יום שבת, 25 במאי 2019

כ-432,000 שקל פיצויים לאשת מכירות שפוטרה בהריון


החברה פיטרה את העובדת בזמן שהיתה בהריון, ללא היתר.


הממונה עליה טען כי לא ידע על ההריון, וכי העובדת פוטרה בשל תפקוד לקוי, אך השופטת לא האמינה לו, ומתחה ביקורת נוקבת על התנהלות החברה.השופטת חופית גרשון-יזרעאלי מבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב קיבלה את תביעתה של עובדת חברה שפוטרה בהיותה בהריון, והורתה לחברה לשלם לה פיצויים בסך כ-407,000 שקל עבור זכויות שונות שלא שולמו לה, בתוספת 25,000 שקל בגין שכ"ט עו"ד.  

השופטת חופית גרשון-יזרעאלי מבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב קיבלה את תביעתה של עובדת החברה שפוטרה בהיותה בהריון, והורתה לחברה לשלם לה פיצויים בסך כ-407,000 שקל עבור זכויות שונות שלא שולמו לה, בתוספת 25,000 שקל בגין שכ"ט עו"ד.

השופטת מתחה ביקורת על החברה שהחליטה לפטר את התובעת אף שנודע לה שהיא בהריון, מבלי שטרחה לנסות לקבל היתר מהממונה על חוק עבודת נשים, כפי שכל מעסיק מחויב לעשות.
מדובר בחברה העוסקת בפתרונות אוטומציה לתעשייה. התובעת עבדה בחברה כאשת שיווק ומכירות, במשך
כשנה וחצי, עד פברואר 2016. בהתאם להסכם העבודה, היא הרוויחה שכר חודשי של 10,000 שקל, בתוספת עמלות של 5% על מכירות של מכונות וציוד, על בסיס עמידה ביעדים מסוימים.

המחלוקות העיקריות נגעו לזכויותיה של התובעת עקב פיטוריה בהיריון, וזכאותה לתשלום עמלות.
התובעת טענה כי באחד הימים של ינואר 2016 היא סיפרה לממונה עליה (סמנכ"ל בחברה) שהיא בשלבים ראשונים של היריון. כשבוע לאחר מכן היא קיבלה זימון לשימוע בנוגע להמשך תפקידה, "במסגרת שינויים והתאמות הנעשים בחברה". במהלך השימוע היא מסרה אישור רופא על היותה בהריון, אולם למרות זאת למחרת היא קיבלה מכתב פיטורים.

הנימוק למכתב היה "שינויים רבים" ו"התאמה מחודשת של התפקידים השונים". לטענתה היא עבדה במסירות ובמקצועיות, ונחשבה לעובדת מוערכת.

עוד היא טענה בין היתר כי מעבר לפיטוריה שלא כדין, החברה אף הפרה את הסכם העבודה שנחתם עמה בכך שלא שילמה לה חלק מהבונוסים להם היתה זכאית.
החברה טענה בין היתר כי החלטת הפיטורים התקבלה בלי קשר להריון של התובעת, אלא עקב תפקוד לקוי, חוסר אמינות, וחוסר שביעות רצון מעבודתה.
בנוגע להריון נטען כי החברה לא ידעה על הריונה של התובעת לפני ישיבת השימוע, ואישור שהציגה התובעת בישיבת השימוע הונפק רק יום לפני כן, ולאחר שכבר זומנה לשימוע.

בנוסף, נטען כי טענות התובעת כי היא זכאית לעמלות ובונוסים מופרכות.

"נסיבות חמורות"
השופטת גרשון-יזרעאלי, שניתחה את הראיות לעמקן, דחתה את גרסת החברה, לאחר ששוכנעה כי עדותו של הסמנכ"ל היתה "מתחמקת ובלתי מהימנה". בהקשר זה השופטת אף ציינה כי "הנתבעת לא הציגה רישומים או מכתבים קודמים שנכתבו לתובעת המעידים על חוסר שביעות רצון".

כמו כן, השופטת הבהירה כי בכל מקרה משנודע לחברה על ההריון אסור היה לה לפעול ללא היתר משר העבודה והרווחה, כך שבכל מקרה החברה הפרה את חוק עבודת נשים, ומדובר בפיטורים אסורים.

את עניין זה השופטת כינתה "נסיבות חמורות", וציינה כי "יש לקוות, כי המודעות הגוברת מצד מעסיקים לאיסור פיטורי עובדת בתקופת הריונה, כמו גם ההתרעה מן הסנקציות הכספיות הניכרות של פיטורים בניגוד לדין, כאמור, תוביל לתוצאה לפיה מקרים כגון זה שהונח לפנינו כעת לא יהיו עוד".
בנוגע לעמלות, השופטת שוכנעה כי בניגוד לגרסת החברה, התובעת אכן טיפלה בעסקאות מול לקוחות רבים, בהיעדר נתונים נגדיים או ראיות סותרות מצד החברה, נקבע כי יש לקבל את רשימת הלקוחות שהציגה התובעת.

סכום הפיצוי, על סך כ-407,000 שקל, הורכב בין היתר מפיצוי בגין פיטורים שלא כדין, השלמת פיצויי פיטורים, עמלות מכירה, ופיצוי חלף 150% שכר בתקופה המוגנת מפיטורים.
  • ב"כ התובעת: עו"ד דיאן כרמל, עו"ד דניאל ועקנין
  • ב"כ הנתבעים: עו"ד ביטון דוד
עו"ד רונן (רון) פרץ עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

פורסם באתר פסק דין

כ-432,000 שקל פיצויים לאשת מכירות שפוטרה בהריון

החברה פיטרה את העובדת בזמן שהיתה בהריון, ללא היתר.

יום שבת, 18 במאי 2019

מחסנאי איבד שיווי משקל - המעסיקה תשלם לו כ-140 אלף ש'


תאונת העבודה התרחשה כשהעובד התבקש לקשור שק חיטה פרום ונאלץ לעלות לשם כך על אחד השקים האחרים.
האחריות הוטלה על המעסיקה, שלא הוכיחה כי הדריכה את העובד כיצד לבצע את המטלה בבטחה.
משווקת התוצרת החקלאית "גורן הנגב" חויבה לאחרונה לשלם כ-140 אלף שקל למחסנאי שנפגע בעמוד השדרה לאחר שנפל משק גרעיני חיטה עליו עלה כדי לקשור שק אחר. סגן נשיא בית משפט השלום בחיפה רמזי חדיד קבע כי החברה הפרה את תקנות הבטיחות כיוון שלא סיפקה לו סולם ולא הדריכה אותו כיצד לבצע את המשימה בבטחה.
לפי גרסת העובד בתביעה לפיצויים על נזקי תאונת עבודה שהגיש נגד המעסיקה, באוגוסט 2010 התבקש לקשור שק חיטה פרום ונאלץ לשם כך לעלות על שק חיטה אחר אך איבד שיווי משקל, נפל ואיבד את ההכרה.
כתוצאה מהתאונה נגרמה לו פגיעה בעמוד השדרה המותני והצווארי והוא סובל לטענתו מפוסט טראומה.
חברת "גורן הנגב" התגוננה יחד עם חברת הביטוח שלה "כלל", והשתיים הכחישו את נסיבות התאונה.
הן טענו כי התובע הציג בתצהיר העדות הראשית שלו גרסה סתמית כי "נפל מגובה במהלך יום עבודה". הנתבעות ציינו כי גרסתו המפורטת עלתה רק במענה לשאלות שהפנה בית המשפט ולכן יש לדחות אותה.
לחילופין נטען כי גם אם התאונה התרחשה כפי שהתובע תיאר יש להטיל עליו אשם תורם משמעותי משום שלא השתמש בסולם אף שעבר הדרכות בטיחות רבות. כמו כן הכחישו הנתבעות כי נגרם לתובע נזק משמעותי.  
התנהלות חמורה
סגן הנשיא חדיד קבע כי המעסיקה לא התכחשה בזמן אמת לנסיבות התאונה נוכח העובדה שהיא חתומה על טופס התביעה שהגיש התובע לביטוח לאומי, ובו נכתב במפורש כי החליק ונפל כשהחל לקשור שק חיטה במחסן.
בנסיבות אלה בקשת הנתבעות להתעלם מגרסתו המפורטת ואמינה של התובע אינה מתקבלת, נקבע. השופט אף הוסיף כי תשובות התובע לשאלות שהופנו לו בחקירתו משתלבות עם הדברים שאמר למומחים ועם תמונות של המחסן.
לעומת זאת, הנתבעות לא העידו נציגים מטעמן ולא הביאו גרסה נגדית לתאונה. "התנהלות זו אומרת דרשני", נכתב.  
השופט הפנה לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה ולהלכה הפסוקה שמטילות על המעסיקים את החובה להדריך עובד כיצד לבצע את עבודתו בשיטה בטוחה ולספק לו את הכלים והציוד המתאימים.
בהקשר זה דחה השופט את הטענה כי התובע קיבל הדרכה הולמת. אמנם, הנתבעות הגישו "טופס רישום הדרכה" חתום על ידי התובע אולם לא נכתב בו מה היה תוכן ההדרכה ולא ניתן להבין ממנו האם קיבל תדריך רלוונטי למשימה שבעקבותיה נפצע.
השופט הוסיף עוד כי הנתבעות אמנם טענו שהתובע היה צריך להשתמש בסולם אלא שבמחסן כלל לא היה סולם.
לסיכום השופט ראה בחומרה את התנהלות המעסיקה ואף לא מצא לנכון להטיל על התובע אשם תורם כלשהו.
תחשיב הנזקים שנגרמו לתובע בהם כאב וסבל, הפסדי שכר ותנאים סוציאליים, הועמד על כ-219 אלף שקל. מאחר שהתובע קיבל כ-109 אלף שקל מהביטוח הלאומי, חויבו הנתבעות לשלם לו כ-110 אלף שקל בנוסף להחזר הוצאות משפט ושכר מומחים וכן שכ"ט עו"ד של 25,905 שקל.  
עו"ד דניאל רווח עוסק/ת ב- נזיקין 
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

מחסנאי איבד שיווי משקל - המעסיקה תשלם לו כ-140 אלף ש'

תאונת העבודה התרחשה כשהעובד התבקש לקשור שק חיטה פרום ונאלץ לעלות לשם כך על אחד השקים האחרים.

יום שבת, 4 במאי 2019

פוטר בשל ירידה בהיקף העבודה ויפוצה בעשרות אלפי שקלים

מדריך פוטר אחרי 14 שנות עבודה בעוד שחברה טענה כי עזב מרצונו ונסע להודו. ביה"ד לעבודה קיבל את תביעתו אך פסק לו פיצויים עבור 5 שנים בלבד בשל קטיעת רצף העבודה.

בית הדין לעבודה בחיפה פסק לאחרונה כ-57 אלף שקל פיצויים לעובד שפוטר ב-2009 בשל ירידה בהיקף העבודה, אף שהוחזר לעבוד כעבור מספר חודשים. השופט נוהאד חסן דחה את טענת החברה כי המדריך נטש את עבודתו ונסע להודו מבלי לעדכן אותה, וקבע כי מכתב סיום העסקה שנמסר לו מעיד על פיטורים המזכים בפיצויים.

בתביעה שהוגשה ב-2015 טען המדריך כי עבד בחברה מ-1995 עד 2010 עם הפסקות באמצע. אחת מהן אירעה ב-2009 שבה נמסר לו כי לא יתנו לו יותר כיתות בשל ירידה בהיקף העבודה. כעבור מספר חודשים אמנם החזירו לעבוד לתקופה מסוימת אך לטענתו מגיעים לו פיצויי פיטורים ודמי הבראה בשל סיום העסקתו.

אל מול גרסתו טענה החברה כי התובע כלל לא פוטר אלא נטש את העבודה ונסע להודו מבלי לעדכן אותה. עוד היא טענה כי אין לראות במכתב "אישור אי העסקה" שמסרה לתובע לבקשתו ועל-פי ניסוח שלו לצורך מיצוי זכויות בביטוח לאומי כמכתב פיטורים.

אולם השופט חסן לא קיבל את עמדת החברה וקבע כי במכתב צוין במפורש שאין באפשרותה להציע לתובע קבוצות נוספות להנחיה – ותוכן זה מדבר בעד עצמו. עוד נקבע כי אין כל פסול בכך שהתובע ביקש את המכתב, וזה לא שולל את העובדה שהתובע פוטר ולא התפטר מרצונו.

בתוך כך ציין השופט כי אמנם הנתבעת הצהירה על כוונתה להמשיך להעסיק את התובע אם תהיה אפשרות כזו אבל בפועל הוא הוחזר לעבודה רק כעבור מספר חודשים – ומכאן שהוא זכאי לפיצויי פיטורים.

עם זאת, השופט קיבל את עמדת הנתבעת בנוגע למשך תקופת העבודה הרציפה. בעניין זה טענה הנתבעת כי במהלך השנים 2003-2004 יחסי העבודה נותקו למשך 7 חודשים ובכך נקטע רצף העבודה בהתאם לחוק פיצויי פיטורים, כך שהתובע זכאי לפיצויים רק על 5 שנות העבודה האחרונות עד פיטוריו.

השופט ציין כי בתקופה הרלוונטית חוק הפיצויים קבע כי די ב-3 חודשי נתק כדי לקטוע את רציפות העבודה לצורך הזכאות לפיצויי פיטורים ולכן הדין עם הנתבעת.

בהתאם לכך, פיצויי הפיטורים חושבו לפי 5 שנים בהתאם לשכר קובע של 9,215 שקל. סכום הפיצויים הועמד על 46,075 שקל בהפחתת כ-681 שקל שהופרשו לקרן הפנסיה של התובע, ובלבד שהנתבעת תמסור לתובע מכתב שחרור. בנוסף נפסקו לתובע דמי הבראה של 5,292 שקל והוצאות משפט של 6,000 שקל.

עו"ד אלכסנדר ספינרד עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

פורסם באתר פסק דין

עוד מאמרים