יום ראשון, 27 בפברואר 2022

רכש מעמידר ״מציאה״ – וגילה שלדירה אין היתר בנייה וחיבור לתשתיות


התביעה לביטול ההסכם נדחתה לאחר שנקבע כי במסמכי המכרז צוין במפורש שהנכס במצב ירוד ועל המציע לבדוק את מצבו התכנוני והמשפטי.

השופט עדי הדר דחה לאחרונה תביעה נגד עמידר שהגיש אדם שלפני כ-7 שנים רכש מהחברה דירה ביפו. התובע טען כי לאחר הרכישה התברר לו שהחיבור למים וחשמל הוא פיראטי, שאין לנכס היתר בנייה, ושהגג עשוי מאסבסט מסרטן. השופט קבע שמאחורי העסקה עמד אביו של התובע, רוכש נדל״ן מנוסה, וכי לנוכח האזהרות הברורות במכרז היה עליו לבדוק את הנכס באמצעות בעלי מקצוע.

התובע סיפר שבחודש נובמבר 2014 פרסמה הנתבעת מכרז למכירת דירה ביפו. הוא ציין כי אביו השתתף בסיור שנערך בנכס ולא נאמר על ידי נציג הנתבעת דבר אודות היותו של הנכס ללא רישיון בנייה ושהוא אינו מחובר לתשתיות

לדבריו, רכש את הנכס בסיוע הוריו בסכום של 721,000 שקל. התובע הוסיף כי במשך 4.5 שנים התגורר בנכס השוכר שהיה בנכס לפני הרכישה. עם תום תקופת השכירות, בינואר 2019, יצא השוכר מהדירה

לטענת התובע, בשלב זה הוא הגיע לדירה כדי להציגה בפני קונים פוטנציאלים, כשלפתע התחוור לו כי אין חשמל ומים בדירה. כשהתקשר לשוכר האחרון הסביר לו שחיבר את הדירה לתשתיות מהדירה שמתחת, שנמצאת בבעלות הוריו. הוא הוסיף כי בשלב זה גם התברר לו שהדירה היא ללא היתר בנייה וכי תקרת המבנה היא מאסבסט מסרטן ומסוכן

לטענתו, הנתבעת לא הייתה רשאית להציג את הנכס כ"דירת מגורים" במצב זה. הוא ציין כי הנתבעת הציגה מצג שווא כוזב ורשלני בחוסר תום לב

הוא עתר להורות לחברה להכשיר את הנכס מבחינת תכנונית, כולל חיבורו לתשתיות, ולהחליף את הגג בגג תיקני. הוא דרש גם פיצויים בסך של יותר משני מיליון שקל.

עמידר טענה כי מטעם התובע לא השתתף נציג בסיור המקדים בדירה. עוד לטענתה, התובע ככל הנראה לא קרא את חוברת המכרז וידע שלדירה אין היתר. היא הוסיפה כי התובע ידע שהגג מאסבסט, הן משום שהדבר מופיע בתשריט המכרז והן משום שניתן לראות זאת בשטח

אזהרות ברורות

השופט עדי הדר מבית משפט השלום בתל אביב דחה את התביעה. הוא ציין שמסמכי המכרז כללו אזהרה ברורה לגבי הצורך לבחון המצב התכנוני של הנכס, ואין בהם התחייבות לקיום היתר בניה וחיבור לחשמל או מים.

בנסיבות אלה, אם התובע רכש את הנכס, הוא עשה זאת תוך לקיחת סיכון מחושב שמחיר הנכס משקלל את האמור באזהרה.

עוד כתב השופט כי מהראיות עלה שמי שעסק ברכישת הנכס מא' ועד ת' הוא אביו של התובע, שאף חתם על החוזה במקום בנו.

עוד נקבע כי האב והתובע, או מי מטעמם, לא השתתפו בסיור לפני הגשת ההצעה ולא בדקו את הנכס באמצעות בעלי מקצוע. זאת ועוד, מהראיות עלה שהאב קנה בעבר כמה וכמה נכסים, אף מהנתבעת ומדובר ברוכש מיומן שבחר במועד להתעלם מהוראות ההסכם בדבר הצורך לבדוק את הממכר.

