יום ראשון, 31 באוקטובר 2021

נהג החליק על כתם שמן וגרם לתאונת שרשרת – מי אחראי?

 

נקבע שכתם שמן בכביש הוא סיכון דרך שנהג צריך לקחת בחשבון ונהיגה במהירות נמוכה יותר הייתה מונעת את התאונה. טענת מבטחת הרכב הפוגע שהתאונה בלתי נמנעת נדחתה והיא חויבה לפצות.

האם כתם שמן על הכביש פוטר מאחריות את הרכב שהחליק וגרם לתאונת שרשרתבית משפט השלום ברחובות קבע לאחרונה שלא. הסוגיה נדונה בתביעה שהוגשה על ידי מבטחת של רכב שנפגע בתאונה נגד חברות הביטוח של שני הרכבים שעמדו אחריו ברמזור. הראשון החליק על כתם שמן ופגע ברכב השני אשר נהדף על רכב שלישי – אותו ביטחה התובעת. בתביעה נטען שהרכב החליק בעקבות רשלנות של הנהג, אך מבטחת הרכב הפוגע טענה שהתאונה הייתה בלתי נמנעת מצדו והגישה הודעת צד ג' נגד העירייה כאחראית על הכביש. סגנית הנשיאה רנה הירש קבעה שהנהג שהחליק אחראי לתאונה. היא ציינה שהעובדה שהנהגים לפניו לא החליקו מלמדת כי נסע במהירות שאינה מתאימה לתנאי הדרך. חברת הביטוח שלו חויבה לפצות.

רכב נהוג על-ידי נהגת יצא מנתיבי איילון ונעצר ברמזור אדום בצומת סמוך למחלף השלום בתל אביב, אחריו נעמד רכב נוסף, שני במספר. זמן קצר לאחר מכן הגיע רכב שלישי שנסע באותו הנתיב, החליק על כתם שמן בכביש והדף את הרכב השני לעבר הרכב הראשון.

"מנורה מבטחים" שביטחה את הרכב הראשון בתור הגישה תביעה נגד "איי. די. איי חברה לביטוח" שביטחה את הרכב השני ונגד "מגדל חברה לביטוח" – מבטחת הרכב שהחליק.

התובעת טענה שהרכב המחליק גרם לתאונה עקב נהיגה רשלנית, בלתי זהירה וללא שמירת מרחק – ואחראי לפצותה בגין הנזקים שנגרמו לרכב שהיא מבטחת.

"מגדל" (שמבטחת את הרכב המחליק) טענה שאין קשר בין הנהיגה לבין הנזקים לרכבים, מכיוון שהגורם לתאונה הוא כתם שמן שהוביל לחוסר תגובה בבלמים, כך שהתאונה הייתה בלתי נמנעת.

מגדל הגישה הודעת צד שלישי נגד עיריית תל-אביב האחראית על הכביש העירוני. העירייה טענה שאין לה אפשרות לוודא בזמן אמת שלא נוצרים מפגעים והכתם טופל ברגע שנודע לה על קיומו.

אחרים לא החליקו

השופטת הירש קיבלה את התביעה נגד מבטחת הרכב המחליק. נקבע שקיומו של שמן על הכביש הוא סיכון שנהג סביר צריך לקחת בחשבון , וקיומו לא מסיר את האחריות של הנוהג ברכב.

השופטת ציינה את העובדה ששני הרכבים שהיו מעורבים בתאונה וככל הנראה גם רכבים אחרים שעברו לפני כן, לא החליקו בעקבות כתם השמן. מכך, קבעה, אפשר להסיק שנהג הרכב המחליק לא נסע במהירות מתאימה ובנסיעה זהירה הוא יכול היה להימנע מהחלקה.

"מגדל", מבטחת של הרכב המחליק, חויבה לפצות את "מנורה" על הנזקים שנגרמו לרכב שביטחה בסך 15,413 שקל, בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד.

התביעה נגד איי.די.איי, מבטחת הרכב שנהדף נדחתה ונפסקו לטובתה הוצאות.

בתוך כך נדחתה ההודעה נגד העירייה. נקבע שמדובר במפגע שעלול להיווצר בתוך שניות אחדות והיא לא אחראית לו בנסיבות שבהן לא הוכח כי היה עליה לדעת על קיומו.

  • ב"כ מנורה: עו"ד שחף היימן
  • ב"כ איי.די.איי: עו"ד אבי אריה
  • ב"כ מגדל: עו"ד אבישי זיו
  • ב"כ עיריית תל-אביב: עו"ד שרון עמר

עו"ד חגית שווקי עוסק/ת ב- נזיקין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

פורסם באתר פסקדין

יום רביעי, 27 באוקטובר 2021

העלאת גיל הפרישה לנשים ל-65

 

השבוע התכנסה וועדת הכספים והחליטה על העלאת גיל הפרישה לנשים מ-62 ל- 65 במסגרת חקיקה אשר אושרה בכנסת ותיכנס לתוקף החל מחודש ינואר 2022.

היות וחקיקה זו והשינוי שתחולל צפויה לפגוע בנשים רבות בשוק העבודה, נכללו בחוק זה מספר צעדים אשר מטרתם להגן על אותן נשים:

  • הארכת תוקף הזכות לדמי אבטלה לנשים ובתוך כך מתן 5 חודשי אבטלה נוספים לנשים שנפלטו ממעגל העבודה לאחר גיל 57 עד לסכום של 4,000 ש”ח לחודש. חמשת החודשים בעלי תקרה זו הם בנוסף כאמור לחודשי אבטלה שמגיעים להן מלכתחילה.
  • נשים מעל גיל 60 תוכלנה להיות זכאיות ל-300 ימי אבטלה (התקופה המקסימלית עומדת נכון להיות על 175 ימים).
  • הגדלת מענק העבודה והגדלת טווח ההכנסות המזכות במענק עבור נשים עובדות בגילאי 60-67 אשר עתיד לתמרץ נשים אותן להשתלב בשוק העבודה.
  • נשים, אשר בעקבות העלאת גיל הפרישה תידחה זכאותן לקצבת אזרח ותיק תהיינה זכאיות ב-4 השנים הקרובות להטבות כמו הנחה בחשבונות חשמל, ארנונה ומים, תחבורה ציבורית ותרופות.
  • קצבת הנכות הכללית לנשים מעל גיל פרישה תעלה גם היא מסך של 6,000 ש”ח לסך 7,750 ש”ח, נשים הזכאיות להבטחת וגילן מעל 62 תקבלנה תוספת הכנסה בסך 700 ₪ לחודש לתקופה של עד 18 חודשים.

השפעת השינוי בגיל הפרישה על הכנסות נשים שגיל פרישתן נדחה תיבחן ע”י וועדת הכספים לאחר שנה ומדי שנה, בשיתוף הוועדה לשוויון מגדרי ומעמד האישה.

יום ראשון, 17 באוקטובר 2021

 

עיצומים כספיים והתראות מינהליות

משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מוסמך לקיים הליכי בירור וחקירה בנסיבות בהן קיים חשד להפרה של ההוראות שבחוקי העבודה.
 החוק להגברת האכיפה מסמיך את המשרד לנקוט בהליכים לאכיפה מינהליים, בנסיבות בהן קיים חשד להפרה של הוראות שבחוקי העבודה המפורטות בתוספת השנייה לחוק. זאת כנגד המעסיק, ובמקרים מסוימים נגד מנכ"ל של מעסיק שהוא תאגיד ונגד מזמין שירות.
 

התראה מינהלית

עוד מאמרים בנושא אכיפה…

אכיפה

עיצומים כספיים והתראות מינהליות

משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מוסמך לקיים הליכי בירור וחקירה בנסיבות בהן קיים חשד להפרה של ההוראות שבחוקי העבודה. החוק להגברת האכיפה מסמיך את המשרד לנקוט

קרא עוד »
אכיפה

אכיפה פלילית

​ההליך הפלילי נועד להביא לענישה של עברייני חוק ולהרתעה מפני ביצוע עבירות.

קרא עוד »
אכיפה

אכיפה מינהלית

הודעה למעסיקים – מצב חירום בשל נגיף הקורונה במסגרת תקנות שעת חירום (נגיף קורונה החדש) (הארכת מודע ודחיית מועדים), התש"ף – 2020 מיום 25.3.2020 נקבעה

קרא עוד »
דיני עבודה

אכיפה אזרחית

​סמכות לנקוט בהליכים לאכיפה אזרחית נתונה לממונים על שני תחומים, במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.

קרא עוד »

יום שלישי, 12 באוקטובר 2021

אכיפה פלילית ומיהלתית

 

אכיפה פלילית

​ההליך הפלילי נועד להביא לענישה של עברייני חוק ולהרתעה מפני ביצוע עבירות.

משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מוסמך לקיים חקירה, בנסיבות בהן קיים חשד לביצוע עבירה על הוראות חוקי העבודה שנקבעה לגביהן ענישה פלילית וכן להגיש, בהתאם לממצאי החקירה, כתב אישום פלילי כנגד החשוד בביצוע העבירה, כלומר: כנגד המעסיק ולגבי מעסיק שהוא התאגדות, גם כנגד נושאי משרה בתאגיד, כגון מנהלים. 

נאשם שבית משפט מצא כי יש להרשיעו בביצוע העבירה, צפוי לעונש של מאסר או קנס כספי בהתאם להוראות שנקבעו, בחוקי העבודה, לגבי אותה עבירה והוא נדרש לחתום על התחייבות כספית להימנע מביצוע עבירות. 

בית המשפט מוסמך, במקרים המתאימים, לחייב את הנאשם שהורשע בביצוע העבירה, בתשלום פיצוי לעובד שנגרם לו נזק כתוצאה מהפרת החוק. סכום הפיצוי נקבע לפי ערך הנזק או הסבל שנגרמו כתוצאה מהפרת החוק, בכפוף לסכום המירבי הקבוע בחוק העונשין. 

אכיפה מינהלית

הודעה למעסיקים – מצב חירום בשל נגיף הקורונה

במסגרת תקנות שעת חירום (נגיף קורונה החדש) (הארכת מודע ודחיית מועדים), התש"ף – 2020 מיום 25.3.2020 נקבעה הוראה לעניין דחיית מועדים הקשורים להליך הטלת עיצום כספי וגבייתו והחלים מיום  25.3.20 עד ליום 25.6.20 בשלושה חודשים מהמועד המקורי. 
כך למשל, אם מועד שלהלן אמור היה לחול ביום 1.4.2020, מועד זה יידחה ב- 3 חודשים ממועד זה ויחול ביום 1.7.2020.

שימו לב! בניגוד לפרסום בהודעה מיום 27.4.2020, התקופה הקובעת היא כאמור מיום 25.3.20 ל- 26.6.20 ולא 10.5.20-10.3.20, כפי שפורסם בטעות.

בהתאם לכך, המועדים המפורטים להלן  אשר חלים בתקופה שמיום 25.3.20 ועד ליום 25.6.20 יידחו ב-3 חודשים מהמועד המקורי:
א. המועד האחרון שבו רשאי הממונה לפי החוק להגברת האכיפה של דיני עבודה, תשע"ב-2011 (להלן – הממונה) למסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי
ב. המועד האחרון שבו רשאי מפר לטעון את טענותיו לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו
ג. המועד האחרון להחלטת הממונה בדבר הטלת עיצום כספי, או למסירת דרישת תשלום
ד. המועד האחרון שבו רשאי המפר לפנות לממונה בבקשה לביטול התראה מינהלית
ה. המועד האחרון לתשלום העיצום הכספי, ואם התשלום של העיצום הכספי חולק לתשלומים – לתשלום חלק ממנו.

יצוין כי בימים אלו מקודמת בכנסת הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (כהונות, סמכות, אישורים רגולטוריים ועיצומים כספיים) (הוראת שעה – נגיף קורונה החדש), התש"ף-2020, במסגרתה מוצע לקבוע הוראה מקבילה להוראת התקש"ח, בכל הנוגע לדחיית מועדים בהליכי עיצומים, שתוקפה יהא עד ליום 30.6.2020. כלומר, ככל שמועד המפורט בהצעה יחול עד ליום זה – הוא יידחה בשלושה חודשים. 

יום שבת, 9 באוקטובר 2021

זיכוי ממס הכנסה לעובדים במשמרות בתעשייה

 

זיכוי ממס הכנסה לעובדים במשמרות בתעשייה

ועדת הכספים האריכה את תוקפן של התקנות החלות על עובדי ייצור הקובעות זיכוי ממס בשיעור של 15% וזאת עד לתום שנת 2022.

מפעלים וארגונים שונים פועלים סביב השעון, ששה או שבעה ימים בשבוע, 24 שעות. בהתאם להוראות דיני העבודה, קיימת מגבלת שעות עבודה ביום לעובד ולפיכך מקומות עבודה אלה פועלים במתכונת של משמרות; העובדים למעשה מחליפים זה את זה כשמסתיים יום העבודה.

זיכוי ממס הוא למעשה הטבה אשר מקטינה את התשלום הסופי שצריך העובד לשלם למס הכנסה, הזיכוי מחושב בהתאם למדרגות מס.

זיכוי ממס הכנסה על עבודה במשמרות בתעשייה היא הטבה במס שמגיעה לעובדים שעובדים במשמרות. מטרתה לעודד עבודה בשעות לא שגרתיות.

הזיכוי ניתן בעד עבודה במשמרות צהריים ולילה באופן הבא:

  • משמרת שניה– מכסת עבודה יומית שאינה נמוכה מ- 7 שעות רצופות, אשר מתחילה בשעה בה המשמרת הראשונה מסתיימת אך לא לפני השעה 14:00.
  • משמרת שלישית– מכסת עבודה יומית שאינה נמוכה מ-6 שעות רצופות, אשר מתחילה בשעה בה המשמרת השניה מסתיימת.

כפי שנכתב ברישא, הוראת השעה עמדה בתוקף עד תום שנת 2020 וביום 29.9.2021 הוארכה עד לסוף חודש שנת 2022, דהיינו עובדי משמרות שנייה ושלישית בתעשייה המפעילה קווי ייצור ב-3 משמרות זכאים לזיכוי במס הכנסה בשיעור של 15% עד סוף 2022.

 

עוד מאמרים בנושא …

עדכונים

עיצומים כספיים

עיצומים כספיים הם מנגנון אכיפה מנהלי לטיפול בהפרות של הוראות חוק רגולטוריות.

קרא עוד »
דיני עבודה

אכיפה אזרחית

​סמכות לנקוט בהליכים לאכיפה אזרחית נתונה לממונים על שני תחומים, במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.

קרא עוד »