במאמר זה נסקור את ההיבטים השונים הקשורים בחגים ודיני עבודה.
ראשית יש להבין אלו חגים מוזכרים בחוק לעניין שבתון ודמי חגים ואלה הם:
יהודים | מוסלמים | נוצרים | דרוזים |
חג | ימי חג | חג | ימי חג | חג | ימי חג | חג | ימי חג |
ראש השנה | 2 | עיד אל פיטר | 3 | חג המולד | 2 | עיד אלח'דר (אליהו הנביא) | 1 |
יום כיפור | 1 | עיד אל אדחא (חג הקורבן) | 4 | ראשית השנה | 1 | חג הנביא שועייב (יתרו) | 4 |
סוכות | 1 | הראשון במוחרם (ראש השנה האיסלאמי) | 1 | חג ההתגלות (אל-ג'טאס) | 1 | עיד אל אדחא (חג הקורבן) | 4 |
שמחת תורה | 1 | חג הולדת הנביא מוחמד (מוולד א-נבי) | 1 | יום שישי לפני הפסחא (אלג'ומעה אלעז'ימה) | 1 | – | – |
פסח | 2 | – | – | יום שני לפסחא | 1 | – | – |
יום העצמאות | 1 | – | – | עליית ישו השמיימה (אל-ס'עוד) | 1 | – | – |
שבועות | 1 | – | – | יום שני לשבועות (אלענסרה) | 1 | – | – |
דמי חגים/ תשלום עבור ימי חג
מדובר בתשלום עבור 9 ימי חג בשנה בהתאם לדתו של העובד או על פי בחירתו.
עובדים שעתיים–
זכאים לתשלום עבור ימי חג שבהם נעדרו מהעבודה, בתנאי שחגים אלה אינם חלים
בשבת או ביום שישי (אם במקום העבודה מונהג שבוע עבודה בן 5 ימים), זאת
בנוסף לימי החופשה השנתית להם הם זכאים.
על עובדים שעתיים לעמוד ב-3 תנאים על מנת להיות זכאים לדמי חגים:
קביעת התנאים נידונה בהליך :עע (ארצי) 21920-02-13 דיאמנט צעצועים בע"מ נ' ולנטינה פרנצב
- העובד השלים ותק של 3 חודשי עבודה לפחות.
- העובד אמור לעבוד ביום שחל בו החג אך לא עבד בשל החג, או שהועסק בחג בכורח ללא אפשרות בחירה.
- העובד עבד ביום שלפני החג וביום שאחריו, אלא אם כן נעדר בימים אלה בהסכמת המעסיק (למשל: היעדר שיבוץ, חופשה בהסכמת המעסיק, היעדרות בשל מנוחה שבועית, היעדרות לפי החלטת המעסיק)
עובדים חודשיים-אינם זכאים לדמי חגים, אלא מקבלים משכורת חודשית רגילה גם בחודש הכולל את ימי החג.
שווי דמי חגים (לעובדים שעתיים):
הפרשנות המקובלת בפרקטיקה היא כי שווי יום חג יהיה זהה לשווי יום עבודה (ללא דמי נסיעות), ולכך יש שתי דרכים בהן ניתן לחשב:
ממוצע שעות עבודה של 3 חודשים אחרונים לפני החג * תעריף שעתי נוכחי
או
ממוצע שעות יומי בשנה האחרונה (12 חודשים לפני החג) * תעריף שעתי נוכחי
הפסיקה טרם הכריעה בין שתי הנוסחאות ולכן בשלב זה יש לבחור דרך אחת ולהיות עקביים לגביה.
עבודה בחג, בערב חג, ובחול המועד:
ערב חג
ככלל, נחשב כיום עבודה רגיל אשר אינו מזכה את העובדים בתוספת שכר. אולם, בהתאם לצווי הרחבה שעות העבודה יחושבו כדלקמן:
במקומות שבהם עובדים 6 ימים בשבוע- יום עבודה בערב חג יהיה עד 7 שעות. המשמעות היא שכל שעה מעבר לכך היא שעה נוספת.
במקומות שבהם עובדים 5 ימים בשבוע– יום עבודה בערב חג יהיה בן 8 שעות בתשלום של 9 שעות, או יום עבודה של 7 שעות בתשלום של 8 שעות.
עבודה בחג
ראשית, למעט מקומות עבודה ספציפיים, עובד רשאי לסרב לעבודה בחג.
שנית, עובד שעבד בחג זכאי לתוספת שכר של 50% במידה והתייצב לעבודה מבחירה.
בהתאם להחלטת בית הדין הארצי בה
ליך ע"ע 23333-09-16 סלים וליד נ' אדיר הבירה בע"מ כי עובד ששובץ לעבודה בחג ללא אפשרות בחירה יהיה זכאי לתשלום של 150% בגין עבודתו, ובנוסף לדמי חגים בגובה 100% (סה"כ תשלום בגובה 250%).
*הנטל להוכיח כי העבודה בחג הייתה מתוך רצון העובד הוא על המעסיק, לעניין זה יש לציין את ע"ע 38313-03-18 איל”ן איגוד ישראלי לילדים נפגעים – מיכאל מוחדינוב בו נקבע כי העסקה מתוך כורח, בהעדר ראיה לסתור, היא גם במצב שבו שיבוץ עובדים נעשה באמצעות סידור עבודה שנקבע על ידי המעסיק, וזאת גם אם לצורך שיבוץ סידור העבודה מתבקשים העובדים לשלוח מראש את בקשותיהם והעדפותיהם או שהם שולחים משמרות ספציפיות שבהן הם לא יכולים לעבוד. דהיינו, גם סידור עבודה בו המעסיק (או מי מטעמו) הוא זה שקובע אם העובד יעבוד בחג או לא, גם אם מתחשב המעסיק ברצון העובד, אינו קובע כי מדובר בעובד שהעדיף לעבוד בחג.
עבודה בחול המועד
ימי חול המועד נחשבים מבחינת החוק
לימי עבודה רגילים. במקומות עבודה רבים (בעיקר ציבוריים) מונהג יום עבודה
מקוצר בחול המועד, וכמו כן ישנם הסכמים קיבוציים בענפים שונים הקובעים גם
כן יום עבודה מקוצר.
אין חובה מכוח החוק להעניק לעובדים מתנה בחגים, מתנות יכולות להינתן על ידי המעסיק:
- במסגרת "נוהג" במקום העבודה, דהיינו כשנהוג באותו מקום לתת מתנה לחג.
- כמוסכם בהסכם עבודה אישי, דהיינו התחייבות של המעסיק לתת לאותו עובד מתנה לחג.
- בענפים מסוימים במשק חל הסכם קיבוצי, או צו הרחבה, המחייב הענקת מתנה בחגים מסוימים. (לדוגמא: ענף הניקיון והשמירה)
- לפי שיקול דעתו ורצונו החופשי של המעסיק.