השופט קבע שהאב ראה במחיר הנכס "מציאה" והעדיף לעצום עיניו מתוך הנחה שאם העסקה תתברר כלא מוצלחת, ייפרע מהנתבעת

השופט סיכם שאם הייתה טעות בעסקה היא טעות בכדאיות שאינה עילה לביטול

התובע חויב בהוצאות בסך 50,000 שקל.

שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין 

עו"ד דודי מאור עוסק/ת בדיני מקרקעין
**
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

פורסם באתר פסק דין

 


יום שלישי, 22 בפברואר 2022

"לא תאונת עבודה": חברת הביטוח תשלם מעל חצי מיליון ש' לנפגע תאונת דרכים

 

המבטחת טענה כי התאונה התרחשה כשהנפגע היה בדרכו חזרה מפגישת עבודה, כך שיש לנכות מהפיצויים את התגמולים שהיה יכול לקבל מביטוח לאומי.

הטענה נדחתה לאחר שהנפגע הוכיח שאסף את בתו אחרי הפגישה ואז התרחשה התאונה

השופט משה תדמור-ברנשטיין קיבל לאחרונה תביעה שהגיש אדם שנפגע בתאונת דרכים ב-2009 נגד מבטחת רכבו, חברת שומרה. אחת המחלוקות בין הצדדים נגעה לשאלה האם יש לבצע ניכוי רעיוני של תגמולי ביטוח לאומי. המבטחת טענה כי מדובר בתאונת עבודה שכן הנהג היה בדרכו חזרה מפגישה. השופט קיבל את טענת הנפגע כי אסף את בתו לאחר הפגישה והדבר היווה סטייה משמעותית ממסלולו השגרתי בדרך הביתה.

התובע סיפר שבספטמבר 2009 נפגע בתאונת דרכים כשנכנס ברכב שנסע לפניו לאחר שהאחרון בלם בלימת חירום בשל כניסת רכב אחר לצומת באדום. הרכב היה של החברה בה הועסק באותה עת כשכיר.

בין הצדדים התעוררה מחלוקת בעניין זכותה של המבטחת לבצע ניכוי רעיוני של תגמולי ביטוח לאומי בגין נכות מעבודה. הנתבעת טענה שהתובע היה זכאי לתגמולים לו פנה לביטוח לאומי בתביעה בעקבות התאונה. זאת, מאחר שהוא נהג ברכב ששייך למעבידתו והיה בדרכו הביתה אחרי פגישת עבודה.

המבטחת הפנתה למסמך רפואי שנערך בסמוך לאחר התאונה, בו נכתב שהתאונה התרחשה בזמן שהתובע חזר מפגישה בענייני עבודה. לטענתה, משלא הוכיח התובע קיומה של סטיה, ומכל מקום לא סטיה של ממש, יש להתייחס לתאונה כתאונה שארעה בדרך מהעבודה הביתה, ולכן כתאונת עבודה.

התובע העיד כי התאונה התרחשה לאחר שאסף את בתו מכפר סבא, שם היא לומדת, וכי הוא אינו זוכר אם לפני כן היה בפגישת עבודה

חישב מסלול מחדש

השופט משה תדמור-ברנשטיין הבהיר כי תאונה שהתרחשה בדרך חזרה מהעבודה הביתה נחשבת תאונת עבודה, ואולם, לא רואים בה כתאונת עבודה אם חלה בנסיעה סטייה של ממש מהדרך המקובלת.

השופט ציין כי התובע אמנם לא הכחיש שיכול להיות שהתאונה ארעה כשחזר מפגישה בענייני עבודה, והבהיר כי אינו זוכר זאת, אך הוסיף כי בכל מקרה התאונה התרחשה לאחר שאסף את בתו מכפר סבא. עוד הובהר כי הבת לא הייתה עמו בפגישת העבודה.

הוא הוסיף כי מה שברור מהראיות, הוא שהתובע לא נסע ישירות לביתו ממקום הפגישה, אלא הגיע קודם לכן אל כפר סבא, שהיא איננה עיר מעונו או עיר מגוריו, על מנת לאסוף שם את בתו, ומשם יצאו יחדיו אל ביתם. "לשון אחר, ניתן ללמוד מהעדויות שאיסוף הבת היה מטלה נוספת שאיננה קשורה לעבודתו, בבחינת "הוסף עצירה" בלשון הwaze  מה שמצריך "מחשב מסלול מחדש"; ולאאיסוף טרמפיסט שעלה על הרכב בנקודה מסויימת  בדרך הישירה או הסבירה הביתה", כתב.

הוא ציין עוד כי נחזה ממכלול הראיות כי אף שהתובע זכר בזמן אמת כי התאונה ארעה בזמן שחזר מפגישה בענייני עבודה, הרי שבעקבות פנייתו לנתבעת בשנת 2012 והגרסה שהציג בהליך בעניין מטרת הנסיעה, נחזה בעליל שהוא ראה בנסיעה בה ארעה התאונה כמנותקת מהנסיעה הראשונית מהפגישה בעבודה לאיסוף בתו.

בנסיבות אלה קבע השופט כי התאונה אינה תאונת עבודה.

הוא חייב את הנתבעת לשלם לתובע 495,000 שקל, ללא ניכוי רעיוני, בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 75,290 שקל והחזר הוצאות בסך 712 שקל.

  • ב"כ התובע: עו"ד יוסף משיח ואח'
  • ב"כ הנתבעת: עו"ד זיו מנדלוביץ ואח'

עו"ד אסף ברק עוסק/ת ב- נזיקין
**
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

פורסם אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

 


יום רביעי, 16 בפברואר 2022

דמי בידוד לעובדים עצמאיים

 

עובדים עצמאיים הרשומים בביטוח הלאומי ששהו בבידוד, זכאים לדמי בידוד מהביטוח הלאומי.

התשלום הוא רטרואקטיבי עבור תקופות בידוד מתאריך 1.7.2021 ועד 28.2.2022

מי זכאי לדמי בידוד?

  • עצמאי העונה על הגדרת עצמאי לפי ביטוח לאומי:
    עובד 20 שעות בשבוע בממוצע לפחות,
    – או שהכנסתו החודשית הממוצעת היא  5,276 ש"ח (החל ב- 01.01.2020) ומעלה
    – או שהוא עובד 12 שעות בשבוע בממוצע לפחות, והכנסתו החודשית הממוצעת היא 1,583 ש"ח (החל ב- 01.01.2020) ומעלה.
  • עצמאי שאינו עונה על ההגדרה, ורשום כעצמאי בביטוח הלאומי.
  • עצמאי העונה על הגדרת עובד עצמאי ועובד גם כשכיר- יקבל דמי בידוד על עבודתו כעצמאי והמעסיק שלו יקבל דמי בידוד על עבודתו כשכיר.
  • עצמאי שאינו עונה על ההגדרה ועובד גם כשכיר – המעסיק שלו יקבל דמי בידוד על עבודתו כשכיר, והוא לא יהיה זכאי לדמי בידוד על עבודתו כעצמאי. 

סיבות הבידוד המזכות בדמי בידוד:

  • היית בבידוד עבור עצמך בשל הסיבות האלה:
    – חשיפה לחולה
    – טיפול בילדך שמתחת לגיל 12 החולה בקורונה (גם אתה מחוסן) או טיפול בחסר ישע החולה בקורונה (גם       אם אתה מחוסן) – הזכאות לדמי בידוד היא רק עבור ימי בידוד בתקופה מ- 30.12.21. 
    – כל מקרה אחר שבהם הרופא קבע שאתה נדרש להיכנס לבידוד עבור עצמך.
  • היית בבידוד עקב חובת בידוד של ילדך שלא חולה בקורונה (גם אם אתה מחוסן או מחלים) – הזכאות היא אם הילד מתחת לגיל 16 או אם הילד מעל גיל 16 אך הוא נזקק לסיוע אישי בשל מוגבלות. האמור חל גם על משפחת אומנה שיש לה ילד שהיא מטפלת בו.
  • חזרת מנסיעת עבודה בחו"ל, ונאלצת להיכנס לבידוד.
  • היית בבידוד בגלל שחלית בקורונה – הזכאות לדמי בידוד היא רק עבור ימי בידוד בתקופה מ- 21.12.21 עד 14.2.22.
    שים לב, במקרה של מחלה הדיווח על הבידוד מועבר אלינו באופן אוטומטי, ואין צורך לדווח למשרד הבריאות, אולם יש להגיש לנו תביעה לדמי בידוד.

במקרים האלה לא תקבל תשלום עבור תקופת הבידוד:

  • המשכת לעבוד בשכר בזמן תקופת הבידוד .
  • נכנסת לבידוד עקב חזרה מנסיעה פרטית לחו"ל.
  • היית בבידוד ובמהלך הבידוד הפכת  לחולה מאומת – תהיה זכאי לדמי בידוד עד היום שלפני הפיכתך לחולה מאומת. 
    אנו מקבלים מידע זה ממשרד הבריאות.

דיווח למשרד הבריאות

אם אתה שוהה בבידוד או שומר על ילדך השוהה בבידוד – עליך לדווח על הבידוד למשרד הבריאות בזמן אמת. יש לשמור את האישור במקרה ותידרש להציגו.

 שים לב,

  • התשלום יתבצע רק עבור ימי בידוד שדווחו למשרד הבריאות, לכן חשוב שתדווח על תקופת הבידוד למשרד הבריאות בזמן אמת. אם תדווח על הבידוד באיחור, התשלום יהיה מקסימום עבור 4 ימים שלפני מועד הדיווח. 
  • במקרה של מחלה הדיווח על הבידוד מועבר אלינו באופן אוטומטי, ואין צורך לדווח למשרד הבריאות, אולם יש להגיש לנו תביעה לדמי בידוד.

יום שבת, 12 בפברואר 2022

מורה שנפלה מחוץ לביתה בחזרה מבית הספר תוכר כנפגעת עבודה

 

ביטוח לאומי סירב להכיר בה כנפגעת עבודה בטענה שהמקום בו נפלה הוא חלק משטח ביתה. בית הדין לעבודה קבע שהיא נפלה על שביל גישה שמוביל לבית ואינו חלק ממנו ומדובר בפגיעה בדרך מהעבודה.

בית הדין לעבודה בתל אביב הורה לאחרונה לביטוח לאומי להכיר במורה שנפלה בסמוך לביתה כנפגעת עבודה. המורה מתגוררת בבית פרטי. לאחר שסיימה את עבודתה, חנתה את רכבה בסמוך לבית ומעדה על גשרון שמוביל אליו ושברה את ידה. ביטוח לאומי לא הכיר בתאונת עבודה בנימוק שהנפילה ארעה בתחום הבית. שופטת כרמית פלד קיבלה את גרסת המורה שהנפילה קרתה מחוץ לשטח ביתה ולפני שנכנסה הביתה.

המורה (61) עובדת בתיכון ומתגוררת בבית פרטי במושב באזור עמק חפר. ביום גשום של ינואר 2020, בחזרתה מהעבדוה, חנתה את רכבה בסמוך לבית. בדרכה מהרכב, נפלה על שביל, גשרון מעץ, שמוביל לכניסה לביתה, שהיה רטוב בעקבות הגשמים.

תביעה שהגישה לביטוח לאומי להכרה בתאונה כתאונת עבודה נדחתה בנימוק כי התאונה ארעה לאחר שהסתיימה הדרך שלה הביתה, שכן הנפילה קרתה כבר בתחום ביתה הפרטי.

בעקבות ההחלטה הגישה המורה תביעה נגד ביטוח לאומי בבית הדין לעבודה. היא טענה שהנפילה התרחשה בעת שחזרה מעבודתה לביתה ומחוץ לתחום ביתה הפרטי, על שביל העץ.

ביטוח לאומי דבק בעמדתו שהנפילה התרחשה בתחום ביתה הפרטי של המורה ולכן לא מדובר בתאונת עבודה. לחילופין נטען שגם אם גשר הגישה עליו נפלה אינו בתחום ביתה, הרי שהתובעת ומשפחתה נהגו בו 'מנהג בעלים' באופן שהם ראו בו כחלק מרכושם הפרטי.

"טרם הכניסה לבית"

השופטת פלד קבלה את התביעה. היא ציינה שהתובעת הסבירה במספר מקרים שהנפילה ארעה בשביל גישה שמוביל לבית, לפני שער הכניסה לחצר ביתה וגרסתה הייתה עקבית ואמינה.

בנוסף ציינה השופטת שגם מתמונות שצירפה התובעת ניתן להבין שגשר העץ נמצא לפני הכניסה לשטח הבית.

חיזוק נוסף לגרסת המורה היה בעדותו של שכן שסיפר כי הגיע למקום לאחר שנפלה וסייע לה. לפיכך נקבע שהיא החליקה בשביל הגישה שמוביל לביתה, טרם פתחה את השער לחצר הבית.

טענתו החלופית של הביטוח הלאומי נדחתה. השופטת ציינה שאין מחלוקת שגשר הגישה עליו נפלה התובעת אינו בבעלותה ולא נבנה על ידי משפחתה, אלא על ידי הרשות המקומית. משפחת התובעת אמנם ציפתה את הגשרון בעץ, אך עובדה זו אינה הופכת אותו לרכוש המשפחה. התובעת העידה שניתן להיכנס לביתה גם שלא באמצעות הגשרון, כך שכל אדם הנמצא ברחוב יכול להתהלך עליו והוא לא בשליטת המשפחה.    

לפיכך נקבע שהנפילה ארעה בדרך לביתה של התובעת ממקום עבודתה ומחוץ לשטח ביתה, כך שמוצדק להכיר בתאונה כתאונת עבודה.

ביטוח לאומי חויב בהוצאות בגובה 5,000 שקל.

  • ב"כ המורה: עו"ד אייל שלזינגר
  • ב"כ ביטוח-לאומי: עו"ד נועם בן שלום

עו"ד אסף ברק עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

פורסם באתר פסק דין

מתחת לרדאר: על יתרונות הגישור בעולם העסקי

 

אנשי עסקים רבים מעדיפים לנהל את המחלוקות שלהם בהליך של גישור תוך שליטה על התהליך המשפטי ובעיקר בסודיות הממזערת נזקים כלכליים. מתי כדאי לפנות לגישור עסקי ואיך זה עובד בפועל?

אם היה צריך להצביע על ההבדל המשמעותי ביותר בין הליכים המתנהלים בערכאות לבין הליכי גישור הרי שהוא טמון במשפט הבא: ״אתה יודע איך אתה נכנס לבית משפט, אבל אתה לא יודע איך תצא״. זהו אחד הגורמים לכך שבשנים האחרונות יותר ויותר גופים וחברות מעוניינים לפתור מחלוקות עסקיות בהליכי גישור ולא להגיע איתם לבית המשפט.

גישור בעולם העסקי

בגישור הצדדים שולטים בתהליך ויש להם אינטרס להגיע להסכמה עם הצד השני בנוגע למחלוקת, יתרון חשוב ביחסים ארוכי טווח. בנוסף, הם שולטים בלוח הזמנים, במידע שהם מעוניינים לחשוף, בהוצאות הכספיות ובעיקר בכל נושא הסודיות.

בבית משפט הצדדים כפופים להליכים של גילוי מסמכים, תצהירי עדות ראשית וחקירות נגדיות – הכול חשוף. אבל בעיקר, הם לא יכולים לדעת מראש מה תהיה החלטת השופט.

לסכסוכים עסקיים כמו גם סכסוכים אחרים המגיעים לבית המשפט יש משמעויות ברורות ביותר של:

א. הפסד זמן: ניהול הליך משפטי אורך זמן רב ורצוף בישיבות עם עורכי דין, דיונים תצהירים וכו'

ב. הוצאות כספיות ניכרות הכרוכות בניהול ההליך.

ג. נזקים כספיים לצדדים עקב המחלוקות.

ד. בהיעדר סודיות – הסכסוך גלוי וידוע לכולם

ומה לגבי העלות הכספית?

בגישור העלות קבועה וידועה מראש; בבית משפט הצדדים נתונים לחסדיו של השופט ובנוסף לפסיקת הוצאות ושכ"ט עו"ד.

איך עובד תהליך הגישור בפועל?

בדרך כלל המגשר נבחר בהסכמת שני הצדדים. הצדדים מעבירים למגשר את עיקרי טענותיהם, עובדות, ראיות ודרישתם לפיצוי במידת הצורך. המגשר מקבל את החומרים ולומד אותם. לאחר מכן מתקיימת פגישת הגישור. בתחילת הדרך הפגישות משותפות וכוללות את בעלי הדין ועורכי הדין שלהם כאשר במהלך הגישור נהוג לקיים פגישות נפרדות של המגשר עם הצדדים. בפגישות אלה משקף המגשר לצדדים את המצב ויכול לומר להם את דעתו מבחינה משפטית.

לדוגמה, לאחרונה טיפל משרדנו בסכסוך בין שני בעלי מניות בחברה. אחד מבעלי המניות שימש מספר שנים כמנכ"ל החברה. במהלך כהונתו הוא הוציא מהחברה כספים רבים שלא כדין ולמעשה עשק את החברה. אותו מנכ"ל גם תבע את החברה בגין פיצויי פיטורים שכביכול חייבים לו. החברה מצידה תבעה את המנכ"ל בגין מעשי המרמה שלו. מדובר במחלוקת עם הרבה אמוציות ואגו. לאחר שהדברים קצת נרגעו ניהלנו הליך גישור. כל אחד מהצדדים הציג את העובדות והראיות שהיו בידיו ולאחר מאמץ לא פשוט הצלחנו לסיים את התיק בפשרה. 

אם סכסוך זה היה מתנהל בבית המשפט זה היה נמשך שנים רבות. אין לדעת מה גובה הפיצויים שהיו נפסקים וההד הציבורי היה גורם נזק משמעותי לחברה ולעובדיה. סיום המחלוקת בהליך גישור היה הדבר הנכון ואיפשר חיסכון כספי, חיסכון בזמן שהוא יקר מאוד לאנשי עסקים, סודיות, חיסכון בעלויות ושליטה בתהליך.

היום, מעל לכל ספק, ידוע כי להליך גישור עסקי קיימת אטרקטיביות משמעותית אותה הפנימו בשנים האחרונות רבים מאנשי העסקים ובעלי החברות.

האטרקטיביות לא נובעת רק מחיסכון בזמן ובכסף, אלא גם משאיפת הצדדים למזער נזקים, הן לצורך המשכיות הפעילות העסקית, או לחילופין, לצורך היפרדות מכובדת. בנוסף, הליך הגישור נוח יותר וגמיש, ובמסגרתו הצדדים יכולים להעלות את טענותיהם באווירה נינוחה תוך מציאת פתרונות שמטבע הדברים קשה להגיע אליהם במסגרת ניהול הליך משפטי. 

הניסיון מוכיח כי אנשי עסקים וחברות אשר פנו לגישור עסקי, חסכו זמן, ממון ובמקרים רבים הגיעו לתוצאה רצויה בזמן קצר יחסית.

* עו״ד אורי בוים ממשרד בוים תומא אוזרקובסקי עוסק בניהול גישורים עסקיים ופתרון סכסוכים מורכבים

פורסם באתר פסק דין

יום שלישי, 8 בפברואר 2022

ביטוח לאומי הפסיד: מוסכניק שסובל ממחלת ריאות הוא נפגע עבודה

 

בן 42 נלחם בשלוש השנים האחרונות כדי לקבל את הזכויות המגיעות לו בשל המחלה הקשה שנגרמה בשל חשיפה לחומרים מזיקים במסגרת העבודה. כעת בית הדין לעבודה שם סוף לסאגה.

מכונאי רכב כבן 42 הוכר לאחרונה כנפגע עבודה בשל מחלת ריאות שהתפתחה לפחות בחלקה עקב חשיפה לחומרים רעילים במסגרת עבודתו בשיפוץ ראשי מנוע. בפסק דין של השופטת כרמית פלד מבית הדין לעבודה בתל-אביב שניתן אחרי כשנתיים של הליכים משפטיים מול הביטוח הלאומי היא קבעה כי אין שום סיבה לפקפק בחוות דעתה של מומחית תעסוקתית שלפיה יש קשר סיבתי משמעותי בין התפתחות המחלה לבין עבודתו.  ביטוח לאומי חויב בהוצאות של 6,000 שקלים.

מכונאי הרכב עבד בשיפוץ ראשי מנוע במשך 17 שנה ולפני מספר שנים חלה במחלת ריאות כרונית. לפני כ-3 שנים הוא הגיש תביעה לביטוח לאומי להכיר בו כנפגע עבודה על דרך המיקרוטראומה (פגיעות זעירות שמצטברות לאורך שנים) בטענה שחומרים רעילים שונים שאליהם נחשף במסגרת עבודתו גרמו להתפתחות המחלה. אלא שביטוח לאומי דחה את התביעה בנימוק שאין שום קשר בין המחלה לבין תנאי העבודה, והיא התפתחה בשל תחלואה טבעית.

בעקבות זאת, הגיש המכונאי תביעה לבית הדין לעבודה שבמסגרתה מונתה מומחית תעסוקתית שהגיעה למסקנה שיש סבירות של יותר מ-50% לקיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה של התובע, שכללו חשיפה יומיומית ממושכת לחומצות, תכשירי ניקוי ועשן ריתוך, לבין המחלה שלו.

ביטוח לאומי לא השלים עם חוות הדעת ושוב ושוב שלח למומחית שאלות הבהרה אבל המומחית נשארה עקבית בעמדתה וחזרה על כך שהמחלה התפתחה או לכל הפחות הוחמרה בשל תנאי העבודה.

התובע ביקש לקבל את חוות הדעת תוך שהדגיש שהמומחית הייתה חד-משמעית בעמדתה שהוא נפגע עבודה, וביטוח לאומי פשוט גורם לו לעינוי דין. לעומת זאת, ביטוח לאומי ביקש לדחות את חוות הדעת ויחד איתה את התביעה, שכן לטענתו המומחית שגתה באבחון סוג המחלה והתשובות שלה לשאלות שהופנו אליה היו שרירותיות, לא ברורות וסתרו זו את זו. ביטוח לאומי הדגיש כי האבחון של המומחית סותר את האבחנה המקצועית של רופא הריאות של התובע.

די בהשפעה משמעותית

אלא שהשופטת כרמית פלד דחתה את טענותיו של הביטוח הלאומי. היא ציינה כי מעיון חוות הדעת של המומחית ושל רופא הריאות עלה כי שניהם היו תמימי דעים לגבי סוג המחלה, רק שהמומחית פירשה את ההשלכות שלה בצורה אחרת. קביעותיה, קבעה השופטת, היו מעמיקות, הסתמכו על תיעוד רפואי רב בעניינו של התובע ועל בדיקה רצינית של מצבו.

השופטת הדגישה שעמדת המומחית לגבי הקשר הסיבתי בין המחלה לבין תנאי העבודה של התובע "היא קביעה רפואית הנשענת על אדנים מקצועיים" ולא נפל בה כל פגם.

