הזכות לחופשה שנתית משותפת לכל העובדים השכירים במשק, אך לפעמים אתה כמנהל חייב לגרום לעובד שלך לממש את החופשה השנתית שלו.
לכל עובד מגיעים ימי חופשה שעליו לנצל
על פי החוק, כל עובד זכאי למספר ימי חופשה, בהתאם לוותק שלו ולהיקף המשרה שלו, שאותם עליו לנצל. בעבר, עובדים שלא רצו לממש את החופשה שלהם יכלו לאגור ימי חופשה ולצאת בבת אחת לתקופות ארוכות, לעיתים של חודש ויותר, מה שגרם להיעדרות חריגה מהעבודה. כיום החוק השתנה, ולכל שנה קלנדרית יש את ימי החופשה שנצברו עבורה בלבד. ועובדים שאינם מנצלים את ימי החופשה שלהם פשוט מאבדים אותם.
הוכח שהפוגה של כמה ימים תורמת ליותר פריון בעבודה
נהוג לחשוב שעובדים שלא מורידים את העיניים מהמחשב ונשארים בעבודה עד שעות הערב המאוחרות, הם עובדים מסורים וטובים. האמת היא, שמחקרים רבים הוכיחו בדיוק ההיפך: עובדים שלא לוקחים חופש הם עובדים שמאבדים את היצירתיות ואת חדוות העבודה שלהם, הם לא יעילים ביחס לכמויות האדירות של שעות שהם משקיעים, וגם לא תורמים מבחינה חברתית לארגון. בסקרים של השנים האחרונות התגלה שישראל, בה אנשים עובדים שעות ארוכות מאד, היא בין המקומות האחרונים מבחינת יעילות ויצרנות. במקומות הראשונים מככבות מדינות כמו שבדיה, שם עובדים עד השעה ארבע או חמש.
מה אנחנו למדים מזה? שעובדים צריכים אוויר וחופש בשביל לעבוד בחשק ובאופן יעיל. אחרת, זה מדובר בשעות נוספות ריקות שאתה משלם (גם אם לא כשעות נוספות, אז בחשמל, בארוחות למשרד, בעוד משמרת של המנקים, וכן הלאה.)
חופשה שנתית של המשרד
דרך נחמדה לאפשר לעובדים לנצל את החופשה השנתית או לפחות את חלקה, ועדיין להפיק ממנה תועלת לארגון, היא ליצור חופשה שנתית משרדית. לארגן נסיעה עבור כל העובדים למקום נופש כלשהו. חברות רבות נוהגות לעשות זאת, ומשלבות תוכן של הרצאות על החברה, ימי גיבוש המעולים לאווירה וליצירתיות של העובדים, הענקת פרסי עובד מצטיין ועוד. העובדים שמחים לנסוע על חשבון החברה, וזה כמעט תמיד מתבטא בגיבוש שמעלה את ערך העבודה ואת התוצאות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה