופשה. במקרה שעובד נעדר מהעבודה בימי עבודה מקוצרים כגון ערב חג או בחול המועד, רואים יום היעדרות זה כיום חופשה מלא ועל המעסיק לנכות ממכסת ימי החופשה של העובד יום חופשה מלא, ולשלם לו תשלום דמי חופשה בגין יום עבודה מלא.
  • ישנם מקומות עבודה בהם קיים הסכם עבודה או נוהג המיטיב עם העובדים ולפיו המעסיק ינכה ממכסת ימי החופשה הצבורים של העובד שנעדר ביום עבודה מקוצר, כגון ערב חג, רק מחצית יום חופשה (או חלקיות אחרת של יום חופשה בהתאם לאורכו של יום העבודה שבו נלקחה החופשה). למרות שהמעסיק ניכה לעובד רק חצי יום חופשה, יהיה עליו לשלם לעובד דמי חופשה בגין יום עבודה מלא.
  • חופשה בערב החג יכולה להיות ביוזמת המעסיק או ביוזמת העובד (בהסכמת המעסיק) – ובשני המקרים זכאי העובד לתשלום דמי חופשה, ובמקביל ינוכה לו יום חופשה ממכסת ימי החופשה שצבר.
  • להרחבה על אופן חישוב דמי החופשה ראו חופשה שנתית.

חופשה כפויה (ביוזמת המעסיק) וחופשה מרוכזת בחול המועד

  • הפסיקה קבעה, כי המעסיק הוא אשר מסדיר את מועדי החופשות של עובדיו, בכפוף להוראות החוק. על כן, מעסיק יכול להחליט, כי במהלך ערבי החג ו/או ימי חול המועד ייסגר מקום העבודה, והעובדים ישהו בחופשה שנתית, וזאת, בכפוף לשתי מגבלות:
  • על פי סעיף 9 לחוק חופשה שנתית, אם מספר ימי החופשה (כולל היום הפנוי והמנוחה השבועית) הוא 7 ימים לפחות, יש להודיע לעובדים על ההוצאה לחופשה ותאריך תחילתה, שבועיים מראש לפחות. (כלומר, אם מדובר בחופשה כפויה של 7 ימים ומעלה, המעסיק צריך לתת הודעה מראש של שבועיים לעובדים. אם החופשה הכפויה היא קצרה יותר, אין צורך במתן הודעה מוקדמת של שבועיים).
  • יש לוודא כי לעובד יש די ימי חופשה שעומדים לזכותו לניצול – אסור לכפות חופשה על עובד שאין לזכותו ימי חופשה צבורים.
 
טיפ
על-פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה וכן לפי פסיקת בית הדין האזורי לעבודה, אסור למעסיק לדרוש מהעובד לצאת לחופשה שאורכה עולה על מספר ימי החופשה השנתית שצבר. כלומר, אין לדרוש מהעובד לצאת לחופשה שנתית על חשבון ימי חופשה שיצבור בעתיד. למידע נוסף ראו חופשה שנתית לעובד שלא צבר מספיק ימי חופשה.
  • אם ישנו עובד שאין לזכותו די ימי חופשה לניצול, יוכל המעסיק לנקוט את אחת מהפעולות הבאות:
    1. לא להוציא את אותו עובד לחופשה.
    2. להוציאו לחופשה בתשלום מבלי לנכות ימים אלה מימי החופשה שיצבור בעתיד.
    3. להוציא את העובד לחופשה ללא תשלום, בתנאי שהעובד נתן לכך את הסכמתו.
  • ימי חג לא יבואו במניין ימי החופשה השנתית. בהתאם לחוק, אם ימי החג חלים במהלך החופשה, יראו את החופשה כנפסקת לאותם הימים, וימי החג לא ינוכו ממכסת ימי החופשה השנתית של העובד.
  • להרחבה בעניין חופשה כפויה/מרוכזת ראו חופשה ביוזמת המעסיק.

תשלום עבור החג (שבו העובד נעדר מהעבודה)

  • עובד חודשיעובד המקבל את משכורתו על בסיס חודש, זכאי לתשלום משכורתו החודשית המלאה, ללא קשר למספר ימי העבודה או המנוחה השבועית שחלו באותו חודש, ובלבד שעבד את כל ימי העבודה האפשריים שבהם הוא מחוייב באותו החודש.
  • עובד שעתי/יומי: המעסיק מחוייב לשלם תשלום עבור ימי חג (דמי חגים) לעובד שעתי/יומי, לאחר שעבד 3 חודשי עבודה במקום העבודה, אם הוא לא נעדר מהעבודה יום לפני החג ויום אחריו (אלא אם המעסיק הסכים לכך). העובד זכאי לדמי חגים ללא התניה בהיקף המשרה שלו. הפרשנות המקובלת היא שהתשלום זהה לתשלום עבור יום העבודה הרגיל של העובד ללא התוספות השונות (נסיעות וכד’).
  • הפסיקה קבעה שאם עובד הוכיח כי עבד באופן סדיר במשך שנים, הוא יהיה זכאי לדמי החג. הנטל להוכיח כי נעדר בימים הסמוכים לימי החג, מוטל על המעסיק.
  • עובד משמרות שלא שובץ למשמרת סמוך ליום החג, ייחשב כמי שנעדר בסמוך לחג בהסכמת המעסיק, ויהיה זכאי לדמי חג.
  • הזכאות לדמי חגים חלה רק אם יום החג חל ביום שהעובד היה אמור לעבוד בו, והעובד הפסיד יום עבודה בגין החג. לקריאת פסק דין בסוגיה ראו כאן.
 
דוגמה
  • עוזרת בית מועסקת באופן קבוע בימי רביעי.
  • בשנת 2016 (תשע”ז) חל יום כיפור ביום רביעי, והעובדת לא הגיעה לעבודה.
  • המעסיק חייב לשלם לה דמי חגים, בגובה שכר עבודתה היומי מלבד הוצאות נסיעה.
  • המעסיק אינו רשאי להודיע לה כי הוא מוציא אותה לחופשה באותו יום ומנכה לה ימי חופשה ממכסת ימי החופשה הצבורים לזכותה.
  • כמו כן אם המעסיק מעוניין שהעובדת תגיע ביום חמישי באותו שבוע במקום יום רביעי, עליו לשלם לה שכר עבור יום חמישי שבו תעבוד בנוסף לדמי החגים שעליו לשלם לה עבור יום רביעי שבו נעדרה מהעבודה.
  • עובד במשמרות משתנות המתפרשות על כל שעות היממה והשבוע (כולל שישי ושבת) זכאי לדמי חגים , גם אם עבד במהלך החודש משמרות נוספות במקום המשמרות בהם לא עבד עקב החג והיקף משרתו ומשכורתו לא נפגעו. למידע נוסף ראו בע”ע (ארצי) 38313-03-18 פסקה 84.
  • מעסיקים הכפופים להסכם קיבוצי, לצו הרחבה ענפי, לחוזה אישי או לנוהג, אשר קובעים הוראה שמיטיבה עם העובד מֵעבר לקבוע בצו ההרחבה האמור, יהיו מחויבים לפעול על-פי ההוראה המיטיבה.
 
דוגמה
עובדי קבלן כוח אדם יהודיים זכאי להיעדר מ-10 ימי חג (שאינם חלים בשבת).
  • חג שחל בשבת או ביום שישיצו ההרחבה קובע כי אם החג חל בשבת, העובד אינו זכאי לתשלום דמי חגים. הצו אינו מתייחס למקרים שבהם החג חל ביום שישי או ביום פנוי אחר של העובד. בית הדין הארצי לעבודה קבע כי במקומות שבהם עובדים בימים א’-ה’ בלבד (כלומר לא עובדים בימי שישי) עובד אינו זכאי לדמי חגים שחלים ביום שישי, כי ממילא הוא אינו מפסיד יום עבודה בגלל החג.
  • צו ההרחבה בו נקבעה הזכאות לדמי החגים אינו קובע את גובה התשלום עבור ימי חג. הפרשנות המקובלת היא שהתשלום הוא בגובה התשלום עבור יום עבודה רגיל (עבור עובד שעתי-מספר שעות ממוצע ליום לפי השנה האחרונה), ללא תוספות שונות (כמו נסיעות, שעות נוספות וכדומה).

עובדים שאינם יהודים

  • לעובד לא יהודי יש זכות מלאה להיעדר מעבודתו בימי החג של דתו, הקבועים בחוק. להרחבה ולפירוט רשימת החגים הקבועה בחוק על פי דת, ראו “רשימות החגים” בתחילת הזכותון.
  • עם זאת, עובד לא יהודי רשאי להודיע למעסיק כי הוא בוחר במועדים של לוח החגים היהודי לצורך היעדרות מעבודתו. במקרה כזה יחולו עליו אותם כללים החלים על עובדים יהודים כפי שתוארו לפני כן.
  • אם העובד בחר בימי החגים של דתו, הוא יהיה זכאי לתשלום עבור היעדרותו בחגים אלה –
    • עובד חודשי יקבל משכורת רגילה באותו חודש שבו חל החג של דתו, והיעדרותו לא תיגרע מהשכר באותו חודש.
    • עובד יומי או שעתי שנעדר בימי החג של דתו יהיה זכאי לקבל דמי חגים עבור היעדרותו בימי החג של דתו, הקבועים בחוק, ובתנאי שלא נעדר ביום שלפני החג וביום שלאחריו (אלא אם כן נעדר בהם בהסכמת המעסיק).
  • עובד לא יהודי שבחר כימי חג את חגי דתו, ומקום עבודתו סגור בחגים יהודיים, לא יקבל כפל תשלום (הן על חגי דתו והן על החגים היהודיים). העובד יהיה זכאי לדמי חופשה שנתית עבור היעדרותו במהלך החגים היהודיים, וממכסת ימי החופשה השנתית שצבר ינוכו ימים אלה.

ימי מחלה בחג

שי לחג

פסקי דין

פורסם באתר כל זכות