דיני עבודה חלים בשל הדרישה של הגנת זכויותיו של עובדה ועגנה שלהן בצורה משפט. זה מתבטא בקביעה של נהלי יחסי עבודה בין מעסיק לבין העובד שלו, אשר לצדם קיימות חובות וכן זכויות של העובד.
הדרישה לזאת היא בשל יחסי הכוחות של חוסר שוויוני בין מעסיק לבין העובש שלו. אי השוויון האלמנטרי ביניהם עשוי להביא לכדי יחסי ניצול, עבדות או שמא תנאים אשר הינם מבזים אותו, תוך כדי הסבה של נזק בזכויות האלמנטריות של אנשים אשר קבועים על פי חוק היסוד, כמו למשל – כבוד האדם וחירותו וזה מטרתם של המדריך לדיני עבודה לבצע מניעה.
המדריך לדיני עבודה
הסכם הגנה של המדריך לדיני עבודה לא ישרור על כל בן אדם אשר מועסק. יש כל מיני סוגים של עובדים ובשל כך האפיון של עובד הוא נרחב. אי לכך ובהתאם לזאת, קיימים כל מיני מבחנים על פני כל הגלובוס אשר מסייעים בידי השופטים להגדיר באם אנשים מאופיינים כעובדים, קבלן עצמאי או לחלופין עצמאיים במקביל לכך, בית המשפט בעל נטייה להרחיב ככל האפשר את ההגנה עבור בני אדם אשר לא בהגדרה של מעסיק ושל עובד.
ההגנה על מועסק מתבטאת בשני היבטים, כלהלן – הנתיב העקיף – לא קובע מהות, כי אם הכלים אשר יש ברשות עובד, כדי להגן על הזכויות שלו, את זה יבצע על ידי הסכם קיבוצי וכן על ידי התאגדות וזכות של שביתה. הנתיב הישיר – קביעה של מהות, חקיקה של חוקים אשר מאופיינים כחוקי המגן, אשר הינם קובעים את החובות ואת הזכויות ללא יחס להסכם עבודה מסוים של עובד. נהלים אלו קובעים זכויות קוגנטיות, הווה אומר – זכות אשר אי אפשר לוותר עליה או לחלופין התניה באמצעות המעביד או העובד ואותה מחייבת מדינת ישראל על שני הצדדים.
במרבית מן המצבים הזכויות של המועסקים יותר רבות בנתיב הישיר מאשר חוקי המגן, מי שחל עליו הסכם קיבוצי, יוענקו לו הרבה זכויות אשר לא נמצאות בחוקי המגן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה