יום רביעי, 31 במרץ 2021

פגיעה בעבודה: מתי מגיע פיצוי ואת מי תובעים?

 

תאונה פתאומית במשרד או מחלה שהתפתחה במשך שנים – פגיעה בעבודה יכולה לבוא לידי ביטוי בצורות שונות. כך תדעו מה מגיע לכם

עובדים שנפגעו בתאונות עבודה זכאים לפי חוק למגוון רחב של זכויות במטרה לפצות על זמן העבודה שהפסידו, על הנזק הפיזי שנגרם להם ועל נזקים עתידיים.

כל פגיעה שנגרמה לעובד תוך כדי ועקב עבודתו עשויה להיחשב תאונת עבודה. הנזק יכול להתרחש באופן פתאומי (למשל פועל שנופל מגובה) או להצטבר על פני שנים (למשל חשיפה לחומרים מסוכנים שגרמה לסרטן, עבודה בסביבה רועשת שפגעה בשמיעה ועוד).

מה לא ייחשב תאונת עבודה? יש מקרים בהם התביעה עשויה להידחות, למשל כשהעובד לא ציית להוראות בטיחות ברורות או כשנפגע בקטטה עם עובד אחר שהתפתחה על רקע אישי ולא על רקע העבודה. אם אתם לא בטוחים האם האירוע מהווה תאונת עבודה מומלץ להתייעץ עם עורך דין תאונות עבודה.

תאונה בדרך או בחוץ

אין הכרח שהתאונה תתרחש בין כתלי המשרד או המפעל. גם תאונות בדרך לעבודה או ממנה ופגיעות שהתרחשו במהלך פעילויות נלוות לעבודה כמו אירועי נופש וגיבוש עשויות להיחשב תאונות עבודה.

כשהתאונה מתרחשת בדרך לעבודה או ממנה יש חשיבות לשאלה האם העובד סטה ממסלולו הרגיל. יש הבדל בין סטייה קטנה מהדרך, למשל כדי לאסוף את הילד מהגן, לבין סטייה משמעותית יותר כמו עצירה לצורך קניות בסופר. ככל שהסטייה קטנה יותר כך הנטייה תהיה להכיר בתאונה כתאונת עבודה.

מחלות ופגיעה מתמשכת

לא תמיד הקשר בין מצבו הבריאותי של העובד לבין מקום העבודה או תנאי העבודה ברור. יש מחלות שעד לפני מספר שנים לא היה נראה שיש קשר בינן לבין העבודה אך התפתחויות ומחקרים הובילו להכרה בקשר.

כך למשל, יש יותר ויותר מקרים בהם ניתנת הכרה לחולי סכרת שפיתחו את המחלה על רקע לחץ או סטרס בעבודה. גם חולי פיברומיאלגיה זכו להכרה לאחר שנים של דחייה מצד הביטוח הלאומי.

התקף לב ואירוע מוחי כתוצאה מאירוע חריג בעבודה הם פגיעות שמוכרות כבר שנים ארוכות כתאונות עבודה אך הדרך להוכיח זאת אינה קלה ויש להצטייד בחוות דעת רפואית שמבססת קשר מדעי בין האירוע בעבודה לבין הפגיעה.

את מי תובעים?

פיצוי בגין תאונת עבודה ניתן לקבל גם מביטוח לאומי וגם מחברת הביטוח של המעסיק או של מי שגרם לנזק. אם התאונה היא תאונת דרכים ניתן לתבוע בנוסף גם את החברה שביטחה את הרכב.

לאחר הפנייה לביטוח לאומי וועדה רפואית קובעת את אחוזי הנכות והנפגע אמור לקבל תשלום על הנזקים שנגרמו לו מאז התאונה וכן גמלה חודשית בהתאם לנכותו. עורך דין שבקיא בתביעות מול ביטוח לאומי יוכל למקסם את הסיכוי שהתביעה תתקבל ולוודא שתקבלו את הפיצוי המירבי.

בתביעה מול חברת הביטוח יש להוכיח רשלנות מטעם המעסיק. בית המשפט יקבע את הפיצוי בהתאם להיקף הנזקים ומהסכום שיקבל העובד ינוכו התגמולים שקיבל מביטוח לאומי.

אמנם אין כפל פיצוי אך הסכום שניתן לקבל בתביעה מול חברת הביטוח יכול להיות גבוה לאין ערוך מתגמולי הביטוח הלאומי כך שלא כדאי לוותר על אפיק זה. בכל מקרה מומלץ להסתייע בעורך דין נזיקין בעל ניסיון גם בתביעות מול ביטוח לאומי

פורסם באתר פסק דין

יום חמישי, 25 במרץ 2021

זכויות עובדי קבלן כוח אדם

 


ככלל, עובדי קבלן זכאים לכל הזכויות שלהן זכאי כל עובד, מכוח חוק ומכוח הסכמים קיבוציים. קבלן כוח אדם אחראי להענקת הזכויות שלהן זכאים העובדים לפי חוק ולפי הסכמים קיבוציים.​ 

עקרונות ותנאים לעניין העסקת עובדים על ידי קבלן כח אדם והחובות החלות על מעסיקיהם של עובדי קבלן (קבלן כוח אדם והמעסיק בפועל), נקבעו בחוק.

בנוסף לכך זכאים עובדי קבלן במגזר העסקי להטבות ייחודיות, כגון: שי לחג, מספר מוגדל של ימי חופשה ומחלה וכן להפרשת תשלומים לקרן פנסיה ולקרן השתלמות. זכויות אלה נקבעו בהסכם הקיבוצי, החל לפי צו ה​רחבה על כל המעסיקים העוסקים באספקת שירותי כח אדם למגזר העסקי ועל עובדיהם.

זכויות עובדי קבלן באבטחה, שמירה וניקיון

יום שבת, 20 במרץ 2021

הפסקות בעבודה

 

הוראות והנחיות לגבי הפסקה בין שני ימי עבודה רצופים, הפסקה למנוחה ולארוחה, הפסקה לצורך תפילה, הפסקה לצורך שימוש בשירותים.

הפסקה בין שני ימי עבודה רצופים

בין יום עבודה למשנהו יש לקיים הפסקה של שמונה שעות לפחות.

הפסקה למנוחה ולארוחה

מעסיקים נדרשים לאפשר לעובדים הפסקה למנוחה ולארוחה במהלך יום העבודה. לעניין הזכות להפסקה למנוחה ולארוחה, קיימת הבחנה בין שני סוגי עובדים:

1. עובדים המועסקים בעבודת כפיים:

לפי החוק, עובדים המועסקים בעבודת כפיים זכאים להפסקה ביום עבודה הכולל 6 שעות או יותר.

2. עובדים שאינם מועסקים בעבודת כפיים:

לפי היתר כללי של שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, עובדים המועסקים בעבודה שאינה עבודת כפיים זכאים להפסקה:

  • במקום שנהוג בו שבוע עבודה מקוצר  ביום עבודה הכולל יותר מתשע שעות.
  • במקום שלא נהוג בו שבוע עבודה מקוצר – בימים א' עד ה', ביום עבודה הכולל יותר משמונה שעות.
  • ביום שלפני המנוחה השבועית, או לפני מנוחת חג – ביום עבודה הכולל יותר משבע שעות.

זמן ההפסקה למנוחה ולארוחה ותנאיה

עובדים הזכאים להפסקה למנוחה ולארוחה זכאים, במהלך השבוע (בימים א' עד ה'), להפסקה של שלושת רבעי שעה או יותר, שמתוכה לפחות חצי שעה רצופה. ביום שלפני המנוחה השבועית או לפני חופשת חג, זכאים העובדים להפסקה של חצי שעה לפחות.

בעת הפסקה של חצי שעה או יותר, רשאים העובדים לצאת ממקום העבודה, אלא אם כן נוכחותם במקום העבודה הכרחית לתהליך העבודה או להפעלת הציוד והשימוש בו והמעסיק דרש מהעובדים להישאר במקום העבודה.

זמן ההפסקה לא נמנה על שעות העבודה. עם זאת, אם נדרשים העובדים להישאר במקום העבודה במהלך ההפסקה, יחשב זמן ההפסקה לחלק משעות העבודה.

הפסקה לצורך תפילה

עובדים רשאים להפסיק את עבודתם לצורך תפילה בהתאם לדרישות דתם. לפי היתר שניתן על ידי שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים בעקבות המעבר לשעון קיץ, עובדים זכאים לאחר לעבודה לצורך תפילה בתנאים הקבועים בהיתר, בתנאי שישלימו את זמן האיחור.

הפסקה לצורך שימוש בשירותים

עובדים זכאים להפסיק את עבודתם לצורך שימוש בחדר השירותים, בהתאם לצרכיהם.

אכיפת ההוראות שבחוקי העבודה

למשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים סמכויות לאכיפה מינהלית ופלילית של הוראות שונות שבחוקי העבודה. בתחום שוויון ההזדמנויות בעבודה ועובדים זרים קיימות גם סמכויות אכיפה אזרחיות.

קבצים להורדה

היתרים כלליים להפסקות בעבודה

יפ 1046 – היתר כללי בדבר הפסקה שלא תעלה על מחצית השעה

יפ 2290 – היתר כללי בדבר הפסקות בעבודה שאינה עבודת כפיים

יפ 3599 – היתר כללי בדבר הפסקות בעבודה שאינה עבודת כפיים

יפ 6663 – היתר כללי בדבר הפסקות בעבודה לשם תפילה

יום חמישי, 18 במרץ 2021

זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד

 

המבוטחים:

  1. עובד שכיר.
  2. חבר אגודה שיתופית.
  3. קופת גמל.

הגדרות

  • קופת גמל – כל גוף שעל פי הוראות הסכם קיבוצי בוטחו העובדים בו לצורך זכויותיהם הסוציאליות.
  • חבר אגודה שיתופית – מי שביום מתן צו הפירוק היה שבע שנים לפחות חבר אגודה שיתופית, שהיא קיבוץ או מושב שיתופי, בתנאים שנקבעו בחוק.

תנאי הזכאות:

  •  צו הכרזה כפושט רגל, או צו לפירוק חברה או פירוק שותפות לגבי המעביד, או צו לפירוק אגודה שיתופית.
  • אישור התביעה על ידי המפרק או על ידי הנאמן.

שיעור הגמלה והמרכיבים שיובאו בחשבון

  • לעובד – שכר העבודה וכן פיצויי הפיטורין שהמעביד חייב לעובד. מקסימום גמלה:
    13 פעמים הסכום הבסיסי בקטגוריה מס' (3), (8,804 ₪ נכון לשנת 2020).
  • לשאירים – שכר העבודה וכן פיצויי הפיטורין המגיעים להם לפי סעיף 5 בחוק פיצויי פיטורין, עד למקסימום.

שכר העבודה לא יפחת משכר המינימום כמשמעותו בחוק שכר מינימום, וזאת לתקופה שלא תעלה על 12 החודשים שקדמו לתאריך מתן צו הפירוק או לתאריך הפסקת העבודה, לפי המוקדם שביניהם.

  • לחבר אגודה שיתופית – סכום ההכנסה החודשית, שממנה שולמו דמי הביטוח לפני הפירוק, כפול מספר השנים בהן היה חבר לאחר שמלאו לו 18 שנים, ועד למקסימום הסכום הבסיסי בקטגוריה מס' (3) כפול שמונה (8,804 ₪ נכון לשנת 2020).
  • לקופת גמל – יתרת החוב עבור כל עובד המבוטח בקופה, עד למקסימום פעמיים הסכום הבסיסי בקטגוריה מס' (3) (8,804 ₪ נכון לשנת 2020).

לסכומי הקרן שאושרו על ידי המפרק יתווספו, באישורו, הפרשי הצמדה מהיום שהופסקו יחסי עובדמעסיק ועד ליום התשלום בפועל, ובתנאי שהסכום הכולל לא יעלה על מקסימום הגמלה ביום תשלום הגמלה.

תקרה לתשלום שכר עבודה ופיצויי פיטורים – התשלום יהיה החוב שאותו אישר המפרק אך לא יותר מהסכום הבסיסי כפול 13: 114,452 ₪ = 13x8,804. 

תקרה לתשלום לקופות גמל  עד לסכום של 17,608 ₪ = 2x8,804.

זקיפת חובות

  1. שכר עבודה ופיצויי פיטורים – ס' 187(א) לחוק הביטוח הלאומי קובע, כי אם שכר עבודה ופיצויי פיטורים לעובד עלו על התקרה (114,452 ₪ נכון ל-2020), תינתן קדימות לזקיפת החוב בגין שכר עבודה, והיתרה תועבר לפיצויי הפיטורים.
  2. קופות גמל וקרנות השתלמות – ס' 187(ב) לחוק הביטוח הלאומי קובע, כי אם חוב המיועד לקופות גמל וקרנות השתלמות עלה על התקרה (17,608 ₪), תינתן הקדימות לפי הסדר להלן:
  • ביטוח פנסיה מכוח הסכם קיבוצי.
  • ביטוח פנסיה מכוח הסכם אחר.
  • ביטוח בריאות.
  • קופת תגמולים.
  • כל מטרה אחרת (קרנות השתלמות וכו').

יום שני, 8 במרץ 2021

תקופת הזכאות לדמי מחלה

 

עובדים שנעדרו מעבודתם בגלל מחלה, זכאים לדמי מחלה, בכפוף להצגת "תעודת מחלה" חתומה על ידי רופא. תקופת הזכאות לדמי מחלה תלויה בוותק של העובדים אצל אותו מעסיק ובתנאים אחרים.

תקופת הזכאות לדמי מחלה