יום שני, 29 בנובמבר 2021

בניגוד לביטוח לאומי – ביהמ"ש הכריע לטובת האלמנה ובתה

 

ביה"ד האזורי לעבודה קיבל את תביעתה של אישה קשת יום לקבלת דמי מחיה עבור בתה שלומדת לתעודת הוראה.

השופטת הבהירה שהמגמה היא להרחיב את מעגל הזכאים לקצבאות שארים.

עקרת בית בשנות ה-60 לחייה, שחיה אך ורק מתשלומים של ביטוח לאומי – קצבת שאירים, גמלת ילד נכה ודמי מחיה עבור בתה שלמדה בתיכון.

לייעוץ בענייני ביטוח לאומי:

עו"ד ביטוח לאומי

גמלת דמי מחיה נועדה לסייע למי שילדו תלוי בו ואין לו מקורות הכנסה כיוון שעיקר זמנו מוקדש ללימודים, ובתנאי שלא מדובר בלימודים אקדמיים (נכון לחוק באותה בעת).

בשנת 2012 סיימה בת של האישה לימודי תיכון והמשיכה לכיתה י"ג במסלול הוראה לתלמידי כיתות א' עד ח'. האישה הגישה כרגיל תביעה לדמי מחיה במוסד לביטוח לאומי, אך הפעם נדחתה.

מבחינת הגיל (מתחת ל-20) ומספר שעות הלימודים, הבת עמדה בתנאי החוק, אך ביטוח לאומי דחה את בקשת האישה בנימוק שבתה לא לומדת ב-"מוסד חינוכי על יסודי", כפי שנדרש בחוק באותה תקופה.  

בעקבות זאת, הגישה האישה תביעה בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נגד ביטוח לאומי, ובה ביקשה להורות למוסד לשלם לה תוספת דמי מחייה עבור בתה החל מתחילת שנת הלימודים 2013.

השאלה שהייתה שנויה במחלוקת היא האם ניתן לראות במקום בו למדה "מוסד חינוכי על יסודי".

עוה"ד של התובעת טען כי בזמן לימודי הבת לא מלאו לה 20 שנים והיא לא עבדה או השתכרה, כשבמהלך תקופת לימודיה הייתה תלויה בהוריה.

עוד נטען כי לאור תיקון החוק שבוצע ב-2014 ובהתאם לדברי ההסבר להצעת החוק, יש לפרש את המונח "מוסד חינוכי על יסודי" באופן רחב שכולל גם "מוסד חינוכי על תיכוני", כך שיכלול גם כיתה י"ג וייטיב עם התובעת, שכן מטרתו של החוק היא לעזור ל"שארים" שאיבדו בן זוג מפרנס ומצויים בקשיים כלכליים.

נציגת ביטוח לאומי טענה כי בת התובעת אינה נחשבת "ילד", כהגדרת החוק. לשיטתה, לימודיה של הבת נועדו לרכוש תעודת הוראה, כלומר לקבל תעודה נוספת ולא להשלים בגרות, ולכן לימודיה מקבילים ללימודים באוניברסיטה.

להרחיב את המעגל

השופטת הבכירה מיכל לויט קיבלה את התביעה וקבעה שהתובעת זכאית לתשלום תוספת דמי מחיה בגין בתה, עבור שנת הלימודים תשע"ד, החל מספטמבר 2013.

אמנם לימודיה של הבת היו לימודים שמעבר לתעודת הבגרות, אולם הבת המשיכה ברצף את לימודיה באותו תיכון ולימודיה בכיתה י"ג נועדו לרכוש תעודת הוראה. לכן, לטעמה של השופטת, מדובר למעשה בהכשרה מקצועית ולא השכלה אקדמית או במוסד אוניברסיטאי.

לפי השופטת, בנסיבות אלה, יש לפרש את החוק לטובת התובעת ולהעניק לה את הקצבה. השופטת הסבירה שמסקנה זו מתיישבת עם מגמת החקיקה (בתיקון לחוק מיולי 14'), שהרחיבה את הגדרת המונח "ילד" גם למי שתלוי בהוריו במהלך לימודיו אף מעבר להשכלה תיכונית.

גם אם נותר ספק מסוים, השופטת קבעה שיש להפעילו לטובת המבוטח, לנוכח מגמת המחוקק להרחיב את מעגל הזכאים, ובמיוחד בנוגע לקצבאות שארים.

  • ב"כ התובעת: עו"ד עירן פיינשטיין
  • ב"כ הנתבע: עו"ד מלכה קריצמן

* עו"ד איתן ליברמן ממשרד עורכי הדין כהן-ליברמן העוסק בביטוח לאומי

** הכותב לא ייצג בתיק.

*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

פורסם אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה