עובדת מאפייה פוטרה לאחר מספר חודשי העסקה בעודה בהיריון. בבית הדין לעבודה נפסקו לטובתה 5,000 שקל. ערעור שהגישה התקבל בבית הדין הארצי, שחייב את המעסיק בכ-30,000 שקל.
אישה שהועסקה ב-2016 במאפייה בדרום תל אביב פוטרה לאחר כ-6.5 חודשים. לאחר פיטוריה היא הודיעה למעסיק שהיא בהיריון אך הוא לא פעל לקבל היתר מהממונה. בית הדין הארצי לעבודה קבע שהעובדת פוטרה ללא קשר להיריון אך המעסיק פעל בניגוד לחוק כשלא ביקש היתר ועליו לשלם לה פיצויים מוגדלים.
האישה הועסקה במאפייה בין החודשים מאי-נובמבר 2016. במכתב פיטורים שנמסר לה נכתב הסיבה לסיום יחסי העבודה הא ״חוסר התאמה״. היא סיפרה שעם קבלת מכתב הפיטורים הודיעה לבעל המאפייה כי היא בהריון.
בעל המאפייה לא הכחיש שנודע לו על ההיריון בסמוך לפיטורים וכי לא פעל לקבל היתר מהממונה על חוק עבודת נשים במשרד העבודה והרווחה.
בתביעה שהגישה לבית הדין לעבודה בתל אביב טענה האישה כי פוטרה ללא שימוע וללא הודעה מוקדמת בעודה בחודש השישי להריונה ועקב הריונה. עוד היא טענה כי לא קיבלה שכר בגין ימי חופשה ומחלה.
בעל המאפייה הגיש כתב הגנה תמציתי במסגרתו טען כי מלכתחילה הוסכם עם העובדת שתועסק לתקופה קצובה לשם מילוי מקומה של עובדת אחרת שיצאה לתקופת לידה והורות.
בית הדין קיבל את התביעה בחלקה. הוא קבע כי אכן העובדת נשכרה לעבודה לתקופת קצובה, אך אין ראיה לכך שסוכם מראש על 6 חודשים. עוד נקבע כי העובדת לא הוכיחה שהריונה היה אחד השיקולים לפיטוריה.
אולם, כשנודע לבעל המאפייה על כך שהעובדת בהריון היה עליו לפנות לממונה לקבל היתר לפיטורים ומכיוון שלא עשה כן, עליו לפצות אותה ב-5,000 שקל.
בערעור ביקשה העובדת להתערב בגובה הפיצוי. היא ציינה כי לפי הוראות החוק פיטוריה היו שלא כדין והם בטלים מעיקרם. בנסיבות אלה, על המעסיק לשלם לה את השכר שהיה מגיע לה בחודשים שעד הלידה ובשישים הימים שלאחר תקופת הלידה.
המעסיק חזר על טענתו כי העובדת ״בסך הכל החליפה עובדת אחרת שהייתה בחופשת לידה״. הוא טען כי בזמן הפיטורים העובדת לא אמרה לו שהיא בהיריון והדגיש כי אין קשר בין הפיטורים להיותה של העובדת בהיריון. ״אני חושב שאני לא צריך לשלם. זה עלה לי בבריאות״, סיכם.
תופעה רווחת
אך השופטים ורדה וירט-ליבנה, סיגל דוידוב-מוטולה ומיכאל שפיצר קיבלו את הערעור.
״אפלייתן של נשים בשוק העבודה בכלל ועל רקע היריון והורות בפרט היא תופעה שלצערנו עודנה רווחת״, כתבו השופטים והדגישו כי החוק מטיל חובה בלתי מסויגת על מעסיקים לפנות לקבלת היתר מהממונה אם ברצונם לפטר עובדת בהיריון, מכל סיבה שהיא.
הם הבהירו כי פיטורים ללא קבלת היתר מהממונה מנוגדים לחוק ולכן בטלים מעיקרם. עובדת בהיריון שפוטרה בניגוד לחוק זכאית להמשיך בעבודתה ולחילופין לקבל שכר בגין התקופה בה נשללה ממנה עקב פיטוריה.
הם קבעו כי בהתחשב בכך שהמעסיק לא פעל בשום שלב לקבל היתר מהממונה, פיטורי העובדת בטלים והיא זכאית לפיצוי בגובה 150% מהשכר שהיה מגיע אלמלא פוטרה.
בסופו של דבר חייבו השופטים את המעסיק בפיצוי של 28,891 שקל על הפרת חוק עבודת נשים. עוד נפסקו לטובת העובדת 1,777 שקל בגין הפרשי דמי חופשה וחגים ו-402 שקל על הפרשות חסרות לפנסיה.
המעסיק חויב בהוצאות בסך 5,000 שקל.
- ב"כ המערערת: עו"ד מאי אקרמן לוי, עו"ד רועי אקרמן
- ב"כ המשיבה: אריה לז'אני (מנהל המשיבה)
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פורסם באתר פסק דין
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה