משרדנו מעניק ללקוחותיו שירות אישי ויעיל, על ידי עורכי דין ותיקים ובכירים עם ניסיון ומצוינות מקצועית שנצבר בעבודה מול חברות מובילות במשק. משרדינו מתמחה במגוון היבטי המשפט האזרחי-מסחרי המספק ללקוחותיו מענה משפטי כולל, "one-stop-shop"
האיש התמוטט דקות ספורות לאחר שקיבל מסרון שמבשר על נזק כלכלי עצום שעתיד להיגרם לחברה. ביטוח לאומי טען שתפקידו כמנכ"ל כרוך מטבעו במתח ולחצים תמידיים, אבל ביה"ד לעבודה קבע שמדובר באירוע דרמטי וחריג ויש לבחון את הקשר הסיבתי בינו לבין השבץ.
בית הדין לעבודה בתל אביב הורה לאחרונה על מינוי מומחה רפואי שייבחן את הקשר בין מסרון שקיבל המנכ"ל באמצע פגישה עסקית לבין שבץ מוחי שחטף מספר דקות לאחר מכן. ביטוח לאומי סירב להכיר בהודעה כאירוע חריג שגרם לשבץ וטען שהמנכ"ל ממילא היה נתון למתח ולחצים מתוקף תפקידו. השופטת אסנת רובוביץ-ברכש קבעה שההודעה מהווה אירוע חריג ודרמטי בפני עצמו.
התובע (54) מכהן כמנכ"ל בחברת בת של קבוצת לובינסקי שעוסקת בשיווק מצברים. החברה שיווקה באופן בלעדי, במשך 55 שנים, את מצברי "וורטה" המיוצרים על ידי חברת ג'ונסון קונטרולס בגרמניה.
ביולי 2016 עודכן התובע כי חברת ג'ונסון חתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם חברת "שנפ" בישראל – המתחרה העיקרית של החברה שהוא מנהל.
התובע, שהבין כי המשמעות היא אובדן הבלעדיות מהיצרן ואפשרות ממשית להתרסקות כלכלית של החברה, החל לפעול במספר מישורים בניסיון להציל אותה ולמצוא פתרונות אלטרנטיביים.
בדצמבר 2017 נודע לתובע כי בעל התפקיד בחברת ג'ונסון שהיה האחראי העיקרי לשיתוף הפעולה החדש עם חברת שנפ עתיד לסיים את תפקידו. הדבר עורר אצל התובע אופטימיות ותקווה שהדבר יוביל לסיום ההתקשרות של ג'ונסון עם שנפ.
ימים ספורים לאחר מכן, במהלך פגישת עסקים בטורקיה, התובע קיבל הודעת טקסט ממקור יודע דבר שבישר לו כי אותו בעל תפקיד לא יעזוב את חברת ג'ונסון. התובע השיב כי מדובר ב"בשורה רעה מאוד".
דקות לאחר מכן הוא התמוטט והובהל לבית חולים מקומי ומשם הוטס לישראל להמשך טיפול רפואי.
במהלך 2018 נדחתה תביעתו בביטוח לאומי לתשלום דמי פגיעה.
בתביעה שהגיש לבית המשפט הוא טען שהודעת הטקסט שקיבל מהווה "אירוע חריג" שהביא לשבץ המוחי שקיבל, שכן התקווה שלו התנפצה בפתאומיות ולכן מדובר בתאונת עבודה.
הנתבע טען מנגד כי התובע היה שרוי בלחצים במשך תקופה ארוכה וממושכת במסגרת תפקידו ועקב יחסי המסחר החדשים בין ג'ונסון לשנפ, ולא מדובר באירוע מיוחד.
מהתרוממות לנפילה
השופטת רובוביץ-ברכש הסבירה שעל מנת להכיר בשבץ המוחי כתאונת עבודה יש להוכיח שהתרחש אירוע חריג, פיזי או נפשי, בסמוך לכך.
מעדויות התובע ונציגי החברה שהיו עימו בפגישת העסקית, היא התרשמה כי קבלת המסרון היוותה אירוע דרמטי, שכן התובע חש אכזבה גדולה ותקוותו לסיום ההתקשרות בין ג'ונסון לשנפ והחזרת הבלעדיות לחברה שלו התנפצה לרסיסים. בנוסף, סמיכות הזמנים בין קבלת ההודעה לבין התמוטטות התובע – עניין של דקות בודדות – תומכת במסקנה שיש קשר בין הדברים.
השופטת הסבירה כי אומנם התובע היה מצוי בתקופה לחוצה מאז הידיעה על ההתקשרות בין ג'ונסון לשנפ, אך היא שוכנעה כי המסרון שקיבל מהווה אירוע נפרד, מוגדר בזמן, וחריג.
מהתרוממות נפש שחש התובע נוכח האפשרות שההתקשרות בין ג'ונסון לשנפ תסתיים, הוא חווה נפילה גדולה עם קבלת המסרון שניפץ את תקוותיו של התובע.
לאור המסקנה שמדובר באירוע חריג הוחלט על מינוי מומחה רפואי שייבחן את הקשר הסיבתי בינו לבין האוטם המוחי שאירע לתובע.
עו"ד יהונתן מרסיאנו עוסק/ת ב- נזיקין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
במאמר זה נסקור את ההיבטים השונים הקשורים בחגים ודיני עבודה.
יהודים | מוסלמים | נוצרים | דרוזים | ||||
חג | ימי חג | חג | ימי חג | חג | ימי חג | חג | ימי חג |
ראש השנה | 2 | עיד אל פיטר | 3 | חג המולד | 2 | עיד אלח'דר (אליהו הנביא) | 1 |
יום כיפור | 1 | עיד אל אדחא (חג הקורבן) | 4 | ראשית השנה | 1 | חג הנביא שועייב (יתרו) | 4 |
סוכות | 1 | הראשון במוחרם (ראש השנה האיסלאמי) | 1 | חג ההתגלות (אל-ג'טאס) | 1 | עיד אל אדחא (חג הקורבן) | 4 |
שמחת תורה | 1 | חג הולדת הנביא מוחמד (מוולד א-נבי) | 1 | יום שישי לפני הפסחא (אלג'ומעה אלעז'ימה) | 1 | – | – |
פסח | 2 | – | – | יום שני לפסחא | 1 | – | – |
יום העצמאות | 1 | – | – | עליית ישו השמיימה (אל-ס'עוד) | 1 | – | – |
שבועות | 1 | – | – | יום שני לשבועות (אלענסרה) | 1 | – | – |
מדובר בתשלום עבור 9 ימי חג בשנה בהתאם לדתו של העובד או על פי בחירתו.
עובדים שעתיים– זכאים לתשלום עבור ימי חג שבהם נעדרו מהעבודה, בתנאי שחגים אלה אינם חלים בשבת או ביום שישי (אם במקום העבודה מונהג שבוע עבודה בן 5 ימים), זאת בנוסף לימי החופשה השנתית להם הם זכאים.
קביעת התנאים נידונה בהליך :עע (ארצי) 21920-02-13 דיאמנט צעצועים בע"מ נ' ולנטינה פרנצב
עובדים חודשיים-אינם זכאים לדמי חגים, אלא מקבלים משכורת חודשית רגילה גם בחודש הכולל את ימי החג.
הפרשנות המקובלת בפרקטיקה היא כי שווי יום חג יהיה זהה לשווי יום עבודה (ללא דמי נסיעות), ולכך יש שתי דרכים בהן ניתן לחשב:
ממוצע שעות עבודה של 3 חודשים אחרונים לפני החג * תעריף שעתי נוכחי
או
ממוצע שעות יומי בשנה האחרונה (12 חודשים לפני החג) * תעריף שעתי נוכחי
הפסיקה טרם הכריעה בין שתי הנוסחאות ולכן בשלב זה יש לבחור דרך אחת ולהיות עקביים לגביה.
ערב חג
ככלל, נחשב כיום עבודה רגיל אשר אינו מזכה את העובדים בתוספת שכר. אולם, בהתאם לצווי הרחבה שעות העבודה יחושבו כדלקמן:
במקומות שבהם עובדים 6 ימים בשבוע- יום עבודה בערב חג יהיה עד 7 שעות. המשמעות היא שכל שעה מעבר לכך היא שעה נוספת.
במקומות שבהם עובדים 5 ימים בשבוע– יום עבודה בערב חג יהיה בן 8 שעות בתשלום של 9 שעות, או יום עבודה של 7 שעות בתשלום של 8 שעות.
עבודה בחג
ראשית, למעט מקומות עבודה ספציפיים, עובד רשאי לסרב לעבודה בחג.
שנית, עובד שעבד בחג זכאי לתוספת שכר של 50% במידה והתייצב לעבודה מבחירה.
בהתאם להחלטת בית הדין הארצי בה
ליך ע"ע 23333-09-16 סלים וליד נ' אדיר הבירה בע"מ כי עובד ששובץ לעבודה בחג ללא אפשרות בחירה יהיה זכאי לתשלום של 150% בגין עבודתו, ובנוסף לדמי חגים בגובה 100% (סה"כ תשלום בגובה 250%).
*הנטל להוכיח כי העבודה בחג הייתה מתוך רצון העובד הוא על המעסיק, לעניין זה יש לציין את ע"ע 38313-03-18 איל”ן איגוד ישראלי לילדים נפגעים – מיכאל מוחדינוב בו נקבע כי העסקה מתוך כורח, בהעדר ראיה לסתור, היא גם במצב שבו שיבוץ עובדים נעשה באמצעות סידור עבודה שנקבע על ידי המעסיק, וזאת גם אם לצורך שיבוץ סידור העבודה מתבקשים העובדים לשלוח מראש את בקשותיהם והעדפותיהם או שהם שולחים משמרות ספציפיות שבהן הם לא יכולים לעבוד. דהיינו, גם סידור עבודה בו המעסיק (או מי מטעמו) הוא זה שקובע אם העובד יעבוד בחג או לא, גם אם מתחשב המעסיק ברצון העובד, אינו קובע כי מדובר בעובד שהעדיף לעבוד בחג.
עבודה בחול המועד
ימי חול המועד נחשבים מבחינת החוק לימי עבודה רגילים. במקומות עבודה רבים (בעיקר ציבוריים) מונהג יום עבודה מקוצר בחול המועד, וכמו כן ישנם הסכמים קיבוציים בענפים שונים הקובעים גם כן יום עבודה מקוצר.
אין חובה מכוח החוק להעניק לעובדים מתנה בחגים, מתנות יכולות להינתן על ידי המעסיק:
