יום שני, 29 בנובמבר 2021

בניגוד לביטוח לאומי – ביהמ"ש הכריע לטובת האלמנה ובתה

 

ביה"ד האזורי לעבודה קיבל את תביעתה של אישה קשת יום לקבלת דמי מחיה עבור בתה שלומדת לתעודת הוראה.

השופטת הבהירה שהמגמה היא להרחיב את מעגל הזכאים לקצבאות שארים.

עקרת בית בשנות ה-60 לחייה, שחיה אך ורק מתשלומים של ביטוח לאומי – קצבת שאירים, גמלת ילד נכה ודמי מחיה עבור בתה שלמדה בתיכון.

לייעוץ בענייני ביטוח לאומי:

עו"ד ביטוח לאומי

גמלת דמי מחיה נועדה לסייע למי שילדו תלוי בו ואין לו מקורות הכנסה כיוון שעיקר זמנו מוקדש ללימודים, ובתנאי שלא מדובר בלימודים אקדמיים (נכון לחוק באותה בעת).

בשנת 2012 סיימה בת של האישה לימודי תיכון והמשיכה לכיתה י"ג במסלול הוראה לתלמידי כיתות א' עד ח'. האישה הגישה כרגיל תביעה לדמי מחיה במוסד לביטוח לאומי, אך הפעם נדחתה.

מבחינת הגיל (מתחת ל-20) ומספר שעות הלימודים, הבת עמדה בתנאי החוק, אך ביטוח לאומי דחה את בקשת האישה בנימוק שבתה לא לומדת ב-"מוסד חינוכי על יסודי", כפי שנדרש בחוק באותה תקופה.  

בעקבות זאת, הגישה האישה תביעה בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נגד ביטוח לאומי, ובה ביקשה להורות למוסד לשלם לה תוספת דמי מחייה עבור בתה החל מתחילת שנת הלימודים 2013.

השאלה שהייתה שנויה במחלוקת היא האם ניתן לראות במקום בו למדה "מוסד חינוכי על יסודי".

עוה"ד של התובעת טען כי בזמן לימודי הבת לא מלאו לה 20 שנים והיא לא עבדה או השתכרה, כשבמהלך תקופת לימודיה הייתה תלויה בהוריה.

עוד נטען כי לאור תיקון החוק שבוצע ב-2014 ובהתאם לדברי ההסבר להצעת החוק, יש לפרש את המונח "מוסד חינוכי על יסודי" באופן רחב שכולל גם "מוסד חינוכי על תיכוני", כך שיכלול גם כיתה י"ג וייטיב עם התובעת, שכן מטרתו של החוק היא לעזור ל"שארים" שאיבדו בן זוג מפרנס ומצויים בקשיים כלכליים.

נציגת ביטוח לאומי טענה כי בת התובעת אינה נחשבת "ילד", כהגדרת החוק. לשיטתה, לימודיה של הבת נועדו לרכוש תעודת הוראה, כלומר לקבל תעודה נוספת ולא להשלים בגרות, ולכן לימודיה מקבילים ללימודים באוניברסיטה.

להרחיב את המעגל

השופטת הבכירה מיכל לויט קיבלה את התביעה וקבעה שהתובעת זכאית לתשלום תוספת דמי מחיה בגין בתה, עבור שנת הלימודים תשע"ד, החל מספטמבר 2013.

אמנם לימודיה של הבת היו לימודים שמעבר לתעודת הבגרות, אולם הבת המשיכה ברצף את לימודיה באותו תיכון ולימודיה בכיתה י"ג נועדו לרכוש תעודת הוראה. לכן, לטעמה של השופטת, מדובר למעשה בהכשרה מקצועית ולא השכלה אקדמית או במוסד אוניברסיטאי.

לפי השופטת, בנסיבות אלה, יש לפרש את החוק לטובת התובעת ולהעניק לה את הקצבה. השופטת הסבירה שמסקנה זו מתיישבת עם מגמת החקיקה (בתיקון לחוק מיולי 14'), שהרחיבה את הגדרת המונח "ילד" גם למי שתלוי בהוריו במהלך לימודיו אף מעבר להשכלה תיכונית.

גם אם נותר ספק מסוים, השופטת קבעה שיש להפעילו לטובת המבוטח, לנוכח מגמת המחוקק להרחיב את מעגל הזכאים, ובמיוחד בנוגע לקצבאות שארים.

  • ב"כ התובעת: עו"ד עירן פיינשטיין
  • ב"כ הנתבע: עו"ד מלכה קריצמן

* עו"ד איתן ליברמן ממשרד עורכי הדין כהן-ליברמן העוסק בביטוח לאומי

** הכותב לא ייצג בתיק.

*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

פורסם אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

on אין תגובות:

יום רביעי, 24 בנובמבר 2021

גנן יפצה בחצי מיליון שקל נער שנפגע בעינו כשהועסק אצלו

 

במהלך עבודות גינון נפגע הנער מאבן קטנה שעפה לעינו והוא נותר עם נכות קבועה. הגנן הכחיש את האירוע וטען במקביל כי סיפק לנער משקפי מגן אך בית המשפט קיבל את גרסת הנפגע

השופט יואב פרידמן קיבל לאחרונה תביעה שהגיש צעיר נגד גנן שהעסיק אותו כשהיה כבן 18. בפסק הדין חויב הגנן לפצות את התובע בכחצי מיליון שקל על נזק שנגרם לעינו בתאונת עבודה שהתרחשה ביוני 2011. אף שהגנן הכחיש את התאונה עצמה ואת העובדה שהעסיק את התובע ביום האירוע, השופט קבע שחומר הראיות מוביל למסקנה כי התאונה התרחשה כפי שתיאר אותה התובע.

התובע, יליד 1993, סיפר כי לפני כ-10 שנים הועסק אצל הנתבע כעוזר גנן. כשבועיים לאחר תחילת ההעסקה הוא הגיע לעבוד עם הנתבע בבית משפחה בעתלית. עם הגעתם לבית בשעות הבוקר, הנתבע החל לעבוד עם חרמש ובהתאם להנחיותיו הוא הלך אחריו כשהוא גורף את העלים והגזם.

התובע הדגיש שהנתבע לא סיפק לו ציוד מגן כלשהו ואף לא משקפי מגן. 

הוא הוסיף שתוך כדי הרמת הגזם והכנסתו לשק, עפה לפתע אבן קטנה לתוך עינו הימנית. הוא אחז בעין וצעק מכאב. בתגובה הנתבע צעק עליו למה הוא לא עובד, והוא השיב לו שעפה לו אבן לעין. הנתבע אמר לו שזה כלום ושימשיך לעבוד.

התובע רגז על תגובה זו והלך מן המקום כשהוא דומע בעין וסובל מכאבים. בהגיעו לביתו שטף את פניו והלך לנוח, בתקווה שהדבר יחלוף, כאשר לטענתו ממש ראה שחור בעין. הוא התעורר בהמשך מכאבים, כאשר כל העין הייתה נפוחה מכאב ומלאה בהפרשה. התובע טפטף טיפות עיניים בתקווה שהבעיה תחלוף.

למחרת, כשהעין המשיכה להיות אדמומית וכואבת, פנה התובע עם אמו לבית-חולים "כרמל" ודיווח על מה שקרה לו. הוא נבדק קצרות במיון ושוחרר. למחרת הגיע שוב לבית-החולים ואז אושפז לשבועיים, במהלכם עבר טיפולים ונאמר לו כי העין הזדהמה ונגרם נזק לקרנית.

הנתבע טען מנגד כי ביום שלפני התאונה הנטענת הוא פיטר את התובע לאחר שהתברר לו כי הוא היה מעורב בפריצה לבית חברו. הוא הוסיף כי בכל מקרה במהלך תקופת ההעסקה הקצרה כן סיפק לתובע הסברים ואמצעי מיגון. 

חובה בסיסית

השופט יואב פרידמן מבית משפט השלום בחיפה קבע שגרסתו של התובע משכנעת יותר מגרסת הנתבע, במאזן ההסתברויות.

הוא הסתמך בין היתר על צ׳אט בפייסבוק מיוני 2011 בו פנה התובע לנתבע ושאל אותו מה איתו. הנתבע השיב שהכל טוב ושאל את התובע איך הוא מרגיש. התובע השיב שהוא עדיין בבית חולים. 

השופט כתב שהעובדה שהנתבע שואל את התובע ביוזמתו איך הוא מרגיש אומרת דרשני ומחזקת את המסקנה שהוא היה מודע לפציעה. 

זאת ועוד, הנתבע בחקירתו עמד על כך שהוא מספק משקפיים לעובדיו אך הוסיף שאלה – ״כמה ניתן לרדוף אחר עובדים שישתמשו במשקפיים המסופקים להם״. השופט תהה מדוע היה צורך בכלל בתוספת זו, שהרי לשיטת הנתבע התובע לא נפגע כלל במסגרת עבודתו.

עוד קבע השופט כי אין סיבה הגיונית שהתובע יסרב ללבוש משקפי מגן, במיוחד אם המעסיק עומד לידו ומתעקש שיעשה זאת.

לקביעתו, הנתבע התרשל כלפי התובע כשהפר את חובתו לספק לו משקפי מגן מה שהיה מונע את התאונה והנזק. 

השופט קבע שהתובע נותר עם נכות צמיתה של 14.5%. בסופו של דבר חויב הנתבע לפצות את התובע ב-411,724 שקל בתוספת שכ״ט עו״ד של 96,343 שקל והחזר אגרה בסך 715 שקל. 

  • שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

עו"ד מיטל מושקוביץ -סויסה עוסק/ת ב- נזיקין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

פורסם באתר פסק דין

on אין תגובות:

שוכרת לא פינתה בזמן – ותפצה את רוכשי הדירה ב-185 אלף ש׳

 

הרוכשים קיבלו את הדירה באיחור של ארבעה חודשים מכיוון שהשוכרת, אם חד הורית לשלושה, סירבה להתפנות. המוכרים חויבו בפיצוי המוסכם והשוכרת חויבה לשפות אותם במלוא הסכום.

השופט אבישי רובס קיבל לאחרונה תביעה שהגישו בני זוג שרכשו דירה בחיפה וקיבלו אותה באיחור בשל סירובה של השוכרת להתפנות. בפסק הדין נקבע כי המוכרים אחראים לשלם לתובעים את הפיצוי המוסכם בשל העיכוב במסירה. במקביל התקבלה הודעת צד שלישי שהגישו המוכרים נגד השוכרת והיא חויבה להשיב להם את מלוא הפיצוי. השופט דחה את טענת השוכרת כי הובטחה לה אופציה, וקבע שהיא ידעה שעליה לפנות את הנכס מספיק זמן מראש.  

בתביעה סיפרו הרוכשים שבפברואר 2018 רכשו מהנתבעים דירה בחיפה. לדבריהם, הנתבעים התחייבו לגרום לפינוי הדירה עד למועד המסירה, שכן היא הייתה מושכרת. בדיעבד התברר להם שהנתבעים הסתירו מהשוכרת את העובדה שהדירה נמכרה והתכוונו ליידע אותה בעניין רק סמוך למועד מסירת החזקה בדירה.

למרות זאת במהלך חודש מרץ 2018 יצרה השוכרת קשר עם הרוכשים וביקשה שיאפשרו לה להמשיך להתגורר בדירה גם לאחר ינואר 2019, אולם הם הבהירו לה שלא יוכלו לעשות כן. 

התובעים הוסיפו כי הדירה לא נמסרה לידיהם במועד ודרשו את הפיצוי המוסכם, 171,000 שקל, בתוספת ריבית והצמדה.

הנתבעים טענו שלא יכלו לצפות את העובדה שהשוכרת תסרב להתפנות בתום תקופת השכירות.  

הם הוסיפו כי עשו כל שביכולתם על מנת לפנות את הדירה ומיהרו להגיש תביעת פינוי נגד השוכרת כבר בתחילת ינואר 2019. הדיון בתביעת הפינוי התקיים כחודשיים לאחר מכן ובתום שמיעת הראיות, בעצת בית המשפט, הסכימה השוכרת לפנות את הדירה בסוף חודש אפריל 2019.

במקביל הגישו הנתבעים הודעת צד שלישי נגד השוכרת.

השוכרת טענה כי הנתבעים הסתירו ממנה את העובדה שהדירה נמכרה. היא הוסיפה כי קיים בהסכם סעיף אופציה לשנה, בתאום מראש, והנתבעים התחייבו כלפיה שהשכירות תהיה ל-5 שנים.

חוסר תום לב

השופט אבישי רובס מבית משפט השלום בחיפה קבע שלפי חומר הראיות, בזמן אמת, השוכרת הייתה מודעת לכך שהסכם השכירות לא כולל אופציה להארכת תקופת השכירות. 

מנגד, הוא קיבל את עמדת השוכרת, לפיה ביקשה לשכור את הדירה לתקופה ארוכה משנה. השוכרת היא אם לשלושה ילדים שהתגרשה זמן קצר לפני כן. היא חיפשה דירה מתאימה בקרבת בית הספר של ילדיה וטווח השכירות היה גורם חשוב בעיניה.

השופט הוסיף כי משעה שהנתבעים היו מודעים לרצונה של השוכרת לשכור את הדירה לתקופה ארוכה, ראוי היה שידגישו בפניה במפורש במהלך המשא ומתן את האפשרות שהדירה תימכר במהלך תקופת השכירות. 

זאת ועוד, הנתבעים לא הודיעו לשוכרת על מכירת הדירה ושמרו זאת לרגע האחרון כדי להעמידה במצב של חוסר ברירה. התנהלותם זו מהווה חוסר תום לב בקיום החוזה.

עם זאת, השופט קבע כי הוכח שהשוכרת גילתה מאחד השכנים שהדירה נמכרה כבר באפריל 2018, כך שהיו לה 8 חודשים מלאים לתכנן את הפינוי. עובדה זו מנתקת את הקשר הסיבתי בין מחדלי הנתבעים. 

בסיכומו של דבר קבע השופט כי הנתבעים הפרו את ההסכם בכך שלא מסרו את החזקה בזמן והם חייבים בפיצוי המוסכם. במקביל, התקבלה ההודעה לצד שלישי נגד השוכרת ותהשיב לנתבעים את הפיצוי בו חויבו, סך של 179,583 שקל. 

הנתבעים חויבו בהוצאות ושכ״ט בסך 25,000 שקל. השוכרת חויבה בהוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 6,000 שקל.  

  • שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

עו״ד מיכאל צ'רטוק עוסק/ת ב- דיני מקרקעין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

פורסם באתר פסק דין

on אין תגובות:

יום שבת, 20 בנובמבר 2021

מס הרכישה עולה: מה צריך לדעת על תוכנית הדיור החדשה?

 

מה צריך לדעת על המהלך שמובילה הממשלה בניסיון לבלום את עליית מחירי הדיור במסגרת תוכנית הדיור הממשלתית.

שר האוצר, אביגדור ליברמן, שרת הפנים, איילת שקד ושר הבינוי והשיכון, זאב אלקין, הציגו את תוכנית הדיור הממשלתית לשנים 2022-2025. מטרתה להביא במהירות לגידול היצע של דירות וכפועל יוצא להורדת מחירי הדיור כבר בטווח המיידי. מהן הנקודות המרכזיות בתוכניות הדיור החדשה וכיצד היא צפויה להשפיע על שוק הנדל"ן בישראל?

העלאת מס הרכישה

צעד דרמטי ביותר בתוכנית הדיור החדשה הוא ללא ספק העלאת שיעור מס הרכישה. על פי הצעת החוק ישתנו מדרגות מס הרכישה ויצטמצמו מ-5 מדרגות ל-2 בלבד. במצב החדש ישלם כל רוכש דירה, שאינה דירתו היחידה, מס של 8% החל מהשקל הראשון ועד לסך של 5,348,565 שקלים. על כל חלק שעולה על שווי זה, ישלם הרוכש מס של 10%. הסכומים שמגדירים את מדרגות המס מתעדכנים אחת לשנה על בסיס מדד מחירי הדירות.

מתי שיעור מס הרכישה החדש ייכנס לתוקף והאם יחול רטרואקטיבית?

מהלך העלאת מס הרכישה צפוי לעבור בחקיקת בזק, כדי למנוע התנפלות משקיעים שתגרור העלאת מחירים בשוק. לכן, כדאי שכל מי שמחזיק בבעלותו יותר מדירה אחת ומעוניין לרכוש דירה להשקעה ימהר לעשות זאת, שכן נראה כי שיעור המס יעלה כבר בימים הקרובים, מה שיכול לייקר את העסקה בעשרות עד מאות אלפי שקלים.

עם זאת, הסיכוי למיסוי רטרואקטיבי על עסקאות שנעשו לפני כניסת החוק לתוקף – קלוש. עקרון ההימנעות מהטלת מס רטרואקטיבי הוא מהעקרונות הבסיסיים של דיני המס, ופגיעה בעקרון זה תיפסל ברוב המוחלט של המקרים.

עידוד בנייה על קרקע פרטית וביטל השימוש החורג בדירות מגורים

במטרה לעודד ולקדם את הבנייה על קרקעות פרטיות, מוצע בתוכנית הדיור החדשה להעניק הקלות במס לבעלי קרקעות שיבנו על הקרקע בשנים הקרובות. בד בבד, מוצע לאסור על שימוש חורג שלא למגורים. ככל הנראה, שגני ילדים ועסקים בקומות קרקע יוחרגו מהרפורמה הזו.

ביטול שימוש בדירות Airbnb

במסגרת התוכנית, מבהירה הממשלה כי היא מתכוונת להילחם בתופעת הדירות המוצעות לצורך אחסון מלונאי קבוע (Airbnb). המטרה היא להחזיר דירות לשוק המגורים ולהגדיל את ההיצע בטווח הקצר בכ-13,000 דירות זמינות להשכרה.

הסבת משרדים למגורים

במסגרת חוק ההסדרים הממשלה תקדם רפורמה לייעול שטחי תעסוקה באמצעות מנגנון שיאפשר המרה מהירה של שטחי משרדים לדירות קטנות להשכרה ארוכת טווח, דיור מוגן ומעונות סטודנטים בהליך מקוצר וללא צורך בתכנון מחדש. כמו כן, תוקם ועדת משנה למועצה הארצית שתעסוק בתכנון מחדש של מתחמי משרדים והסבתם למגורים.

ייעול וקיצור הליכי רישוי

נדבך מאוד מרכזי ומעניין בניסיון הממשלה לייעל ולקצר את הליכי הרישוי, הוא אישור מסלול לרישוי עצמי, במסגרתו אדריכלים מורשים יהיו רשאים לאשר היתרי בנייה במקום הרשות המקומית.

פיצול דירות עם תוספת זכויות בנייה

הקלה משמעותית שנכללת בתוכנית היא הסדרת השימוש בדירות צמודות קרקע. בבית פרטי ניתן יהיה לפצל דירה לשתי יחידות ולקבל היטל השבחה מופחת בשיעור של 34% ללא הליך תכנוני, בנוסף לתוספת דירה להשכרה או למגורי קרוב. בנוסף, וכדי לעודד את הפיצול באופן שיגדיל את ההיצע, תתאפשר  תוספת זכויות בנייה של 45 מ"ר.

בנימה אישית

נראה שתוכנית הדיור מנסה להביא עמה בשורה חדשה ונולדה מתוך מטרה עיקרית אחת: להיאבק בעליית מחירי הדיור באמצעות הגדלת היצע הדירות בטווח המיידי. עם זאת, ואף שמוצעים כמה צעדים משמעותיים, קשה לומר שהפתרונות שמציעה הממשלה במסגרת התוכנית ישנו בצורה ניכרת את פניו של שוק הנדל"ן בישראל.

* עו"ד יוסף חן הוא בעלים ומייסד משרד עו"ד העוסק במקרקעין

פורסם באתר פסק דין

on אין תגובות:

יום רביעי, 17 בנובמבר 2021

היעדרות מהעבודה בתקופת ההריון

 

היעדרות מהעבודה בתקופת ההריון

היעדרות לצורך בדיקות ופיקוח רפואי

עובדת רשאית להיעדר מעבודתה, בכפוף להצגת אישור רפואי, לצורך פיקוח רפואי ובדיקות רפואיות שגרתיות הקשורות בהיריון, בלא ששעות ההיעדרות ינוכו משכרה.

עובדת המועסקת בשבוע עבודה מלא רשאית להיעדר עד 40 שעות במהלך ההיריון, אם היא מועסקת בשבוע עבודה מלא יותר מ-4 שעות ביום, ועד 20 שעות במהלך ההיריון, אם היא מועסקת בשבוע עבודה פחות מ-4 שעות ביום.

היעדרות עקב הפלה

עובדת שהפילה רשאית להיעדר מעבודתה במשך שבוע ימים לאחר ההפלה.

אישר רופא שהמצב הרפואי עקב ההפלה מחייב היעדרות ממושכת יותר, זכאית העובדת להיעדר מעבודתה למשך התקופה הקבועה באישור הרפואי – עד שישה שבועות לאחר ההפלה.

היעדרות מהעבודה, בנסיבות אלה, מוכרת כהיעדרות מפאת מחלה.

הג​בלת פיטורים – אין לפטר עובדת בתקופה היעדרות עקב הפלה, או לפגוע בהיקף ​המשרה או בהכנסה של העובדת, אלא אם ניתן לפיטורים היתר מזרוע העבודה. איסור הפיטורים חל גם על אי חידוש חוזה עבודה.

להוראות החוק בנוגע להגבלת פיטורים: 

  • חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954, סעיף 9
  • חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954, סעיף 9א

היעדרות עקב שמירת היריון

עובדת רשאית להיעדר מעבודתה בחודשי ההיריון, אם רופא אישר בכתב כי מצבה הרפואי לרגל ההיריון מחייב זאת.

היעדרות מהעבודה בנסיבות אלה, מוכרת כהיעדרות מפאת מחלה​. עובדת שנעדרה מעבודתה עקב שמירת הריון, זכאית לדמי מחלה בכפוף לתנאי הזכאות לדמי מחלה. זאת בתנאי שהעובדת אינה זכאית לגמלה לשמירת היריון מהמוסד לביטוח הלאומי, או לתשלום עקב שמירת ההיריון מכוח דין אחר, כגון: מכח חוזה העבודה, או הוראות הסכם קיבוצי.

היעדרות עקב שמירת הריון לא פוגעת בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל המעסיק, כגון פיצויי פיטורים או תוספת וותק.

הפרשות לקופת גמל במהלך תקופת היעדרות מפאת שמירת היריון

על המעסיק להמשיך ולהעביר תשלומים לקופת גמל בעד התקופה שבעדה העובדת זכאית לגמלה לשמירת הריון, אם מתקיימים כל התנאים הבאים:

  • העובדת עבדה אצל אותו מעסיק שישה חודשים לפני תחילת ההיריון.
  • המעסיק והעובדת, או המעסיק לבדו, שילמו תשלומים לקופת הגמל קודם לכן.
  • העובדת שילמה לקופת הגמל בעד תקופת הזכאות לגמלה לשמירת הריון, את התשלומים החלים עליה, ככל שהם חלים.

להוראות החוק בנושא זה:

היעדרות עקב סיכון הכרוך בעבודה

עובדת רשאית להיעדר מעבודתה בחודשי ההיריון, אם המעסיק לא מצא עבורה עבודה חלופית מתאימה, ומתקיים אחד מאלה:

  • רופא אישר בכתב כי סוג העבודה, מקום העבודה, או אופן ביצוע העבודה מסכנים את העובר או את העובדת בשל היותה בהיריון.
  • נבצר מהעובדת לבצע את עבודתה, בשל סוג העבודה, מקום העבודה, או אופן ביצוע העבודה.

היעדרות עקב סיכון הכרוך בעבודה, כמוה כחופשה ללא תשלום.

היעדרות עקב סיכון הכרוך בעבודה לא פוגעת בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל המעסיק, כגון פיצויי פיטורים או תוספת וותק. גם בנסיבות אלה עשויה העובדת להיות זכאית לגמלה לשמירת היריון.

on אין תגובות:

תאונת דרכים של מהנדס עצמאי תוכר כתאונת עבודה








ביטוח לאומי סירב להכיר בתאונה, אך בתביעה שהגיש המהנדס נקבע שהיא אירעה בדרך לחתימה על חוזה במסגרת עבודתו


בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קיבל לאחרונה תביעה של עובד עצמאי והורה לביטוח לאומי להכיר בתאונת דרכים שעבר כתאונת עבודה. התובע, מהנדס, טען שהתאונה קרתה לאחר סיור שטח שערך לקראת הגשת הצעה למכרז, בדרכו לפגישה עם מי שהיה אמור לבצע את העבודה. ביטוח לאומי סירב להכיר בתובע כנפגע עבודה בטענה שמסר לחוקר מטעמו גרסאות שונות בנוגע למטרת הנסיעה שבמהלכה אירעה תאונת הדרכים, אבל השופט יוסף יוספי האמין לתובע.

בתביעה שהגיש ביקש התובע, שעובד כמהנדס עצמאי, להכיר בתאונת דרכים שעבר במאי 2018 כתאונת עבודה. זאת לאחר שתביעה שהגיש לביטוח לאומי בעניין נדחתה.

לטענת התובע, ביום התאונה הוא ערך סיור שטח מקדים לקראת הגשת הצעה למכרז. לאחר הסיור נסע לפגישה עם אדם שהיה אמור לבצע חלק מהעבודה, ובדרכו לשם קרתה תאונת הדרכים. לכן לטענתו מדובר בתאונת עבודה.

ביטוח לאומי טען מנגד כי התובע מסר לחוקר מטעמו גרסאות שונות בנוגע למטרת הנסיעה שבמהלכה התרחשה התאונה, בהן, כי התכוון לבקר קודם את אמו ורק לאחר מכן לנסוע משם לפגישת העבודה.

בנוסף, נטען כי האדם עימו היה אמור התובע להיפגש מסר גרסה מעט שונה מזו של התובע לגבי תוכן הפגישה.

בדרך לפגישת עבודה

השופט יוספי קיבל את התביעה וקבע שהאירוע הוא תאונת עבודה לפי חוק הביטוח הלאומי. הוא הסביר שעל התובע, כעובד עצמאי, מוטל נטל הוכחה מוגבר להוכיח שהתאונה ארעה תוך כדי עיסוקו ובעקבות עיסוקו. זאת, בניגוד לעובד שכיר שתאונה שארעה לו תוך כדי העבודה רואים בה אוטומטית כתאונה שקרתה עקב העבודה, אלא אם הוכח ההיפך.

השופט הסביר כי אין מחלוקת לגבי העובדה שתאונת הדרכים התרחשה שכן קיים תיעוד מפורט של התאונה ותרשים של המשטרה. לכן השאלה שעליה יש לענות היא האם התאונה קרתה במהלך עבודתו של התובע.

בעניין זה, הוא מצא את עדותו של התובע אמינה והתרשם שהיא מתארת את הדברים כפי שהתרחשו באמת. התאונה אירעה בדרכו של התובע להיפגש עם אדם איתו רצה לשתף פעולה בפרויקט שקשור לעבודתו כמהנדס, לאחר שערך התובע סיור שטח.

אותו אדם עימו היה התובע אמור להיפגש מסר גרסה דומה והשופט התרשם שגם עדותו אמינה.

לעניין טענת ביטוח לאומי שהתובע מסר מספר גרסאות בנוגע למטרת נסיעתו, ציין השופט שעקב נסיבות הפגישה בין חוקר הביטוח לאומי לתובע שהתקיימה עם מסיכות כאשר לתובע בעיות שמיעה, מחלת ריאות קשה ותיעוד החוקר בכתב היה לא קריא, בהחלט יכול להיות שהחוקר בתום לב לא רשם פרט כזה או אחר נכון.

משכך נקבע שהתובע עמד בנטל ההוכחה המוגבר והוכיח שהתאונה ארעה בדרכו מסיור השטח לפגישת עבודה.
ב"כ התובע: עו"ד אביחי דהן
ב"כ ביטוח לאומי: עו"ד מורן קונביסר

עו"ד בוריס סברדליק עוסק/ת ב- נזיקין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

פורסם באתר פסקדין

on אין תגובות:

יום ראשון, 14 בנובמבר 2021

הגבלות בדבר תנאי העבודה במהלך הריון

 

הגבלת עבודה בסביבת מקור חום, חומרים מסוכנים או קרינה

​מרגע שנודע למעסיק כי העובדת בהריון, הוא אינו רשאי להעסיקה בקרבה למקור חום, בחשיפה לחומרים המפורטים בתקנות עבודת נשים ובתקנות הבטיחות בעבודה, וכן בחשיפה לקרינה מייננת ולזיהום רדיואקטיבי ברמה העולה על הרמה הקבועה בתקנות.

מידע נוסף על עבודה בסביבת חומרים מסוכנים בזמן הריון, באתר בטיחות בעבודה.

הגבלת עבודה בשעות נוספות, בלילה ובמנוחה השבועית

החל מהחודש החמישי להיריון ואילך, חל איסור להעסיק עובדת בהיריון:

  • בשעות נוספות וכן ביום מנוחה שבועי, אלא אם כן העובדת הסכימה בכתב לעבוד בשעות נוספות או ביום מנוחה שבועי, וכן מסרה למעסיק אישור רפואי לפיו אין מניעה להעסיקה כאמור.
  • בשעות הל​י​לה, אם העובדת הודיעה למעסיק בכתב שאין היא מסכימה לעבוד בשעות הלילה.

הוראות החוק בנושא זה:

on אין תגובות:

יום שלישי, 9 בנובמבר 2021

זכויות נשים בהריון ובני זוגן במקום העבודה

 

נשים בהריון ובני זוגן זכאים להיעדר מעבודתם בתנאים מסויימים. בנוסף, יש הגבלה על העסקה של עובדת בהריון בסביבת מקור חום, חומרים מסוכנים או קרינה וכמו כן יש הגבלת עבודה בשעות נוספות, בלילה ובמנוחה השבועית. עובדת בהיריון נדרשת להודיע על כך למעסיק בחודש החמישי, ובמקרים מסויימים אף מוקדם יותר.

מועמדת לעבודה אינה חייבת להודיע על ההיריון, ומעסיקים אינם רשאי להפלות בין מועמדים לעבודה עקב היות המועמדת בהריון.

הודעה על הריון

on אין תגובות:

יום שלישי, 2 בנובמבר 2021

עיצום כספי ​

 

החוק להגברת האכיפה קובע כי ניתן להטיל עיצום כספי, עקב הפרת הוראות שבחוקי העבודה המפורטות בתוספת השניה לחוק, על המעסיק, על המנכ"ל של מעסיק שהוא תאגיד ובמקרים מסוימים גם על מזמין שירות. 

הטלת עיצום כספי על מעסיק

​ממונה עיצומים, רשאי להטיל עיצום כספי על מעסיק שפעל בניגוד להוראות שבחוקי העבודה המפורטות בתוספת השניה לחוק, זאת לאחר שהממונה מסר למעסיק הודעה על כוונתו להטיל את העיצום הכספי.

מעסיק שקיבל הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי, רשאי לטעון את טענותיו בדבר הטלת העיצום, תוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה. 

בנסיבות בהן המעסיק הגיש את טענותיו בקשר להטלת העיצום – ממונה העיצומים יכול להחליט אם להטיל על המעסיק עיצום כספי וכן אם יש מקום להטיל על המעסיק עיצום בסכום מופחת. במקרה של החלטה על הטלת עיצום כספי, נשלחת למעסיק דרישת תשלום שבה מפורט סכום העיצום והמועד לתשלומו.

בנסיבות בהן המעסיק בחר שלא להגיש טענות בקשר להטלת העיצום – ההודעה על הכוונה להטיל עיצום כספי תחשב, בתום 30 ימים מיום שנמסרה, כדרישת תשלום.

הטלת עיצום כספי על מנכ"ל של מעסיק שהוא תאגיד

on אין תגובות:
הירשם ל- רשומות (Atom)