יום שבת, 28 בדצמבר 2019

עורך דין מקרקעין – במה הוא יכול לסייע לנו?

עורך דין מקרקעין


קנייה, מכירה והשכרה של נכסים היא חלק מהחיים של רבים מאתנו. כאשר אנחנו רוצים למכור או לקנות נכס נדל"ן לא כדאי לנו לעשות את זה בלי ליווי של עורך דין מומחה.
עורך דין מקרקעין יוכל לסייע לנו בבחינת החוזים וכתיבת החוזים של המכירה או של ההשכרה של הנכס שלנו.

עורך הדין ידע לייצג את האינטרס האישי שלנו אל מול הצד השני שאנחנו חותמים אתו על חוזה.
חשוב מאוד לשכור עורך דין אמין שאנחנו סומכים עליו ושיוכל לייצג את האינטרסים שלנו באופן הטוב ביותר.

עורך דין מקרקעין – וקנייה של נכס חדש

עורך דין מקרקעין הוא אישי המקצוע המומחה שאליו אנחנו צריכים לפנות כאשר אנחנו רוצים לקנות נכס חדש. קנייה של נכס חדשה יכולה להיות מלחיצה מאוד.
קנייה של כל נכס היא תהליך והיא לוקחת הרבה מאוד זמן. חשוב מאוד לשכור עורך דין מומחה בשביל שיהיה מי שישמור על האינטרס ועל הכסף שלנו בעסקה גדולה זו.

עורך דין מקרקעין – ומכירה של נכס חדש

עורך דין מקרקעין יוכל לייצג אותנו כאשר נרצה למכור נכס נדלן שיש לנו. מכירה של נכס נדלן יכולה להיות תהליך ארוך מאוד ומלחיץ.

לאחר שאנחנו מוצאים קונים לנכס שלנו כדאי לנו לשכור עורך דין מומחה בשביל שנדע שכל האינטרסים שלנו שמורים. כאשר מוכרים נכס נדלן הדבר שהכי חשוב לשים לב אליו הוא שמי שאנחנו מוכרים לו את הנכס הוא בעל בטחונות כלכליים לקנות את הנכס שלנו ושהוא יוכל לשלם לנו את מלוא המחיר של הנכס.
כל תהליך שקשור בו נדל"ן יכול להיות מלחיץ מאוד ולא פשוט. תהליך זה יכול להיות מאוד לא פשוט וחשוב שבמהלכו נשכור עורך דין מומחה למקרקעין ונדל"ן שייצג אותנו מתחילת התהליך ועד סופו.

עורך הדין יוכל לסייע לנו ולהביא ממי שמעוניין לקנות את הנכס בטחונות כלכליים. בטחונות כלכליים וערבים של הקונה של הנכס חשובה מאוד כי היא מה שיאפשר לנו לדעת האם הנכס שלנו יוכל להימכר בלי בעיות.

עורך דין מקרקעין – במה הוא יכול לסייע לנו?

קנייה, מכירה והשכרה של נכסים היא חלק מהחיים של רבים מאתנו. כאשר אנחנו רוצים למכור או לקנות נכס נדל"ן לא כדאי לנו לעשות את זה בלי ליווי של עורך דין מומחה.

יום ראשון, 22 בדצמבר 2019

עורך דין תאונות עבודה – והתמודדות משפטית עם תאונת עבודה


תאונת עבודה היא מקרה קשה לכל הדעות. במקרה של תאונת עבודה אסור לנו לוותר על הזכויות שלנו וכדאי לנו להתייעץ עם עורך דין תאונות עבודה בנוגע לשאלה האם כדאי לנו לתבוע את המעסיק ואת הביטוח שלנו או לא.

ההתמודדות המשפטית עם תאונות עבודה היא לא פשוטה לאף אחד.
כאשר הפציעה בתאונת העבודה היא קשה אז תהליך ההחלמה הוא ארוך ובמהלכו העובד גם לא יכול לשוב לעבודה, לכן פיצוי כספי חשוב זה דבר חשוב מאוד.

עורך דין תאונות עבודה – וקבלת פיצוי כספי מהמעביד

עורך דין תאונות עבודה יכול לסייע לעובד שנפגע במהלך עבודתו לקבל פיצוי כספי מהמעביד. המעביד עצמו חייב לפי חוק לפצות את העובד במקרה שהתאונה קרתה בגלל ליקויים שהוא היה אחראי להם. כאשר תובעים את המעביד יש להפריד בין תביעה של הביטוח שלו ובין תביעה ישירה שלו. תביעה ישירה של המעביד יכולה לקחת הרבה זמן.

עורך דין תאונות עבודה – ותביעת פיצוי מהביטוח הלאומי

עורך דין תאונות עבודה יכול לסייע לנו לתבוע את המוסד לביטוח לאומי תביעת נכות במידה ונגרמה לנו נכות בגלל תאונת העבודה.

כאשר התאונה קשה מאוד ונפצענו בה קשה ואיבדנו את היכולת שלנו לעבוד אז אין לנו באמת ברירה אחרת מלבד לתבוע את המוסד לביטוח לאומי. תביעה זו חשובה מאוד כי היא יכולה לקבוע איזה איכות חיים תהיה לנו.

בסופו של דבר תאונת עבודה היא אירוע טרגי וקשה מאוד. פעמים רבות עם המעסיק היה מקפיד יותר על כללי הבטיחות אז יש סבירות גבוה מאוד שהיה ניתן למנוע את התאונה.

לאחר שהיינו מעורבים בתאונה אסור לנו להתפשר וכדאי לנו לפנות לעורך דין מומחה שיסביר לנו מה הזכויות שלנו ואיך אנחנו להגן עליהן בבית המשפט ואיזה אפשרויות משפטיות עומדות בפנינו.
גם במקרים קשים במיוחד בהם העובד נהרג למרבה הצער בתאונה בני המשפחה הקרובה שלו יכולים לתבוע את המעסיק לשם קבלת פיצוי בשל עוגמת הנפש שלהם ואובדן כושר ההשתכרות של התא המשפחתי שלהם.

עורך דין תאונות עבודה – והתמודדות משפטית עם תאונת עבודה

תאונת עבודה היא מקרה קשה לכל הדעות. במקרה של תאונת עבודה אסור לנו לוותר על הזכויות שלנו וכדאי לנו להתייעץ עם עורך דין תאונות עבודה בנוגע לשאלה האם כדאי לנו לתבוע את המעסיק ואת הביטוח שלנו או לא.

יום ראשון, 15 בדצמבר 2019

ביה״ד הארצי הגדיל פי 6 את הפיצויים לעובדת שפוטרה בהיריון




עובדת מאפייה פוטרה לאחר מספר חודשי העסקה בעודה בהיריון. בבית הדין לעבודה נפסקו לטובתה 5,000 שקל. ערעור שהגישה התקבל בבית הדין הארצי, שחייב את המעסיק בכ-30,000 שקל.

אישה שהועסקה ב-2016 במאפייה בדרום תל אביב פוטרה לאחר כ-6.5 חודשים. לאחר פיטוריה היא הודיעה למעסיק שהיא בהיריון אך הוא לא פעל לקבל היתר מהממונה. בית הדין הארצי לעבודה קבע שהעובדת פוטרה ללא קשר להיריון אך המעסיק פעל בניגוד לחוק כשלא ביקש היתר ועליו לשלם לה פיצויים מוגדלים.

האישה הועסקה במאפייה בין החודשים מאי-נובמבר 2016. במכתב פיטורים שנמסר לה נכתב הסיבה לסיום יחסי העבודה הא ״חוסר התאמה״. היא סיפרה שעם קבלת מכתב הפיטורים הודיעה לבעל המאפייה כי היא בהריון.

בעל המאפייה לא הכחיש שנודע לו על ההיריון בסמוך לפיטורים וכי לא פעל לקבל היתר מהממונה על חוק עבודת נשים במשרד העבודה והרווחה.

בתביעה שהגישה לבית הדין לעבודה בתל אביב טענה האישה כי פוטרה ללא שימוע וללא הודעה מוקדמת בעודה בחודש השישי להריונה ועקב הריונה. עוד היא טענה כי לא קיבלה שכר בגין ימי חופשה ומחלה.
בעל המאפייה הגיש כתב הגנה תמציתי במסגרתו טען כי מלכתחילה הוסכם עם העובדת שתועסק לתקופה קצובה לשם מילוי מקומה של עובדת אחרת שיצאה לתקופת לידה והורות.

בית הדין קיבל את התביעה בחלקה. הוא קבע כי אכן העובדת נשכרה לעבודה לתקופת קצובה, אך אין ראיה לכך שסוכם מראש על 6 חודשים. עוד נקבע כי העובדת לא הוכיחה שהריונה היה אחד השיקולים לפיטוריה.

אולם, כשנודע לבעל המאפייה על כך שהעובדת בהריון היה עליו לפנות לממונה לקבל היתר לפיטורים ומכיוון שלא עשה כן, עליו לפצות אותה ב-5,000 שקל.

בערעור ביקשה העובדת להתערב בגובה הפיצוי. היא ציינה כי לפי הוראות החוק פיטוריה היו שלא כדין והם בטלים מעיקרם. בנסיבות אלה, על המעסיק לשלם לה את השכר שהיה מגיע לה בחודשים שעד הלידה ובשישים הימים שלאחר תקופת הלידה.

המעסיק חזר על טענתו כי העובדת ״בסך הכל החליפה עובדת אחרת שהייתה בחופשת לידה״. הוא טען כי בזמן הפיטורים העובדת לא אמרה לו שהיא בהיריון והדגיש כי אין קשר בין הפיטורים להיותה של העובדת בהיריון. ״אני חושב שאני לא צריך לשלם. זה עלה לי בבריאות״, סיכם.

תופעה רווחת
אך השופטים ורדה וירט-ליבנה, סיגל דוידוב-מוטולה ומיכאל שפיצר קיבלו את הערעור.
״אפלייתן של נשים בשוק העבודה בכלל ועל רקע היריון והורות בפרט היא תופעה שלצערנו עודנה רווחת״, כתבו השופטים והדגישו כי החוק מטיל חובה בלתי מסויגת על מעסיקים לפנות לקבלת היתר מהממונה אם ברצונם לפטר עובדת בהיריון, מכל סיבה שהיא.

הם הבהירו כי פיטורים ללא קבלת היתר מהממונה מנוגדים לחוק ולכן בטלים מעיקרם. עובדת בהיריון שפוטרה בניגוד לחוק זכאית להמשיך בעבודתה ולחילופין לקבל שכר בגין התקופה בה נשללה ממנה עקב פיטוריה.

הם קבעו כי בהתחשב בכך שהמעסיק לא פעל בשום שלב לקבל היתר מהממונה, פיטורי העובדת בטלים והיא זכאית לפיצוי בגובה 150% מהשכר שהיה מגיע אלמלא פוטרה.

בסופו של דבר חייבו השופטים את המעסיק בפיצוי של 28,891 שקל על הפרת חוק עבודת נשים. עוד נפסקו לטובת העובדת 1,777 שקל בגין הפרשי דמי חופשה וחגים ו-402 שקל על הפרשות חסרות לפנסיה.
המעסיק חויב בהוצאות בסך 5,000 שקל.
  • ב"כ המערערת: עו"ד מאי אקרמן לוי, עו"ד רועי אקרמן
  • ב"כ המשיבה: אריה לז'אני (מנהל המשיבה)
עו״ד ירון בן אור עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

פורסם באתר פסק דין

ביה״ד הארצי הגדיל פי 6 את הפיצויים לעובדת שפוטרה בהיריון

עובדת מאפייה פוטרה לאחר מספר חודשי העסקה בעודה בהיריון. בבית הדין לעבודה נפסקו לטובתה 5,000 שקל. ערעור שהגישה התקבל בבית הדין הארצי, שחייב את המעסיק בכ-30,000 שקל.

יום ראשון, 8 בדצמבר 2019

תאונות דרכים – גורמים, נתונים ותוצאות אפשריות


בכל שנה נפגעים בין 20 ל30 מליון איש ברחבי העולם מתאונות דרכים.

תאונות דרכים נגרמות בשל התנהגות האדם, כגון חוסר תשומת לב, עייפות או שימוש בטלפון נייד, תשתיות גרועות, כגון כתמי שמן או תמרורים מוסתרים, ומצב לא תקין של כלי הרכב, כגון גלגל משוחרר או פנס מקולקל.

תאונות דרכים עלולות להסתיים בפגיעות קלות כגון שריטות, פגיעות חמורות יותר כגון שברים בגפיים, או בפציעות חמורות מאוד כגון פגיעה בעמוד השדרה, חבלות רב מערכתיות וכו׳.
הן עלולות להוביל לאשפוז ושיקום ארוכי טווח, לנזקים קבועים ואפילו לנכות. על מנת להימנע ככל האפשר ממורת רוח נוספת לאחר תאונת דרכים, כדאי שנדע מה הזכויות שלנו ומה אנו זכאים לקבל במקרה של תאונה.

גובה וסוג הפיצויים – מה מגיע לנו?

בכל מקרה של פגיעה בתאונת דרכים, חברות הביטוח הן אלו אשר אחראיות לשלם פיצויים במידה ונגרם נזק גופני. גובה הפיצויים נקבע על פי חוות דעת של מומחה (למשל, אורתופד או נוירולוג) הממונה על ידי בית המשפט כאשר מוגשת התביעה.

הרבה אנשים אינם מודעים לזכויות הרבות המגיעות להם במידה ונפגעו, חלילה, בתאונת דרכים. חברות הביטוח יכולות לפצות את הנפגע על נזקים שנגרמו לו, גם באופן עקיף, כתוצאה מהתאונה.

תחת מטרייה זו נמצא הפסדי שכר, אובדן כושר השתכרות ואובדן תנאים סוציאליים. כמו כן, ועל פי חומרת התאונה וקריטריונים נוספים, הנפגע יכול להיות זכאי למטפל, מימון הוצאות נסיעה, ציוד שיקומי וכמובן כל ההוצאות הרפואיות, כולל רפואה אלטרנטיבית.

במידה והאדם זקוק לעזרה כלכלית דחופה, למשל, אינו יכול לשלם שכר דירה לאחר תאונה קשה, קיים
מנגנון בחוק אשר נקרא ״תשלום דחוף״ ומאפשר לו לפנות לחברת הביטוח, בצירוף המסמכים הרלוונטיים, עם בקשה לתשלום. אם חברת הביטוח מסרבת לשלם, ניתן לפנות לבית המשפט.

נפגעתי בתאונה – מה עלי לעשות?

אם, חלילה, נפגעתם בתאונת דרכים, עליכם לדווח למשטרת ישראל. מאוחר יותר, טופס התלונה, יחד עם טפסים רפואיים, ישמשו אתכם בהגשת התביעה לפיצויים. עם זאת, לא תמיד הזכות לפיצויים מתממשת אל מול חברות הביטוח.

לכן, עורך דין אשר מתמצא בחוק יכול לעשות הבדל משמעותי עבור המבוטח, לעמוד בשם המבוטח מול חברות הביטוח ולוודא שהוא יקבל את כל מה שמגיע לו.

תאונות דרכים - גורמים, נתונים ותוצאות אפשריות

בכל שנה נפגעים בין 20 ל30 מליון איש ברחבי העולם מתאונות דרכים.

יום שני, 2 בדצמבר 2019

חזרת מחופשת לידה? מותר לזמן אותך לשימוע, אסור להחליט על פיטורים



מורה שחזרה מחופשת לידה קיבלה מכתב פיטורים ב-60 הימים שבהם אסור לפטר אותה.

בית הדין לעבודה קבע כי אסור היה לבית הספר לעשות זאת בתקופה המוגנת גם אם מועד סיום יחסי העבודה בפועל היה לאחריה.

בית הדין לעבודה בחיפה פסק לאחרונה פיצויים של 20 אלף שקל למורה שקיבלה מכתב פיטורים לאחר שימוע במסגרת 60 הימים שבהם אסור לפטר לאחר חופשת לידה. השופטת סאוסן אלקאסם הבהירה כי בתקופה זו המעסיק רשאי לזמן עובדת לשימוע לפני פיטורים לא להחליט עליהם.

התובעת עבדה כשנתיים כמורה בתקופת ניסיון בבית ספר של עמותת דיאלה בכפר מג'ד אלכרום. בדצמבר 2016 היא יצאה לחופשת לידה ושבה לעבודה באפריל. כחודש לאחר מכן היא זומנה יחד עם מורים זמניים נוספים לשימוע לפני פיטורים, ויום למחרת נמסר לה מכתב פיטורים שקבע כי יחסי העבודה יסתיימו בסוף אוגוסט 2017.

כעבור מספר חודשים היא תבעה מהעמותה פיצויים של 40 אלף שקל. בתביעה נטען כי חוק עבודת נשים אוסר לא רק על פיטורים בפועל אלא גם על מתן הודעת פיטורים במסגרת 60 הימים שלאחר חופשת הלידה (התקופה המוגנת). התובעת הוסיפה כי לא זומנה לשימוע כדין וכי הופלתה בשל היותה אישה.

מנגד, טענה העמותה כי פעלה כדין שכן אין איסור להודיע על פיטורים בתקופה המוגנת כל עוד מועד כניסתם לתוקף נקבע לאחר שהסתיימה – וכך היה במקרה של התובעת.
עוד היא טענה כי לא הייתה לה ברירה שכן תקנון עובדי ההוראה מחייב אותה להודיע על פיטורי המורים עד סוף מאי.

באשר להליך הפיטורים עצמו נטען כי כמו המורים האחרים גם התובעת זומנה לשימוע מבעוד מועד והוא נערך לה כדין על ידי מנהל בית הספר. עוד היא טענה כי התובעת לא פוטרה עקב היותה אישה או אם אלא משום שתקופת הניסיון שלה הסתיימה ובית הספר נתן עדיפות למורים הקבועים.
החוק גובר על התקנון

השופטת סאוסן אלקאסם הפנתה לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה מ-2016 שקבעה כי אסור למעסיק למסור לעובדת הודעת פיטורים במהלך התקופה המוגנת. במילים אחרות, הפרשנות שנתן בית הדין הארצי לחוק עבודת נשים היא כי האיסור לפטר בתקופה זו כולל גם איסור למסור הודעת פיטורים.

השופטת הוסיפה כי אין כל מניעה לזמן עובדת לשימוע משום שהוא לא מעיד בהכרח על כך שתתקבל החלטה לפיטורים. האיסור, הדגישה, הוא על קבלת ההחלטה הסופית בדבר הפיטורים בתקופה המוגנת.

השופטת ציינה כי היא מודעת לבעייתיות שאליה נקלעה העמותה עקב הוראות התקנון, אלא שהוראות החוק גוברות. לכן, הצעד שהיה עליה לעשות הוא לפנות לממונה ולבקש היתר לפיטורים. מאחר שהעמותה לא עשתה זאת שהחלטת הפיטורים נלקחה בניגוד לחוק.

עם זאת, השופטת דחתה את טענות התובעת בדבר השימוע וההפליה. השופטת קבעה כי היא מעדיפה את גרסת הנתבעת שלפיה התובעת קיבלה זימון לשימוע, כפי שנעשה גם בשנה הקודמת בהתאם למתכונת הנוהגת כשמדובר במורים זמניים, והשימוע נערך מול מנהל בית הספר שהסביר לה שאין לו תקן עבורה. כמו כן השופטת לא השתכנעה שההחלטה על הפיטורים נלקחה עקב מינה או הורותה של התובעת.

לפיכך הוחלט שהתובעת תקבל פיצויים רק על הפרת חוק עבודת נשים. הסכום הועמד על 20,000 שקל בנוסף לכיסוי הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין של 8,000 שקל.
עו"ד דוד סער עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פורסם באתר פסקדין

חזרת מחופשת לידה? מותר לזמן אותך לשימוע, אסור להחליט על פיטורים

מורה שחזרה מחופשת לידה קיבלה מכתב פיטורים ב-60 הימים שבהם אסור לפטר אותה.