יום ראשון, 31 באוקטובר 2021

נהג החליק על כתם שמן וגרם לתאונת שרשרת – מי אחראי?

 

נקבע שכתם שמן בכביש הוא סיכון דרך שנהג צריך לקחת בחשבון ונהיגה במהירות נמוכה יותר הייתה מונעת את התאונה. טענת מבטחת הרכב הפוגע שהתאונה בלתי נמנעת נדחתה והיא חויבה לפצות.

האם כתם שמן על הכביש פוטר מאחריות את הרכב שהחליק וגרם לתאונת שרשרתבית משפט השלום ברחובות קבע לאחרונה שלא. הסוגיה נדונה בתביעה שהוגשה על ידי מבטחת של רכב שנפגע בתאונה נגד חברות הביטוח של שני הרכבים שעמדו אחריו ברמזור. הראשון החליק על כתם שמן ופגע ברכב השני אשר נהדף על רכב שלישי – אותו ביטחה התובעת. בתביעה נטען שהרכב החליק בעקבות רשלנות של הנהג, אך מבטחת הרכב הפוגע טענה שהתאונה הייתה בלתי נמנעת מצדו והגישה הודעת צד ג' נגד העירייה כאחראית על הכביש. סגנית הנשיאה רנה הירש קבעה שהנהג שהחליק אחראי לתאונה. היא ציינה שהעובדה שהנהגים לפניו לא החליקו מלמדת כי נסע במהירות שאינה מתאימה לתנאי הדרך. חברת הביטוח שלו חויבה לפצות.

רכב נהוג על-ידי נהגת יצא מנתיבי איילון ונעצר ברמזור אדום בצומת סמוך למחלף השלום בתל אביב, אחריו נעמד רכב נוסף, שני במספר. זמן קצר לאחר מכן הגיע רכב שלישי שנסע באותו הנתיב, החליק על כתם שמן בכביש והדף את הרכב השני לעבר הרכב הראשון.

"מנורה מבטחים" שביטחה את הרכב הראשון בתור הגישה תביעה נגד "איי. די. איי חברה לביטוח" שביטחה את הרכב השני ונגד "מגדל חברה לביטוח" – מבטחת הרכב שהחליק.

התובעת טענה שהרכב המחליק גרם לתאונה עקב נהיגה רשלנית, בלתי זהירה וללא שמירת מרחק – ואחראי לפצותה בגין הנזקים שנגרמו לרכב שהיא מבטחת.

"מגדל" (שמבטחת את הרכב המחליק) טענה שאין קשר בין הנהיגה לבין הנזקים לרכבים, מכיוון שהגורם לתאונה הוא כתם שמן שהוביל לחוסר תגובה בבלמים, כך שהתאונה הייתה בלתי נמנעת.

מגדל הגישה הודעת צד שלישי נגד עיריית תל-אביב האחראית על הכביש העירוני. העירייה טענה שאין לה אפשרות לוודא בזמן אמת שלא נוצרים מפגעים והכתם טופל ברגע שנודע לה על קיומו.

אחרים לא החליקו

השופטת הירש קיבלה את התביעה נגד מבטחת הרכב המחליק. נקבע שקיומו של שמן על הכביש הוא סיכון שנהג סביר צריך לקחת בחשבון , וקיומו לא מסיר את האחריות של הנוהג ברכב.

השופטת ציינה את העובדה ששני הרכבים שהיו מעורבים בתאונה וככל הנראה גם רכבים אחרים שעברו לפני כן, לא החליקו בעקבות כתם השמן. מכך, קבעה, אפשר להסיק שנהג הרכב המחליק לא נסע במהירות מתאימה ובנסיעה זהירה הוא יכול היה להימנע מהחלקה.

"מגדל", מבטחת של הרכב המחליק, חויבה לפצות את "מנורה" על הנזקים שנגרמו לרכב שביטחה בסך 15,413 שקל, בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד.

התביעה נגד איי.די.איי, מבטחת הרכב שנהדף נדחתה ונפסקו לטובתה הוצאות.

בתוך כך נדחתה ההודעה נגד העירייה. נקבע שמדובר במפגע שעלול להיווצר בתוך שניות אחדות והיא לא אחראית לו בנסיבות שבהן לא הוכח כי היה עליה לדעת על קיומו.

  • ב"כ מנורה: עו"ד שחף היימן
  • ב"כ איי.די.איי: עו"ד אבי אריה
  • ב"כ מגדל: עו"ד אבישי זיו
  • ב"כ עיריית תל-אביב: עו"ד שרון עמר

עו"ד חגית שווקי עוסק/ת ב- נזיקין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

פורסם באתר פסקדין

יום רביעי, 27 באוקטובר 2021

העלאת גיל הפרישה לנשים ל-65

 

השבוע התכנסה וועדת הכספים והחליטה על העלאת גיל הפרישה לנשים מ-62 ל- 65 במסגרת חקיקה אשר אושרה בכנסת ותיכנס לתוקף החל מחודש ינואר 2022.

היות וחקיקה זו והשינוי שתחולל צפויה לפגוע בנשים רבות בשוק העבודה, נכללו בחוק זה מספר צעדים אשר מטרתם להגן על אותן נשים:

  • הארכת תוקף הזכות לדמי אבטלה לנשים ובתוך כך מתן 5 חודשי אבטלה נוספים לנשים שנפלטו ממעגל העבודה לאחר גיל 57 עד לסכום של 4,000 ש”ח לחודש. חמשת החודשים בעלי תקרה זו הם בנוסף כאמור לחודשי אבטלה שמגיעים להן מלכתחילה.
  • נשים מעל גיל 60 תוכלנה להיות זכאיות ל-300 ימי אבטלה (התקופה המקסימלית עומדת נכון להיות על 175 ימים).
  • הגדלת מענק העבודה והגדלת טווח ההכנסות המזכות במענק עבור נשים עובדות בגילאי 60-67 אשר עתיד לתמרץ נשים אותן להשתלב בשוק העבודה.
  • נשים, אשר בעקבות העלאת גיל הפרישה תידחה זכאותן לקצבת אזרח ותיק תהיינה זכאיות ב-4 השנים הקרובות להטבות כמו הנחה בחשבונות חשמל, ארנונה ומים, תחבורה ציבורית ותרופות.
  • קצבת הנכות הכללית לנשים מעל גיל פרישה תעלה גם היא מסך של 6,000 ש”ח לסך 7,750 ש”ח, נשים הזכאיות להבטחת וגילן מעל 62 תקבלנה תוספת הכנסה בסך 700 ₪ לחודש לתקופה של עד 18 חודשים.

השפעת השינוי בגיל הפרישה על הכנסות נשים שגיל פרישתן נדחה תיבחן ע”י וועדת הכספים לאחר שנה ומדי שנה, בשיתוף הוועדה לשוויון מגדרי ומעמד האישה.

יום ראשון, 17 באוקטובר 2021

 

עיצומים כספיים והתראות מינהליות

משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מוסמך לקיים הליכי בירור וחקירה בנסיבות בהן קיים חשד להפרה של ההוראות שבחוקי העבודה.
 החוק להגברת האכיפה מסמיך את המשרד לנקוט בהליכים לאכיפה מינהליים, בנסיבות בהן קיים חשד להפרה של הוראות שבחוקי העבודה המפורטות בתוספת השנייה לחוק. זאת כנגד המעסיק, ובמקרים מסוימים נגד מנכ"ל של מעסיק שהוא תאגיד ונגד מזמין שירות.
 

התראה מינהלית

עוד מאמרים בנושא אכיפה…

אכיפה

עיצומים כספיים והתראות מינהליות

משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מוסמך לקיים הליכי בירור וחקירה בנסיבות בהן קיים חשד להפרה של ההוראות שבחוקי העבודה. החוק להגברת האכיפה מסמיך את המשרד לנקוט

קרא עוד »
אכיפה

אכיפה פלילית

​ההליך הפלילי נועד להביא לענישה של עברייני חוק ולהרתעה מפני ביצוע עבירות.

קרא עוד »
אכיפה

אכיפה מינהלית

הודעה למעסיקים – מצב חירום בשל נגיף הקורונה במסגרת תקנות שעת חירום (נגיף קורונה החדש) (הארכת מודע ודחיית מועדים), התש"ף – 2020 מיום 25.3.2020 נקבעה

קרא עוד »
דיני עבודה

אכיפה אזרחית

​סמכות לנקוט בהליכים לאכיפה אזרחית נתונה לממונים על שני תחומים, במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.

קרא עוד »

יום שלישי, 12 באוקטובר 2021

אכיפה פלילית ומיהלתית

 

אכיפה פלילית

​ההליך הפלילי נועד להביא לענישה של עברייני חוק ולהרתעה מפני ביצוע עבירות.

משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מוסמך לקיים חקירה, בנסיבות בהן קיים חשד לביצוע עבירה על הוראות חוקי העבודה שנקבעה לגביהן ענישה פלילית וכן להגיש, בהתאם לממצאי החקירה, כתב אישום פלילי כנגד החשוד בביצוע העבירה, כלומר: כנגד המעסיק ולגבי מעסיק שהוא התאגדות, גם כנגד נושאי משרה בתאגיד, כגון מנהלים. 

נאשם שבית משפט מצא כי יש להרשיעו בביצוע העבירה, צפוי לעונש של מאסר או קנס כספי בהתאם להוראות שנקבעו, בחוקי העבודה, לגבי אותה עבירה והוא נדרש לחתום על התחייבות כספית להימנע מביצוע עבירות. 

בית המשפט מוסמך, במקרים המתאימים, לחייב את הנאשם שהורשע בביצוע העבירה, בתשלום פיצוי לעובד שנגרם לו נזק כתוצאה מהפרת החוק. סכום הפיצוי נקבע לפי ערך הנזק או הסבל שנגרמו כתוצאה מהפרת החוק, בכפוף לסכום המירבי הקבוע בחוק העונשין. 

אכיפה מינהלית

הודעה למעסיקים – מצב חירום בשל נגיף הקורונה

במסגרת תקנות שעת חירום (נגיף קורונה החדש) (הארכת מודע ודחיית מועדים), התש"ף – 2020 מיום 25.3.2020 נקבעה הוראה לעניין דחיית מועדים הקשורים להליך הטלת עיצום כספי וגבייתו והחלים מיום  25.3.20 עד ליום 25.6.20 בשלושה חודשים מהמועד המקורי. 
כך למשל, אם מועד שלהלן אמור היה לחול ביום 1.4.2020, מועד זה יידחה ב- 3 חודשים ממועד זה ויחול ביום 1.7.2020.

שימו לב! בניגוד לפרסום בהודעה מיום 27.4.2020, התקופה הקובעת היא כאמור מיום 25.3.20 ל- 26.6.20 ולא 10.5.20-10.3.20, כפי שפורסם בטעות.

בהתאם לכך, המועדים המפורטים להלן  אשר חלים בתקופה שמיום 25.3.20 ועד ליום 25.6.20 יידחו ב-3 חודשים מהמועד המקורי:
א. המועד האחרון שבו רשאי הממונה לפי החוק להגברת האכיפה של דיני עבודה, תשע"ב-2011 (להלן – הממונה) למסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי
ב. המועד האחרון שבו רשאי מפר לטעון את טענותיו לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו
ג. המועד האחרון להחלטת הממונה בדבר הטלת עיצום כספי, או למסירת דרישת תשלום
ד. המועד האחרון שבו רשאי המפר לפנות לממונה בבקשה לביטול התראה מינהלית
ה. המועד האחרון לתשלום העיצום הכספי, ואם התשלום של העיצום הכספי חולק לתשלומים – לתשלום חלק ממנו.

יצוין כי בימים אלו מקודמת בכנסת הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (כהונות, סמכות, אישורים רגולטוריים ועיצומים כספיים) (הוראת שעה – נגיף קורונה החדש), התש"ף-2020, במסגרתה מוצע לקבוע הוראה מקבילה להוראת התקש"ח, בכל הנוגע לדחיית מועדים בהליכי עיצומים, שתוקפה יהא עד ליום 30.6.2020. כלומר, ככל שמועד המפורט בהצעה יחול עד ליום זה – הוא יידחה בשלושה חודשים. 

