שנים אחרי שהרוכש שילם הודיע בעל החלקה שההסכם לא חוקי. אלא שכדי לקבל את כספו חזרה נאלץ הרוכש לתבוע אותו. בית המשפט חייב את הבעלים לשלם כ-127 אלף שקלים עבור החזר מלא כולל הפרשי ריבית והצמדה והוצאות.
בעל קרקע חקלאית, שביטל הסכם מכר מ-2011 בטענה שאסור היה לו למכור אותה לפי החוק, סירב להחזיר לרוכש את הכסף. השופטת ברכה לכמן מבית משפט השלום בטבריה, קיבלה לאחרונה תביעה שהגיש נגדו הרוכש והבהירה שעם ביטול ההסכם היה עליו להשיב את התמורה שקיבל. היא חייבה אותו להחזיר לרוכש כ-127 אלף שקלים – סכום שכולל הפרשי ריבית והצמדה והוצאות על התנהלותו.
חקלאי שבבעלותו משק בגליל העליון רכש ב-2011 5 דונם של קרקע חקלאית תמורת כ-86 אלף שקלים ששולמו בשישה שיקים. מאחר שבאותה תקופה הקרקע הושכרה, סוכם כי יקבל אותה לידיו ב-2019 לאחר שהסכם השכירות יסתיים. אלא שכחצי שנה לפני שהיה אמור לקבל את החזקה שלח לו המוכר הודעת ביטול, בטענה שאסור היה לו למכור את הקרקע ללא אישור מרמ"י, הסוכנות היהודית ואגודת חקלאי מטולה. באותו מכתב הוא גם הצהיר שיחזיר לו את כספו.
למרות זאת, הרוכש לא קיבל החזר וגילה שהקרקע הושכרה לאדם אחר. בעקבות זאת הוא הגיש בקשה לצו מניעה אבל הסכים למחוק אותה לאחר שבדיון הצהיר המוכר שיחזיר לו את הכסף.
לאחר שהמוכר לא עמד במילתו נאלץ הרוכש לתבוע אותו. בתגובה לתביעה טען המוכר כי הרוכש חקלאי ותיק והיה אמור לדעת שההסכם ביניהם לא חוקי. משכך, הוא לא חייב להחזיר לו את הכסף. מלבד זאת, הרוכש לא שילם את כל התמורה וגרם לו לנזקים כיוון שהיה זקוק לכספים להחזר הלוואה. לפיכך, הוא טען שהרוכש הפר את ההסכם ולכן מותר היה לו לקזז מהתשלום פיצוי על נזקים או לפחות את הפיצוי המוסכם של 25,000 דולר שנקבע בו.
לאחר שהמוכר עומת עם העובדה שכל השיקים שנמסרו לו נפרעו וחתימתו מופיעה עליהם מאחור, הוא טען כי רק חלק נפרע. לאחר מכן, הוא שינה את הגרסה וטען שרק שיק אחד נפרע על ידי המלווה שלו. בהמשך, הוא העלה גרסה חדשה שבה טען כי חתם בטעות והחתימה על השיק שנפרע זויפה.
גרסה לא מהימנה
השופטת ברכה לחמן קבעה כי אין ספק שההסכם מבוטל, שכן לפי חוק ההתיישבות אסור להעביר זכויות בקרקע חקלאית ללא אישור. במצב כזה חוק החוזים קובע שכל צד צריך להחזיר את מה שקיבל לפי החוזה. מאחר שהחזקה בקרקע מעולם לא נמסרה לתובע – הוא לא צריך להחזיר דבר. מכאן שהנתבע צריך להחזיר לו את מלוא התמורה בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום התשלום.
השופטת המשיכה ודחתה את טענות הנתבע בסוגיית התשלום. היא קבעה כי נציגת בנק העידה שהנתבע פדה חמישה שיקים במזומן והוצג גם מסמך מבנק אחר שאישר כי השיק השישי נפדה על ידי המלווה. כמו כן היא הפנתה לחשבוניות ולקבלות שהנפיק הנתבע, והבהירה כי גרסתו המשתנה לא הייתה מהימנה ולא סתרה את הראיות.
לבסוף, באשר לטענת ההפרה, השופטת קבעה כי גם אם הנתבע היה מוכיח אותה – מה שלא קרה – לא נהוג לפסוק פיצויים על הפרת חוזה שבוטל בשל אי חוקיות.
לפיכך התביעה התקבלה. הנתבע חויב לשלם לתובע כ-103 אלף שקלים (כולל הפרשי ריבית והצמדה) ועוד כ-24 אלף שקלים הוצאות ושכר טרחת עו"ד.
ב"כ התובע: עו"ד ניצן אפגין
ב"כ הנתבע: מועתז נסאר, עו"ד מקרקעין עפ"י מינוי לפי חוק הסיוע המשפטי
עו"ד אלון אברהמוב עוסק/ת ב- דיני מקרקעין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פורסם באתר פסק דין
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה