פרסום פוגעני ברשת – האם מותר לתבוע לשון הרע על פוסט בפייסבוק?

פרסום פוגעני ברשת – האם מותר לתבוע לשון הרע על פוסט בפייסבוק?

מבוא

ההתפתחות המואצת של הרשתות החברתיות, ובראשן פייסבוק, טוויטר ואינסטגרם, שינתה את הדרך שבה אנו מתקשרים, מביעים דעות ואף מבקרים אישים, עסקים ורשויות. עם זאת, הגבול בין חופש הביטוי לבין פגיעה בשמו הטוב של אדם הולך ומיטשטש. תופעת ה"שיימינג" הפכה נפוצה, ובמקרים רבים – גם מזיקה מאוד. נשאלת השאלה: האם ניתן להגיש תביעת לשון הרע על פוסט פוגעני שפורסם בפייסבוק? מתי מדובר בהבעת דעה מותרת, ומתי מדובר בהוצאת דיבה?
מהי לשון הרע לפי החוק?

לשון הרע מוגדרת בישראל בחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה–1965. מדובר בכל פרסום שעלול להשפיל אדם, לבזותו, לעשותו מטרה לשנאה או ללעג, לפגוע בעסקו, במשלח ידו או במעמדו החברתי. לשם הגשת תביעה אין צורך שהפרסום יהיה שקרי או שהתרחש נזק בפועל – עצם הפגיעה בשם הטוב מספיקה, אם הפרסום עומד בקריטריונים הקבועים בחוק.

למאמר המלא לחצו כאן

הלנת שכר: מהן הזכויות שלך ואיך תובעים פיצוי?

הלנת שכר: מהן הזכויות שלך ואיך תובעים פיצוי?

הלנת שכר היא אחת העבירות הנפוצות ביותר בתחום דיני העבודה בישראל. למעשה, מדובר במצב שבו מעביד לא משלם לעובד את שכרו במועד שנקבע בחוק או בחוזה העבודה. הלנת שכר אינה רק הפרה של החוזה בין העובד למעביד, אלא גם עבירה פלילית שעלולה לגרום לסנקציות כבדות. במאמר זה נפרט מהן הזכויות שלך כעובד במקרים של הלנת שכר, כיצד ניתן לתבוע פיצויים ומה חשוב לדעת לפני שניגשים להגיש תביעה.
מהי הלנת שכר לפי החוק?

על פי חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958[1], מעביד מחויב לשלם לעובד את שכרו עד התשיעי לחודש שלאחר חודש העבודה. לדוגמה, שכר עבור חודש ינואר צריך להגיע עד ה-9 בפברואר. אם השכר לא משולם עד מועד זה, מדובר בהלנת שכר. חשוב לציין כי גם אם השכר משולם באיחור של יום אחד, הדבר נחשב להלנה.

למאמר המלא לחצו כאן