יום שבת, 9 באוקטובר 2021

זיכוי ממס הכנסה לעובדים במשמרות בתעשייה

 

זיכוי ממס הכנסה לעובדים במשמרות בתעשייה

ועדת הכספים האריכה את תוקפן של התקנות החלות על עובדי ייצור הקובעות זיכוי ממס בשיעור של 15% וזאת עד לתום שנת 2022.

מפעלים וארגונים שונים פועלים סביב השעון, ששה או שבעה ימים בשבוע, 24 שעות. בהתאם להוראות דיני העבודה, קיימת מגבלת שעות עבודה ביום לעובד ולפיכך מקומות עבודה אלה פועלים במתכונת של משמרות; העובדים למעשה מחליפים זה את זה כשמסתיים יום העבודה.

זיכוי ממס הוא למעשה הטבה אשר מקטינה את התשלום הסופי שצריך העובד לשלם למס הכנסה, הזיכוי מחושב בהתאם למדרגות מס.

זיכוי ממס הכנסה על עבודה במשמרות בתעשייה היא הטבה במס שמגיעה לעובדים שעובדים במשמרות. מטרתה לעודד עבודה בשעות לא שגרתיות.

הזיכוי ניתן בעד עבודה במשמרות צהריים ולילה באופן הבא:

  • משמרת שניה– מכסת עבודה יומית שאינה נמוכה מ- 7 שעות רצופות, אשר מתחילה בשעה בה המשמרת הראשונה מסתיימת אך לא לפני השעה 14:00.
  • משמרת שלישית– מכסת עבודה יומית שאינה נמוכה מ-6 שעות רצופות, אשר מתחילה בשעה בה המשמרת השניה מסתיימת.

כפי שנכתב ברישא, הוראת השעה עמדה בתוקף עד תום שנת 2020 וביום 29.9.2021 הוארכה עד לסוף חודש שנת 2022, דהיינו עובדי משמרות שנייה ושלישית בתעשייה המפעילה קווי ייצור ב-3 משמרות זכאים לזיכוי במס הכנסה בשיעור של 15% עד סוף 2022.

 

עוד מאמרים בנושא …

עדכונים

עיצומים כספיים

עיצומים כספיים הם מנגנון אכיפה מנהלי לטיפול בהפרות של הוראות חוק רגולטוריות.

קרא עוד »
דיני עבודה

אכיפה אזרחית

​סמכות לנקוט בהליכים לאכיפה אזרחית נתונה לממונים על שני תחומים, במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.

קרא עוד »

יום ראשון, 3 באוקטובר 2021

עיצומים כספיים

 

עיצומים כספיים הם מנגנון אכיפה מנהלי לטיפול בהפרות של הוראות חוק רגולטוריות.

בשנת 2011 נחקק חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, אשר יצר דרך נוספת לשמירה על זכויות עובדים וזאת ע"י מתן עיצומים כספיים וקנסות על תאגיד ונושאי משרה בו, וכן נקיטת הליכים פליליים כנגדם המגיעים עד כדי מאסר בפועל.

נדגיש, כי החוקים אינם מתייחסים רק למנהלים ובעלי משרות בכירות בארגון, שכן גם נושאי נוספים חשופים אישית לחבות פלילית ובכלל זה ניתן למצוא חשבי שכר, מנהלי כספים ופקידים שונים אשר אמונים על שכר העובדים.

החבות יכולה להיות מכוח חוקי עבודה שונים בכללם:

  1. עבירה לפיסעיף 25ב לחוק הגנת השכר.
  2. עבירה לפיסעיף 33א(2) לחוק עבודת הנוער.
  3. עבירה לפיסעיף 28(א) לחוק חופשה שנתית.
  4. עבירה לפיסעיף 14 לחוק שכר מינימום.
  5. עבירה לפי סעיף 26(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה.

סעיף 47 לחוק החברות קובע את "תורת האורגנים" לפיה יראו בפעולותיו של אורגן פעולותיה של החברה וכוונותיה, "אורגן" יכול להתייחס למעשה לכל נושא משרה בחברה שפעל למענה. מכוח תורת האורגנים ניתן לייחס לתאגיד "פעולות ומחשבות".

הטלת אחריות פלילית על נושא משרה:

ביצוע עבירה בידי תאגיד מקים חזקה לפיה העבירה בוצעה גם בידי נושא משרה בו. סעיף 252 לחוק החברות מייחס ומחיל על נושא המשרה לפעול תחת "חובת זהירות" ולהפעיל שיקול דעת עסקי.

במידה ויהיה ניתן להוכיח שההחלטה התקבלה בצורה שאינה מקצועית ורשלנית ו/או נגועה בשיקולים זרים או ניגוד אינטרסים, נטל הראייה מבחינת נושא המשרה יהיה כבד יותר.

האחריות הפלילית לא תוטל על נושא המשרה כל עוד הוא הצליח להוכיח כי לא היה מודע לביצוע העבירה או שנקט "אמצעים סבירים" למניעתה.

כך למשל בת"פ (ב"ש) 1015/05 משרד המסחר והתעשייה ת"א נ' ג'וניור אשדוד בע"מ נידונה מידת אחריותה של עובדת בחנות;

השאלה שעלתה בפסה"ד היא האם מנהלת חנות בחברה אשר פיטרה עובדת על רקע הריונה הנה פקיד אחראי כמשמעו בסעיף 16 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, אשר לפיו רואים גם "פקיד אחראי" כבעל חבות  (אלא אם יוכיח כי העבירה נעברה שלא בידיעתו או שנקט אמצעים למניעתה).

בית המשפט בחן את המקרה לגופו וקבע כי לעובדת הייתה מידת מעורבות בהחלטה כמו גם ידיעה על המניע האמיתי לפיטורים והטיל על העובדת קנס אישי בסך 10,000 ₪.

הפסיקה מראה כי בעוד בעבר אחריות פלילית הייתה מוטלת לרוב על תאגיד, ניכרת מגמה של שינוי המטילה אחריות גם על נושא משרה, ולכן חשוב לנקוט בכל האמצעים בדרושים על מנת למנוע אותם.

להלן דוגמאות:

  • ביצוע הדרכות של חקיקה ופסיקה עדכניים בתחום העיסוק
  • דיווח לממונים על כל פעולה העשויה להוות עבירה על החוק שאורגן ביצע
  • הגברת הציות והאכיפה הפנים ארגונית למניעת חשיפה של התאגיד לעבירות פליליות
  • מינוי מומחה להקמת מנגנון פיקוח פנימי למניעת חשיפה לאחריות פלילית של החברה.

הטלת אחריות על מנהל כספים

בת"פ 1239-09 משרד התמ"ת נ' א.ב.א ויקטורי חברה לניהול נידונה אחריות מכוח חוק שעות עבודה ומנוחה; העובדים הועסקו מעבר ל-4 שעות נוספות ביום עבודה, ולפיכך הורשעה החברה בעבירות של העסקה אסורה.

במקרה זה, לנושא המשרה מיוחסת אחריות לעבירה שבוצעה בידי אחר, זאת משום שמנהל הכספים לא היה בקשר ישיר עם העובדים ולא נתן הוראה להעסקתם בניגוד לחוק. בית המשפט זיכה את הנאשם מאחריות והטיל אותה כולה על החברה.

הטלת אחריות על מנהל

סעיף 15(א) לחוק עבודת נשים קובע אחריות אישית על נושא משרה בתאגיד, החייב לפקד ולמנוע עבירות על פי חוק זה. סעיף זה מגדיר נושא משרה כ "מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, ופקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה".

סעיף 5(ב) לחוק קובע כך" נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם הוכיח שעשה כל שניתם כדי למלא את חובתו.

וכך, בת"פ 315-01-11 מדינת ישראל נ' ג.מ. אוסקר ניהול ושיווק פיננסי בע"מ (בפירוק)  נקבע כי יש להרשיע את המנהלים כיוון שלא הוכיחו כי עשו כל שניתן כדי למלא את חובתם, והושתך עליהם קנס בשיעור 12,000 ₪ ו-14,000 ₪ בגין פיטורים עובדת בהריון ללא קבלת היתר ממשרד התמ"ת.

הטלת אחריות על מנכ"ל

תפ (ת"א) 444-04-14 מדינת ישראל נ' שן ערד 2000 בע"מ

פסה"ד דן בהאשמה לפי סעיף 26(א) לחוק הגנת השכר, בנוסחו לפני תיקון 24, שהיה תקף במועד העבירה, אשר קבע את חובת העברת הסכומים שנוכו מהשכר במועד.

סעיף 26 (ב) לחוק הגנת השכר קובע אחריות אישית על נושא משרה בתאגיד, החייב לפקד ולעשות כל שניתן למניעת עבירה על חוק הגנת השכר.

סעיף 26(ד) הגדיר את המונח "נושא משרה" כ "מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, ופקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה".

סעיך\ף 26(ג) קובע חזקה לפיה "נעברה עבירה לפי סעיף 25ב בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו האמורה בסעיף קטן (ב), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה".

במקרה זה, הנאשם אינו עמד בנטל ההוכחה כי נקט בכל האמצעים הנאותים כדי להבטיח את אי ביצועה של העבירה, כפי שקובעת החזקה, שכן גם בנוגע להרשעת מנהל או פקיד בחברה, היסוד הנפשי הנדרש הוא יסוד הידיעה ולחלופין "עצימת עיניים"

"נושא המשרה אינו יכול לעצום עיניים ולסמוך באופן עיוור על עובדיו-בכירים ככל שיהיו ועליו לוודא כי העסקתם של עובדים בתאגיד אינה עומדת בניגוד להוראות החוק.

הנאשם בפסק הדין הורשע בעבירות שיוחסו לו והוטל עליו קנס בסך 7,000 ₪.

תפ (ב"ש) 23145-11-11 מדינת ישראל נ' ח.א.ש מערכות ושירותים בע"מ.

פסה"ד דן בחברה שהורשעה בביצוע עבירה של ניכוי סכומים משכר של עובד ואי העברתם ליעדם בהתאם לסעיף 25ב(ג) לחוק הגנת השכר.

ביהמ"ש החליט לזכות את המנהל וזאת מאחר שדאג לריענון נהלים בחברה, השתלמויות, כנסים והרצאות.

עוד נקבע כי למנהל לא הייתה ידיעה ממשית על ביצוע העבירה וכי לא ניתן היה, בנסיבות המקרה, לצפות ממנו לבדוק ניכויים של כל עובד ועובד, וכי אין זה תפקידו של מנכ"ל חברה המעסיקה 1,500 עובדים.

להלן נפרט אודות סכומי העיצומים הכספיים בהתאם לחומרת העבירות שבחלקן דנו לעיל;

החוק להגברת האכיפה קובע שלוש רמות של עיצומים כספיים, בהתאם לסוג העבירה, ולגבי כל אחת מהרמות, נקבע סכום נמוך יותר המתייחס למעסיק יחיד המעסיק עובד שלא לצרכי עסק, משלח יד או שירות ציבורי.

  1. הרמה הראשונה– חלה לגבי הפרה של הוראות בחוקי העבודה המפורטות בחלק א' של התוספת השניה שבחוק, כגון: החובה לנהל פנקס חופשה לפי חוק חופשה שנתית, החובה לקבוע תקנון למניעת הטרדה מינית.

גובה העיצום למעסיק בגין עבירות אלה עומד נכון לינואר 1012 על 5,100 ₪ ולגבי יחיד המעסיק עובדים שלא במסגרת עסק, משלח יד או פעילות ציבורית על 2,550 ₪.

  1. הרמה השניה- חלה לגבי ההפרה של ההוראות בחוקה העבודה המפורטות בחלק ב' של התוספת השניה שבחוק, כגון: אי מתן חופשה שנתית לפי חוק חופשה שנתית או הפרת חובה לשלם גמול שעות נוספות לפי חוק שעות עבודה ומנוחה.

גובה העיצום למעסיק בגין עבירות אלה עומד נכון לינואר 2021 על 20,400 ₪ ולגבי יחיד המעסיק עובדים שלא במסגרת עסק, משלח יד או פעילות ציבורים על 10,200

  1. הרמה השלישית- חלה לגבי ההפרה של ההוראות בחוקה העבודה המפורטות בחלק ג' של התוספת השניה שבחוק, כגון: איסור הלנת שכר לפי החוק להגנת השכר, אי הפרשות לפנסיה לפי צווי הרחבה לפנסיה חובה, או אי תשלום שכר מינימום לפי חוק שכר מינימום.
  2. גובה העיצום למעסיק בגין עבירות אלה עומד נכון לינואר 2021 על 35,700, ₪ ולגבי יחיד המעסיק עובדים שלא במסגרת עסק, משלח יד או פעילות ציבורים על 17,850

בהקשר זה חשוב להדגיש כי חברות רבות נקנסו בשנים האחרונות בעקבות ליקויים בדיווחים כדוגמת ניהול שגוי של שעון נוכחות, אי תשלום שעות נוספות על פי החוק, הפרשות לפנסיה שלא במועד, היעדר תשלום תנאים סוציאליים על עמלות ועל תשלום נסיעות פיקטיבי.

סעיף 27 לחוק הגברת האכיפה של דיני העבודה מעניק הגנה מאחריות אזרחית של מזמין שירות אשר הסתמך על דוחות של בודק שכר מוסמך. וכן, יעניק למזמין השירות הפחתה בעיצום הכספי אם ימציא אישור מבודק שכר כי ההפרה שבגינה מוטל העיצום הכספי הופסק ותוקן.

ממונה עיצומים רשאי להטיל עיצום כספי על מעסיק שפעל בניגוד להוראות שבחוקי העבודה המפורטות בתוספת השניה לחוק, זאת לאחר שהממונה מסר למעסיק הודעה על כוונתו להטיל א העיצום הכספי.

מעסיק שקיבל הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי, רשאי לטעון את טענותיו בדבר הטלת העיצום תוך 30 יום מיום קבלת ההודעה.

בנסיבות בהן המעסיק הגיש את טענותיו בקשר להטלת העיצום- ממונה העיצומים יכול להחליט אם להטיל על המעסיק עיצום כספי וכן אם יש מקום להטיל על המעסיק עיצום בסכום מופחת. במקרה של החלטה על הטלת עיצום כספי, נשלחת למעסיק דרישת תשלום שבה מפורט סכום העיצום והמועד לתשלומו.

בנסיבות בהן המעסיק בחר שלא להגיש טענות בקשר להטלת העיצום – ההודעה על הכוונה להטיל עיצום כספי תחשב, בתום 30 ימים מיום שנמסרה, כדרישת תשלום.

לעיצום כספי שלא שולם במועד מתווספים הפרשי הצמדה וריבית, עבור התקופה שמהיום שנקבע לתשלום ועד לתשלום בפועל.

תשלום עיצום כספי לא גורע מהאחריות הפלילית של אדם בשל הפרה של הוראה שבחוקי העבודה שמפורטת בתוספת השניה בחוק להגברת אכיפה. ואולם אם הוגש נגד המעסיק כתב אישום בשל הפרת הוראה שבחוקי העבודה שבתוספת השניה, לא יוטל עליו עיצום כספי בשל אותו מעשה ואם המעסיק כבר שילם את העיצום הכספי, יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום התשלום ועד יום ההחזר.

דוגמא: ניתן להגיד כתב אישום כנגד מעסיק שלא שילם לעובד שכר מינימום, אף אם הוא שילם, עקב כך, עיצום כספי. בנסיבות אלה העיצום הכספי ששולם ע"י המעסיק יוחזר לו בתוספת ריבית והפרשי הצמדה. יובהר- לא נהוג להגיש כתב אישום כנגד מעסיק ששילם עיצום כספי, עקב אותה הפרה, אלא במקרים נדירים, כגון: כאשר מדובר בהפרה חוזרת או חמורה מבחינת היקפה.

 

 

עוד מאמרים בנושא…

דיני עבודה

אכיפה אזרחית

​סמכות לנקוט בהליכים לאכיפה אזרחית נתונה לממונים על שני תחומים, במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.

קרא עוד »