עוד ציינה השופטת כי המומחית לקחה בחשבון שלתובע היה גם ליקוי רפואי טבעי ובהקשר הזה הבהירה כי ברמה המשפטית, אין צורך להוכיח שהמחלה התפתחה אך ורק בשל תנאי העבודה, ודי בכך שההשפעה שלה הייתה משמעותית (20% לפחות) ביחס לגורמים הנוספים.

לפיכך, השופטת קיבלה את מסקנת המומחית ואת התביעה כולה. היא הורתה לביטוח לאומי להכיר בתובע כנפגע עבודה ולשלם לו הוצאות של 6,000 שקלים.  

עו"ד ג'אהד חורי עוסק/ת ב- נזיקין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

פורסם באתר פסקדין

יום רביעי, 2 בפברואר 2022

ייפוי כוח מתמשך – המדריך המלא

 


ייפוי כוח מתמשך – המדריך המלא

מדריך זה כתוב בלשון זכר, אך מיועד לנשים ולגברים כאחד, האמור במדריך זה מהווה מידע כללי ואין לראות בו תחליף לייעוץ משפטי.

ראשי פרקים

הקדמה

פרק 1 – מהו ייפוי כוח מתמשך?

פרק 2 – הממנה ומיופה הכוח

פרק 3 – סוגי העניינים שניתן לכלול בייפוי הכוח המתמשך

פרק 4 – עריכת ייפוי כוח מתמשך, הפקדתו ומשלוח תזכורות לממנה

פרק 5 – כניסת ייפוי הכוח המתמשך לתוקף

פרק 6 – ייפוי כוח בתוקף

פרק 7 – ביטול ופקיעת ייפוי הכוח המתמשך

פרק 8 – אנשים "מיודעים" וקבלת מידע

פרק 9  – דגשים

פרק 10 – מידע כללי

הקדמה

מדריך זה נותן לך מידע אודות ייפוי כוח מתמשך וניתן למצוא בו הסברים והנחיות כיצד הוא ייערך ומה השימוש שייעשה בו.

"ייפוי כוח מתמשך"  הוא הסדר משפטי שהוסף במסגרת תיקון 08 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב– 0967 (להלן: "החוק) " התיקון מבטא תפיסה חברתית חדשה ביחס לאנשים עם מוגבלויות, אשר שמה במרכז את זכותו של כל אדם לחיות את חייו בהתאם לבחירותיו ולרצונו

  1. ייפוי כוח מתמשך
  2. תמיכה בקבלת החלטות
  3. אפוטרופסות

בנוסף, קיימים אמצעים חוקיים להגנה על רכוש מסוים, כגון: רישום הערת אזהרה על נכס מקרקעין או מינוי מורשה חתימה בחשבון הבנק.

מגוון ההסדרים מאפשר להתאים לכל אדם הזקוק לסיוע ולתמיכה את "החליפה האישית" הנכונה עבורו לפי רמת תפקודו, באופן מכבד, ופחות מגביל בהתאם לרצונו, לצרכיו וליכולותיו.

פרקים

  1. ייפוי כוח מתמשך פרק ראשון: מדריך לממנה
  2. מדריך ייפוי כוח מתמשך פרק שני: הממנה ומיופה הכוח
  3. מדריך ייפוי כוח מתמשך פרק שלישי: סוגי העניינים שניתן לכלול בייפוי הכוח המתמשך
  4. מדריך ייפוי כוח מתמשך פרק רביעי: עריכת ייפוי כוח מתמשך, הפקדתו ומשלוח תזכורות לממנה
  5. מדריך ייפוי כוח מתמשך פרק חמישי: כניסת ייפוי הכוח המתמשך לתוקף
  6. מדריך ייפוי כוח מתמשך פרק שישי: ייפוי כוח בתוקף
  7. מדריך ייפוי כוח מתמשך פרק שביעי: ביטול ופקיעת ייפוי הכוח המתמשך
  8. מדריך ייפוי כוח מתמשך פרק שמיני: אנשים "מיודעים" וקבלת מידע
  9. מדריך ייפוי כוח מתמשך פרק תשיעי: דגשים
  10. מדריך ייפוי כוח מתמשך פרק עשירי: מידע כללי