ברקוביץ אהרוני זיו, עורכי דין

יום רביעי, 17 בנובמבר 2021

תאונת דרכים של מהנדס עצמאי תוכר כתאונת עבודה

ביטוח לאומי סירב להכיר בתאונה, אך בתביעה שהגיש המהנדס נקבע שהיא אירעה בדרך לחתימה על חוזה במסגרת עבודתו

בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קיבל לאחרונה תביעה של עובד עצמאי והורה לביטוח לאומי להכיר בתאונת דרכים שעבר כתאונת עבודה. התובע, מהנדס, טען שהתאונה קרתה לאחר סיור שטח שערך לקראת הגשת הצעה למכרז, בדרכו לפגישה עם מי שהיה אמור לבצע את העבודה. ביטוח לאומי סירב להכיר בתובע כנפגע עבודה בטענה שמסר לחוקר מטעמו גרסאות שונות בנוגע למטרת הנסיעה שבמהלכה אירעה תאונת הדרכים, אבל השופט יוסף יוספי האמין לתובע.

בתביעה שהגיש ביקש התובע, שעובד כמהנדס עצמאי, להכיר בתאונת דרכים שעבר במאי 2018 כתאונת עבודה. זאת לאחר שתביעה שהגיש לביטוח לאומי בעניין נדחתה.

לטענת התובע, ביום התאונה הוא ערך סיור שטח מקדים לקראת הגשת הצעה למכרז. לאחר הסיור נסע לפגישה עם אדם שהיה אמור לבצע חלק מהעבודה, ובדרכו לשם קרתה תאונת הדרכים. לכן לטענתו מדובר בתאונת עבודה.

ביטוח לאומי טען מנגד כי התובע מסר לחוקר מטעמו גרסאות שונות בנוגע למטרת הנסיעה שבמהלכה התרחשה התאונה, בהן, כי התכוון לבקר קודם את אמו ורק לאחר מכן לנסוע משם לפגישת העבודה.

בנוסף, נטען כי האדם עימו היה אמור התובע להיפגש מסר גרסה מעט שונה מזו של התובע לגבי תוכן הפגישה.

בדרך לפגישת עבודה

השופט יוספי קיבל את התביעה וקבע שהאירוע הוא תאונת עבודה לפי חוק הביטוח הלאומי. הוא הסביר שעל התובע, כעובד עצמאי, מוטל נטל הוכחה מוגבר להוכיח שהתאונה ארעה תוך כדי עיסוקו ובעקבות עיסוקו. זאת, בניגוד לעובד שכיר שתאונה שארעה לו תוך כדי העבודה רואים בה אוטומטית כתאונה שקרתה עקב העבודה, אלא אם הוכח ההיפך.

השופט הסביר כי אין מחלוקת לגבי העובדה שתאונת הדרכים התרחשה שכן קיים תיעוד מפורט של התאונה ותרשים של המשטרה. לכן השאלה שעליה יש לענות היא האם התאונה קרתה במהלך עבודתו של התובע.

בעניין זה, הוא מצא את עדותו של התובע אמינה והתרשם שהיא מתארת את הדברים כפי שהתרחשו באמת. התאונה אירעה בדרכו של התובע להיפגש עם אדם איתו רצה לשתף פעולה בפרויקט שקשור לעבודתו כמהנדס, לאחר שערך התובע סיור שטח.

אותו אדם עימו היה התובע אמור להיפגש מסר גרסה דומה והשופט התרשם שגם עדותו אמינה.

לעניין טענת ביטוח לאומי שהתובע מסר מספר גרסאות בנוגע למטרת נסיעתו, ציין השופט שעקב נסיבות הפגישה בין חוקר הביטוח לאומי לתובע שהתקיימה עם מסיכות כאשר לתובע בעיות שמיעה, מחלת ריאות קשה ותיעוד החוקר בכתב היה לא קריא, בהחלט יכול להיות שהחוקר בתום לב לא רשם פרט כזה או אחר נכון.

משכך נקבע שהתובע עמד בנטל ההוכחה המוגבר והוכיח שהתאונה ארעה בדרכו מסיור השטח לפגישת עבודה.
ב"כ התובע: עו"ד אביחי דהן
ב"כ ביטוח לאומי: עו"ד מורן קונביסר

עו"ד בוריס סברדליק עוסק/ת ב- נזיקין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

פורסם באתר פסקדין

יום ראשון, 14 בנובמבר 2021

הגבלות בדבר תנאי העבודה במהלך הריון

הגבלת עבודה בסביבת מקור חום, חומרים מסוכנים או קרינה

מרגע שנודע למעסיק כי העובדת בהריון, הוא אינו רשאי להעסיקה בקרבה למקור חום, בחשיפה לחומרים המפורטים בתקנות עבודת נשים ובתקנות הבטיחות בעבודה, וכן בחשיפה לקרינה מייננת ולזיהום רדיואקטיבי ברמה העולה על הרמה הקבועה בתקנות.

מידע נוסף על עבודה בסביבת חומרים מסוכנים בזמן הריון, באתר בטיחות בעבודה.

הגבלת עבודה בשעות נוספות, בלילה ובמנוחה השבועית

החל מהחודש החמישי להיריון ואילך, חל איסור להעסיק עובדת בהיריון:

בשעות נוספות וכן ביום מנוחה שבועי, אלא אם כן העובדת הסכימה בכתב לעבוד בשעות נוספות או ביום מנוחה שבועי, וכן מסרה למעסיק אישור רפואי לפיו אין מניעה להעסיקה כאמור.
בשעות הלילה, אם העובדת הודיעה למעסיק בכתב שאין היא מסכימה לעבוד בשעות הלילה.

הוראות החוק בנושא זה:

יום שלישי, 9 בנובמבר 2021

זכויות נשים בהריון ובני זוגן במקום העבודה

נשים בהריון ובני זוגן זכאים להיעדר מעבודתם בתנאים מסויימים. בנוסף, יש הגבלה על העסקה של עובדת בהריון בסביבת מקור חום, חומרים מסוכנים או קרינה וכמו כן יש הגבלת עבודה בשעות נוספות, בלילה ובמנוחה השבועית. עובדת בהיריון נדרשת להודיע על כך למעסיק בחודש החמישי, ובמקרים מסויימים אף מוקדם יותר.

מועמדת לעבודה אינה חייבת להודיע על ההיריון, ומעסיקים אינם רשאי להפלות בין מועמדים לעבודה עקב היות המועמדת בהריון.

הודעה על הריון

הודעה על הריון לפני קבלה לעבודה

מועמדת לעבודה לא נדרשת להודיע למעסיק פוטנציאלי על היותה בהריון. מעסיק פוטנציאלי אינו רשאי להפנות למועמדת שאלות בנושא זה.

להוראות החוק בנושא זה, לחצו כאן

מתי צריך להודיע למעסיק על הריון

עובדת צריכה להודיע למעסיק על היותה בהריון, לכל המאוחר, בחודש החמישי להריון.

עם זאת, עובדת צריכה להודיע למעסיק על היותה בהריון, תוך עשרה ימים מהיום בו נודע לה על ההריון, ולצרף להודעה אישור רפואי בדבר ההריון, אם היא עובדת בתנאים הבאים:

בחשיפה לחומרים העשויים להזיק לה או לעובר, שנקבעו בתקנות עבודת נשים ובתקנות בטיחות בעבודה
בקרבה למקור חום העשוי להעלות את חום גופה מעל ל-38.5 מעלות צלזיוס למשך 4 שעות רצופות.

יום שלישי, 2 בנובמבר 2021

עיצום כספי

החוק להגברת האכיפה קובע כי ניתן להטיל עיצום כספי, עקב הפרת הוראות שבחוקי העבודה המפורטות בתוספת השניה לחוק, על המעסיק, על המנכ"ל של מעסיק שהוא תאגיד ובמקרים מסוימים גם על מזמין שירות.

הטלת עיצום כספי על מעסיק

ממונה עיצומים, רשאי להטיל עיצום כספי על מעסיק שפעל בניגוד להוראות שבחוקי העבודה המפורטות בתוספת השניה לחוק, זאת לאחר שהממונה מסר למעסיק הודעה על כוונתו להטיל את העיצום הכספי.

מעסיק שקיבל הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי, רשאי לטעון את טענותיו בדבר הטלת העיצום, תוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה.

בנסיבות בהן המעסיק הגיש את טענותיו בקשר להטלת העיצום – ממונה העיצומים יכול להחליט אם להטיל על המעסיק עיצום כספי וכן אם יש מקום להטיל על המעסיק עיצום בסכום מופחת . במקרה של החלטה על הטלת עיצום כספי, נשלחת למעסיק דרישת תשלום שבה מפורט סכום העיצום והמועד לתשלומו.

בנסיבות בהן המעסיק בחר שלא להגיש טענות בקשר להטלת העיצום – ההודעה על הכוונה להטיל עיצום כספי תחשב, בתום 30 ימים מיום שנמסרה, כדרישת תשלום.

הטלת עיצום כספי על מנכ"ל של מעסיק שהוא תאגיד

מנכ"ל של מעסיק שהוא תאגיד, חייב לפקח ולנקוט באמצעים סבירים למניעת הפרה של הוראות שבחוקי העבודה, המפורטות בתוספת השניה בחוק להגברת האכיפה. בנסיבות בהן המעסיק הפר הוראות כאמור, ניתן לנקוט כנגד המנכ"ל באכיפה מינהלית, כלומר: להטיל עליו עיצום כספי. זאת לאחר שממונה עיצומים, מסר למנכ"ל התראה לפיה עליו לפקח על נקיטת אמצעים להפסקת הפרה או למניעת הישנותה, תוך פרק זמן שיצוין בהתראה, ולמרות ההתראה לא ננקטו, אצל המעסיק, האמצעים שצויינו בהתראה.

העיצום הכספי שאותו ניתן להטיל על המנכ"ל הוא בשיעור של 50% מסכום העיצום שניתן היה להטיל, עקב אותה הפרה, על מעסיק יחיד המעסיק עובד שלא לצורך עסק, אלא אם כן הוכיח המנכ"ל כי עשה כל שניתן על מנת למלא את חובתו.

את סכום העיצום הכספי שיש להטיל על מנהל כללי של תאגיד, ניתן להפחית בשיעורים אלה:

בשיעור של 20% – אם ממונה עיצומים שוכנע שהמנהל הכללי נקט אמצעים להפסקת ביצוע ההפרה על ידי התאגיד או למניעת הישנותה.
בשיעור של 25% – אם ממונה עיצומים שוכנע, באישור היועץ המשפטי של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, כי ההפרה נגרמה בשל נסיבות אישיות חריגות שלו המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי, או שהתקיימו בו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות עמו את הדין.

ניתן להפחית את העיצום שיוטל על המנהל הכללי של התאגיד בשיעור של 45% לכל היותר, גם בנסיבות בהן מתקיימות שתי נסיבות המאפשרות הפחתה של העיצום הכספי.

הוראות החוק והתקנות:

יום ראשון, 31 באוקטובר 2021

נהג החליק על כתם שמן וגרם לתאונת שרשרת – מי אחראי?

נקבע שכתם שמן בכביש הוא סיכון דרך שנהג צריך לקחת בחשבון ונהיגה במהירות נמוכה יותר הייתה מונעת את התאונה. טענת מבטחת הרכב הפוגע שהתאונה בלתי נמנעת נדחתה והיא חויבה לפצות.

האם כתם שמן על הכביש פוטר מאחריות את הרכב שהחליק וגרם לתאונת שרשרת? בית משפט השלום ברחובות קבע לאחרונה שלא. הסוגיה נדונה בתביעה שהוגשה על ידי מבטחת של רכב שנפגע בתאונה נגד חברות הביטוח של שני הרכבים שעמדו אחריו ברמזור. הראשון החליק על כתם שמן ופגע ברכב השני אשר נהדף על רכב שלישי – אותו ביטחה התובעת. בתביעה נטען שהרכב החליק בעקבות רשלנות של הנהג, אך מבטחת הרכב הפוגע טענה שהתאונה הייתה בלתי נמנעת מצדו והגישה הודעת צד ג' נגד העירייה כאחראית על הכביש. סגנית הנשיאה רנה הירש קבעה שהנהג שהחליק אחראי לתאונה. היא ציינה שהעובדה שהנהגים לפניו לא החליקו מלמדת כי נסע במהירות שאינה מתאימה לתנאי הדרך. חברת הביטוח שלו חויבה לפצות.

רכב נהוג על-ידי נהגת יצא מנתיבי איילון ונעצר ברמזור אדום בצומת סמוך למחלף השלום בתל אביב, אחריו נעמד רכב נוסף, שני במספר. זמן קצר לאחר מכן הגיע רכב שלישי שנסע באותו הנתיב, החליק על כתם שמן בכביש והדף את הרכב השני לעבר הרכב הראשון.

"מנורה מבטחים" שביטחה את הרכב הראשון בתור הגישה תביעה נגד "איי. די. איי חברה לביטוח" שביטחה את הרכב השני ונגד "מגדל חברה לביטוח" – מבטחת הרכב שהחליק.

התובעת טענה שהרכב המחליק גרם לתאונה עקב נהיגה רשלנית, בלתי זהירה וללא שמירת מרחק – ואחראי לפצותה בגין הנזקים שנגרמו לרכב שהיא מבטחת.

"מגדל" (שמבטחת את הרכב המחליק) טענה שאין קשר בין הנהיגה לבין הנזקים לרכבים, מכיוון שהגורם לתאונה הוא כתם שמן שהוביל לחוסר תגובה בבלמים, כך שהתאונה הייתה בלתי נמנעת.

מגדל הגישה הודעת צד שלישי נגד עיריית תל-אביב האחראית על הכביש העירוני. העירייה טענה שאין לה אפשרות לוודא בזמן אמת שלא נוצרים מפגעים והכתם טופל ברגע שנודע לה על קיומו.

אחרים לא החליקו

השופטת הירש קיבלה את התביעה נגד מבטחת הרכב המחליק. נקבע שקיומו של שמן על הכביש הוא סיכון שנהג סביר צריך לקחת בחשבון , וקיומו לא מסיר את האחריות של הנוהג ברכב.

השופטת ציינה את העובדה ששני הרכבים שהיו מעורבים בתאונה וככל הנראה גם רכבים אחרים שעברו לפני כן, לא החליקו בעקבות כתם השמן. מכך, קבעה, אפשר להסיק שנהג הרכב המחליק לא נסע במהירות מתאימה ובנסיעה זהירה הוא יכול היה להימנע מהחלקה.

"מגדל", מבטחת של הרכב המחליק, חויבה לפצות את "מנורה" על הנזקים שנגרמו לרכב שביטחה בסך 15,413 שקל, בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד.

התביעה נגד איי.די.איי, מבטחת הרכב שנהדף נדחתה ונפסקו לטובתה הוצאות.

בתוך כך נדחתה ההודעה נגד העירייה. נקבע שמדובר במפגע שעלול להיווצר בתוך שניות אחדות והיא לא אחראית לו בנסיבות שבהן לא הוכח כי היה עליה לדעת על קיומו.

ב"כ מנורה: עו"ד שחף היימן
ב"כ איי.די.איי: עו"ד אבי אריה
ב"כ מגדל: עו"ד אבישי זיו
ב"כ עיריית תל-אביב: עו"ד שרון עמר

עו"ד חגית שווקי עוסק/ת ב- נזיקין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

פורסם באתר פסקדין